"סייג לחכמה שתיקה" .

[אמא של דוכסית]

"סייג לחכמה שתיקה" .

"סייג לחכמה שתיקה" .
זה המשפט שחתם את דף ההערכה שקיבל הדרדס אתמול ביום ההורים .ממוצע הציונים השנה עומד על מאה (אפילו יותר ,אם מחשיבים את הבונוסים) .הוא לומד לכל המבחנים(הפולניה מכריחה אותו

) ,הציונים בשמים ,אבל... הדברים מתבשלים כבר תקופה ,ואני מודעת להם לא מהיום (טלפונים של המנהלת ,שיחות עם המורה,סיפורים שלו) . הדרדס מודיע בריש גליי את דעתו המאוד לא חיובית על בית הספר ,על הכיתה ועל הנלמד .כשזה היה בשקט המורה יכלה להתעלם ,הבעיה היא שהוא התחיל להמריד את האחרים (לדוג' :סרב להתשתף בשיעור העשרה ,בגמרא ,כי רק המצטיינים מהכיתה נשארים ,ודרש מהמנהלת לדאוג שלשאר הכיתה יתווסף שיעור במקביל...למרות שכולם התלהבו בשלב הראשון ,אחרי ה"תובנות שלו" הקבוצה סרבה להשאר ). משפטים כמו -השיעור לא היה מעניין ,אם היינו פותחים אינטרנט היינו מקבלים מידע יותר רציני ועוד פנינים כדומה . המורה הולכת איתו על קצות האצבעות .היא יודעת שיש כאן ילד ,עם שפה של מבוגר ,אבל עדיין ילד .מצד שני היא טוענת שהוא לא משתף פעולה בכיתה .לא מפריע אבל גם לא טורח לענות אם לא שואלים אותו .עונה תקצירים ברמה בינונית ,למטה מהיכולת שלו ,וממלא פיו פניני חכמה שהיום מצחיקים את הכיתה ,ובעוד כמה שנים יגרמו לחבר'ה לעשות לו שמיכה . מה עושים ???? (חוץ מלפנות לפסיכולוגית ולהתייעץ ,מה שייעשה כבר בתחילת השבוע הבא .) תודה על כל התייחסות .

 

[אמאללי]

שאלה קשה, מעניין מה תגיד הפסיכולוגית. גרא?

"סייג לחכמה שתיקה" .
זה המשפט שחתם את דף ההערכה שקיבל הדרדס אתמול ביום ההורים .ממוצע הציונים השנה עומד על מאה (אפילו יותר ,אם מחשיבים את הבונוסים) .הוא לומד לכל המבחנים(הפולניה מכריחה אותו

) ,הציונים בשמים ,אבל... הדברים מתבשלים כבר תקופה ,ואני מודעת להם לא מהיום (טלפונים של המנהלת ,שיחות עם המורה,סיפורים שלו) . הדרדס מודיע בריש גליי את דעתו המאוד לא חיובית על בית הספר ,על הכיתה ועל הנלמד .כשזה היה בשקט המורה יכלה להתעלם ,הבעיה היא שהוא התחיל להמריד את האחרים (לדוג' :סרב להתשתף בשיעור העשרה ,בגמרא ,כי רק המצטיינים מהכיתה נשארים ,ודרש מהמנהלת לדאוג שלשאר הכיתה יתווסף שיעור במקביל...למרות שכולם התלהבו בשלב הראשון ,אחרי ה"תובנות שלו" הקבוצה סרבה להשאר ). משפטים כמו -השיעור לא היה מעניין ,אם היינו פותחים אינטרנט היינו מקבלים מידע יותר רציני ועוד פנינים כדומה . המורה הולכת איתו על קצות האצבעות .היא יודעת שיש כאן ילד ,עם שפה של מבוגר ,אבל עדיין ילד .מצד שני היא טוענת שהוא לא משתף פעולה בכיתה .לא מפריע אבל גם לא טורח לענות אם לא שואלים אותו .עונה תקצירים ברמה בינונית ,למטה מהיכולת שלו ,וממלא פיו פניני חכמה שהיום מצחיקים את הכיתה ,ובעוד כמה שנים יגרמו לחבר'ה לעשות לו שמיכה . מה עושים ???? (חוץ מלפנות לפסיכולוגית ולהתייעץ ,מה שייעשה כבר בתחילת השבוע הבא .) תודה על כל התייחסות .

