סיכום אירועי החג
כל מיני חורים שהשלמתי לעצמי ובפרץ של טוב לב גם הקלדתי. לא מגלים עניין? עברו הלאה. פרפרזה, אתה הראשון בגלל שאתה יצור מאוד מחונך בקטעים של אמירת תודה וכאלו, וזה נותן לי תחושה נחמדה. מצאתי במקרה הסבר אלטרנטיבי לקשר בין חזון העצמות לשבת חוה"מ אבל עוד לא חיפשתי את ההסבר להימצאותם של העצמות בביקעת דורא. אם כי אני בכלל עם ר' יהודה (סנהדרין צ"ב, אליבא דסבא) שטוען שזה עניין של מחזה בלבד, במיוחד שאני טוענת כך בשיעור על חזונות זכריה שאני עומדת להעביר, ובמיוחד שהרמבם (המורה ח"ב פמ"ו) אומר שכל מעשה סמלי שגובל עם מעשה מתמיה או שהוא בניגוד לחוקי התורה יש לתפסו כחיזיון בלבד. כך שהשאלה לוממש מטרידה אותי. ואתה זוכר גם את השאלה של אבא על הניסים שהיו על הים? גם בזה נתקלתי במקרה (מדובר בתופעה מופלאה שבה אני זוכה לקבל בשיעורים תשובות לשאלות שלא הצגתי). אבל מדובר בעניין יותר דרשני (ויפיפה) שמקשר בין המלחמה של עמון ומואב ביהושפט ושמופיעים בו המון מוטיבים ימסופיים. ואני מחכה לך היום עם שלושה פרקים לפחות(אם אתה רוצה, אתה יכול לצרף גם את הפרקים של זכריה, עד יום ראשון אני חייבת לעבור עליהם), אבל אינלי עדיין אוכל להציע לך. טובי, * גם הראה זה כמו האיה והדיה (מבחן זכרון בשבילך, לא נזכרת- אל תספר) דברים יד 13 וגם ויקרא יא 14. * את החילוק שהצגתי בין מאהבה ליראה לא עושה הרבי מפיאסצנה אלא תקנת השבין. אבל אינלי מושג מהזה הספר הזה ואולי זה בכלל שלו. והוא אפילו משתמש בלשון קיצונית יותר ממני: לא סיכון עצמי אלא הפקרת הנפש. * ח.ת.נ - הרש"ר ממש מקדיש לזה ניתוח מיוחד כי הוא טוען שהלשון מדקדקת תכלית הדיוק במתן שמות של קרובי חיתון ומנסה להוכיח עובדה זו על השורש המדובר. ואביא רק כמה מילים "..על ידי השורש "חתן"- המורה על התקשרות הבתים עד ידי נישואין, על ידי התחתנות. אם נשווה את השורש "חתן" לשורשים הקרובים לו בהגאיהם: "אטן" (מטווה דק) ו"עדן" (ששון, ואולי קשר וחיבור של ששון, השווה "התקשר מעדנות כימה" - איוב לח, לא) - הרי נמצא שחתן מורה על התקשרות שיש עמה סיפוק הדדי עליון, והיא מושת על הרמוניה גמורה בשקפת עולמם ושאיפת חייהם של הבתים המתקשרים זה עם זה. כמובן שהוא מדבר שם (ובאריכות עוד יותר גדולה ב"שרי כלתו") על "כלה" רק שנדמה לי שמיצינו את זה. - מילון בן יהודה מקשר כמוך את החתן ל"חתן דמים למולות" וטוען שבתחילה היה המנהג שהזכר היה נימול בעת החתונה. *"כריתת" ברית מילון בן יהודה אומר שלפנים היו כורתים דבר בשעת עשיית ברית ולכן משתמשים בלשון הזו(אנחנו לא מדברים כמובן על ברית מילה, שם זה פשוט). אבל המעניין הוא שהוא בכלל קושר את המילה "ברית" במקור גם למשמעות של חיתוך ולא איחוד. דולי, בואי לפארק, יש לך שם הודעה ארוכה והרבה יותר מעניינת ממני בקיר האזוב. וגם.. טוב, מצפה לפגוש אותך היום. שבת שלום וקיץ בריא.
