העתקתי לך
הדברת גומא הפקעים ("סעידה") בחולה לשנת 2000 י. קליפלד, ע. יסעור, צ. וינברג וש. גרף מבוא גומא הפקעים (סעידה) מהווה עשב קשה להדברה בשדות השלחין בישראל ובמדינות רבות עם אקלים דומה בעולם. העשב מתרבה ומתפשט באמצעות פקעים המתפתחים בשרשרות ומהווים יחידות תפוצה. הפקעים מועברים במים ובכל פעולה חקלאית המסיעה קרקע מאולחת משדה לשדה ומהווים גם אברי השתמרות בעלי חיוניות ארוכה בקרקע או באחסנה. אין בישראל ריבוי של העשב באמצעות זרעי סעידה. העשב מתחרה בהצלחה עם כל הגידולים החד שנתיים הזרועים בעונות אביב – קיץ – סתיו, מעכב את התפתחותם באמצעות ניצול יעיל של המים בקרקע וחומרי המזון וכן באמצעות הפרשות חומרים המעכבים את הגידול. התוצאה היא פגיעה ברמות היבול ואיכותו ופגיעה מיוחדת בתוצרת של גידולי עלים ותבלינים, הנקצרים מכאנית. נמצא שפקעות גומא מהוות פונדקאי לנמטודות טפיליות והן שורדות בשדות הנגועים על אף גידול גידולים שאינם פונדקאי נמטודות והפעלת מאיידי קרקע יקרים ומסוכנים שנועדו להדברת נמטודות. אזור החולה ובפרט קרקעות הכבול והאגם, מהווים בית גידול מועדף של סעידה והיא מכסה את השדות המושקים ושדות הבעל בעלי המפלס הגבוה של מי התהום, גדות התעלות ושטחי המטע הלא מוצלים. השיבוש בגומא הפקעים בולם אימוץ של גידולים עתירי הכנסה בחולה ומשבש כל תכנון כלכלי. בשנים שעברו בדקנו שימוש בעיבודים, קוטלי עשבים וגידולים בעלי השפעת דיכוי על התפתחות גומא הפקעים. והגענו בחלק מהניסויים לתוצאות טובות למדי. בגלל העלות הגבוהה של הפתרונות הנ"ל ובעיקר בגלל הקושי להפריד בין השיבוש בגומא הפקעים והעשבים האחרים, בחרנו לבדוק גישה משולבת להדברת העשב. בגלל מיגבלות התקציב בשנה האחרונה התמקדנו בשנת 2000 בהרצת מחזור גידולים שכלל את המרכיבים המסוגלים להפחית את השיבוש בגומא ובהתאמת שיטה כמותית לקביעת רמת השיבוש בגומא הפקעים בשדה, שתאפשר מעקב אחר השפעות האמצעים שאנו מפעילים. ניסינו לבצע הפרדת פקעות גומא ממדגמי קרקע בשיטת סינון דגימות קרקע בנפח קבוע. הפעלנו סינון של קרקע יבשה ועברנו לשטיפה והפרדה רטובה בעזרת רשת פלסטיק ולבסוף חזרנו לסינון היבש לאחר שהתאמנו סדרת נפות מתאימות. שיטות וחומרים שינויים בבעלות של חלקות מרכז המחקרים, צמצמו אותנו לניסוי בארבע חלקות בשטח של 9.0 דונם כל אחת. בשנת 2000 גדלו בחלקות הגידולים הבאים: חלקה 1: בצל ולאחריו תירס צפוף לתחמיץ. הבצל נוקה אחר ההצצה מעשבים חד שנתיים, אך סבל קשה מרמת מלחים גבוה בקרקע והשתבש קשה בגומא הפקעים ללא סיכוי להתחרות בעשב ולהגיע ליבול כלכלי. הוחלט להפסיק את הגידול באמצעות ריסוס בראונדאפ 2.5%. השדה נזרע בקיץ בתירס צפוף למספוא. חלקה 2: חיטה לתחמיץ ולאחריה אג' אדמה. אגוזי אדמה טופלו קדם זריעה ב- 400 סמ"ק לדונם פרונטייר, שעורבבו בתיחוח. במהלך הגידול בוצע ריסוס בבזגרן, 