שאלה קשה, מעניין מה תגיד הפסיכולוגית. גרא?
אני לא חושבת שצריך לעשות משהו הלילה - כלומר לא צריך לפנות לחדר מיון או משהו כזה, ואפשר בהחלט להמתין לחוות דעתה המלומדת של אשת המקצוע. הרי זה לא פתאום קרה לו שהוא כזה. רק היום זה נכתב בדף ההערכה. אני הייתי פותחת אתו דיון מקיף על המשפט הזה והמשמעויות שלו. ואולי אפילו שולחת אותו לחפש את מקורות הפתגם, ודוגמאות ליישומו. התחלתי לכתוב לך שאני חושבת שצריך להבהיר לו שהוא צריך בצורה כזו או אחרת להתאים את עצמו לסביבה כדי שלא "יעשו לו שמיכה בעוד כמה שנים...." אבל אח"כ מיד מחקתי את המשפט. איך הוא יכול להתאים את עצמו???!. הוא כזה. מה שכן אפשר אולי ע"י הסבר לנסות להבהיר לו את תגובת הילדים הצפויה לשפה הגבוהה שלו. להסביר לו שזה מפריע לילדים שילד כמותם מדבר בשפת מבוגרים, ושלא כולם מתעניינים ב"פניני חכמה". מה שכן הייתי עושה באופן דחוף מאד!!!! - מחפשת לו חברת ילדים כמוהו. כאלו שלא יצחקו כשהוא מדבר על הגלקסיות האחרות, וכאלו שלא יהיו פחות "חכמים" ממנו. וכאלו שידברו בשפה שלו. מאד יכול להיות שאם הוא ימצא מקום שבו הוא יוכל להתבטא בשפה שלו, אח"כ בכיתה הוא יחזור לשפת "בני - אנוש" ויירגע קצת. מעבר לזה אם הוא יהיה בחברת "בני-מינו" הוא כבר יהיה פחות שונה ופחות "מוזר". שאלתי פעם את הבן שלי אם לא מפריע לו בקבוצת הילדים בעלי הפוטנציאל הגבוה שעכשיו הוא לא הכי חכם, הוא אמר שממש לא. שעכשיו יש לו עם מי לדבר על כל הדברים שמשעממים את האחרים. תמצאי ילדים כמוהו ותפגישו אותם למפגשים חברתיים (לא לימודיים!!!). חפשי באופן אקטיבי בבתי הספר באזור שלכם. זה צריך להיות יחסית קל כי כולם הרי עוברים את האבחון. לא כל המאובחנים הם כמוהו, אבל בטח יש כמה כאלו. שיהיה בהצלחה.

 

[נועה לביא]