כל מיני חורים שהשלמתי לעצמי ובפרץ של טוב לב גם הקלדתי. לא מגלים עניין? עברו הלאה. פרפרזה, אתה הראשון בגלל שאתה יצור מאוד מחונך בקטעים של אמירת תודה וכאלו, וזה נותן לי תחושה נחמדה. מצאתי במקרה הסבר אלטרנטיבי לקשר בין חזון העצמות לשבת חוה"מ אבל עוד לא חיפשתי את ההסבר להימצאותם של העצמות בביקעת דורא. אם כי אני בכלל עם ר' יהודה (סנהדרין צ"ב, אליבא דסבא) שטוען שזה עניין של מחזה בלבד, במיוחד שאני טוענת כך בשיעור על חזונות זכריה שאני עומדת להעביר, ובמיוחד שהרמבם (המורה ח"ב פמ"ו) אומר שכל מעשה סמלי שגובל עם מעשה מתמיה או שהוא בניגוד לחוקי התורה יש לתפסו כחיזיון בלבד. כך שהשאלה לוממש מטרידה אותי. ואתה זוכר גם את השאלה של אבא על הניסים שהיו על הים? גם בזה נתקלתי במקרה (מדובר בתופעה מופלאה שבה אני זוכה לקבל בשיעורים תשובות לשאלות שלא הצגתי). אבל מדובר בעניין יותר דרשני (ויפיפה) שמקשר בין המלחמה של עמון ומואב ביהושפט ושמופיעים בו המון מוטיבים ימסופיים. ואני מחכה לך היום עם שלושה פרקים לפחות(אם אתה רוצה, אתה יכול לצרף גם את הפרקים של זכריה, עד יום ראשון אני חייבת לעבור עליהם), אבל אינלי עדיין אוכל להציע לך. טובי, * גם הראה זה כמו האיה והדיה (מבחן זכרון בשבילך, לא נזכרת- אל תספר) דברים יד 13 וגם ויקרא יא 14. * את החילוק שהצגתי בין מאהבה ליראה לא עושה הרבי מפיאסצנה אלא תקנת השבין. אבל אינלי מושג מהזה הספר הזה ואולי זה בכלל שלו. והוא אפילו משתמש בלשון קיצונית יותר ממני: לא סיכון עצמי אלא הפקרת הנפש. * ח.ת.נ - הרש"ר ממש מקדיש לזה ניתוח מיוחד כי הוא טוען שהלשון מדקדקת תכלית הדיוק במתן שמות של קרובי חיתון ומנסה להוכיח עובדה זו על השורש המדובר. ואביא רק כמה מילים "..על ידי השורש "חתן"- המורה על התקשרות הבתים עד ידי נישואין, על ידי התחתנות. אם נשווה את השורש "חתן" לשורשים הקרובים לו בהגאיהם: "אטן" (מטווה דק) ו"עדן" (ששון, ואולי קשר וחיבור של ששון, השווה "התקשר מעדנות כימה" - איוב לח, לא) - הרי נמצא שחתן מורה על התקשרות שיש עמה סיפוק הדדי עליון, והיא מושת על הרמוניה גמורה בשקפת עולמם ושאיפת חייהם של הבתים המתקשרים זה עם זה. כמובן שהוא מדבר שם (ובאריכות עוד יותר גדולה ב"שרי כלתו") על "כלה" רק שנדמה לי שמיצינו את זה. - מילון בן יהודה מקשר כמוך את החתן ל"חתן דמים למולות" וטוען שבתחילה היה המנהג שהזכר היה נימול בעת החתונה. *"כריתת" ברית מילון בן יהודה אומר שלפנים היו כורתים דבר בשעת עשיית ברית ולכן משתמשים בלשון הזו(אנחנו לא מדברים כמובן על ברית מילה, שם זה פשוט). אבל המעניין הוא שהוא בכלל קושר את המילה "ברית" במקור גם למשמעות של חיתוך ולא איחוד. דולי, בואי לפארק, יש לך שם הודעה ארוכה והרבה יותר מעניינת ממני בקיר האזוב. וגם.. טוב, מצפה לפגוש אותך היום. שבת שלום וקיץ בריא.