200 סמ"ק לדונם על גומא שחמק בפסי הדריכה וב"קרחות". לאחר האסיף רוססה החלקה בראונדאפ- 2.5% על גומא שהחל לפרוח בעיקר בפסי ההשקיה ובשולי השדה חלקה 3: חיטה לגרעינים ולאחריה תירס צפוף לתחמיץ. חלקה 4: תפוחי אדמה ולאחריהם תירס לתחמיץ. כל החלקות נדגמו לאילוח בגומא הפקעים בחודש נובמבר לאחר גמר אסיף גידולי הקיץ. חלקה 3 נדגמה לאילוח בסעידה גם לאחר אסיף תפוחי האדמה. תוצאות ודיון א. ספירת פקעות סעידה ממדגמים חלקה 1 הגידול: תירס לתחמיץ על גבי בצל שהושמד בראונדאפ. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 1.4 6 0 0 0 1 0 0 4 0 4 0 2 פקעות חלקה 2 הגידול: חיטה לתחמיץ ועליה אגוזי אדמה. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 2.5 0 2 0 5 1 7 1 1 0 6 0 7 פקעות חלקה 3 הגידול: חיטה ועליה תירס. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 8 17 3 2 10 2 3 14 2 0 7 4 31 פקעות חלקה 4 הגידול: מבחן זני תפוא ועליהם תירס. M 12 11 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מספר דגימה 1.6 4 3 0 11 0 1 0 0 0 פקעות 27/7 20 8 108 51 8 4 16 17 20 2 0 0 6 פקעות 15/11 כאמור, בחלקה 1 נאלצנו להפסיק את גידול הבצל בגלל השיבוש הכבד בסעידה, אך לאחר קציר התירס הקיצי הצפוף נמצא בדגימות שיבוש מתון למדי. ניתן ליחס את התוצאה הזו לשתי ההשפעות: א. ריסוס בראונדאפ בראשית הקיץ על גומא בפריחה, שעצר את יצירת הפקעות החדשות ו- ב. גידול התירס הצפוף מזריעת אוגוסט. ואכן הערכת נגיעות הגומא לפני קציר התירס, הצביעה על שיבוש מזערי שהתמקד בשולי השדה המוארים ולאורך דרכי המים (מרווחים בשדה ללא גידול שבהם ניצבים קווי ההשקיה). דגימות הקרקע שנבדקו לאחר אסיף התירס, מאמתות את האבחנה וניתן לראות שבמרבית הדגימות (7 מתוך 12), לא נמצאו פקעי גומא בכלל ובאחרות פקעות בודדות. בחלקה 2, נמצא במהלך גידול אגוזי ההאדמה לאחר הטיפול בפרונטייר, שיבוש קל יחסית בגומא, אך כשהשדה התכסה בעלוות הגידול, נמצאו בו מוקדי גומא במרווחים שבין הערוגות ובאתרים שבהן נמצא עומד לקוי. הטיפול בבזגרן היה יעיל מאד בצריבת העשב, אך היו מוקדים שהתחדשו ובעיקר בשולי הערוגה ובדרכי המים (מסלולי הקו הצועד). ההצעה להפעיל ריסוס בקדרה במקום בזגרן, נדחתה על ידי המגדל מחשש השארות שאריות מזיקות בקרקע וסיכון הגידול הבא. דעה זו אינה משמעותית כשנוקטים במחזור מסודר וברור שהגידול הבא אחרי אגוזי האדמה יהיה חיטה. יש להניח שבפעולת ההוצאה של אגוזי האדמה, נפוצו פקעות גומא מהמוקדים המשובשים כפי שניתן לראות בתוצאות הדיגום, אך שארית הרטיבות שנותרה בקרקע אחרי אגוזי האדמה, העלתה לבלוב גומא חדש באוקטובר וכשהצמחים נכנסו לפריחה בנובמבר, החלטנו להפעיל עליהם טיפול בראונדאפ- 2.5%. לחלקה 3, היתה היסטוריה של שיבוש כבד בגומא בדומה לחלקה 1, אך עקבות השיבוש הזה, שלא