למה שיעשו לו שמיכה רק לא הבנתי

שאלה קשה, מעניין מה תגיד הפסיכולוגית. גרא?
אני לא חושבת שצריך לעשות משהו הלילה - כלומר לא צריך לפנות לחדר מיון או משהו כזה, ואפשר בהחלט להמתין לחוות דעתה המלומדת של אשת המקצוע. הרי זה לא פתאום קרה לו שהוא כזה. רק היום זה נכתב בדף ההערכה. אני הייתי פותחת אתו דיון מקיף על המשפט הזה והמשמעויות שלו. ואולי אפילו שולחת אותו לחפש את מקורות הפתגם, ודוגמאות ליישומו. התחלתי לכתוב לך שאני חושבת שצריך להבהיר לו שהוא צריך בצורה כזו או אחרת להתאים את עצמו לסביבה כדי שלא "יעשו לו שמיכה בעוד כמה שנים...." אבל אח"כ מיד מחקתי את המשפט. איך הוא יכול להתאים את עצמו???!. הוא כזה. מה שכן אפשר אולי ע"י הסבר לנסות להבהיר לו את תגובת הילדים הצפויה לשפה הגבוהה שלו. להסביר לו שזה מפריע לילדים שילד כמותם מדבר בשפת מבוגרים, ושלא כולם מתעניינים ב"פניני חכמה". מה שכן הייתי עושה באופן דחוף מאד!!!! - מחפשת לו חברת ילדים כמוהו. כאלו שלא יצחקו כשהוא מדבר על הגלקסיות האחרות, וכאלו שלא יהיו פחות "חכמים" ממנו. וכאלו שידברו בשפה שלו. מאד יכול להיות שאם הוא ימצא מקום שבו הוא יוכל להתבטא בשפה שלו, אח"כ בכיתה הוא יחזור לשפת "בני - אנוש" ויירגע קצת. מעבר לזה אם הוא יהיה בחברת "בני-מינו" הוא כבר יהיה פחות שונה ופחות "מוזר". שאלתי פעם את הבן שלי אם לא מפריע לו בקבוצת הילדים בעלי הפוטנציאל הגבוה שעכשיו הוא לא הכי חכם, הוא אמר שממש לא. שעכשיו יש לו עם מי לדבר על כל הדברים שמשעממים את האחרים. תמצאי ילדים כמוהו ותפגישו אותם למפגשים חברתיים (לא לימודיים!!!). חפשי באופן אקטיבי בבתי הספר באזור שלכם. זה צריך להיות יחסית קל כי כולם הרי עוברים את האבחון. לא כל המאובחנים הם כמוהו, אבל בטח יש כמה כאלו. שיהיה בהצלחה.

למה שיעשו לו שמיכה רק לא הבנתי
מנסיוני, ההפך הגמור הוא הנכון. ככל שמתבגרים יותר הילדים רק מעריצים יותר את זה שבמקום החכם.

 

[חתלתול היחידה]

למה פסיכולוגית?

"סייג לחכמה שתיקה" .
זה המשפט שחתם את דף ההערכה שקיבל הדרדס אתמול ביום ההורים .ממוצע הציונים השנה עומד על מאה (אפילו יותר ,אם מחשיבים את הבונוסים) .הוא לומד לכל המבחנים(הפולניה מכריחה אותו

) ,הציונים בשמים ,אבל... הדברים מתבשלים כבר תקופה ,ואני מודעת להם לא מהיום (טלפונים של המנהלת ,שיחות עם המורה,סיפורים שלו) . הדרדס מודיע בריש גליי את דעתו המאוד לא חיובית על בית הספר ,על הכיתה ועל הנלמד .כשזה היה בשקט המורה יכלה להתעלם ,הבעיה היא שהוא התחיל להמריד את האחרים (לדוג' :סרב להתשתף בשיעור העשרה ,בגמרא ,כי רק המצטיינים מהכיתה נשארים ,ודרש מהמנהלת לדאוג שלשאר הכיתה יתווסף שיעור במקביל...למרות שכולם התלהבו בשלב הראשון ,אחרי ה"תובנות שלו" הקבוצה סרבה להשאר ). משפטים כמו -השיעור לא היה מעניין ,אם היינו פותחים אינטרנט היינו מקבלים מידע יותר רציני ועוד פנינים כדומה . המורה הולכת איתו על קצות האצבעות .היא יודעת שיש כאן ילד ,עם שפה של מבוגר ,אבל עדיין ילד .מצד שני היא טוענת שהוא לא משתף פעולה בכיתה .לא מפריע אבל גם לא טורח לענות אם לא שואלים אותו .עונה תקצירים ברמה בינונית ,למטה מהיכולת שלו ,וממלא פיו פניני חכמה שהיום מצחיקים את הכיתה ,ובעוד כמה שנים יגרמו לחבר'ה לעשות לו שמיכה . מה עושים ???? (חוץ מלפנות לפסיכולוגית ולהתייעץ ,מה שייעשה כבר בתחילת השבוע הבא .) תודה על כל התייחסות .

למה פסיכולוגית?
וכי מה רע? הבן שלך אמר את דברו בצורה ברורה מאוד. עכשיו כל שנותר לכם הוא להבין ולהפנים את המסר. אם הוא חושב שהרמה בביה"ס לא גבוהה, ייתכן שהוא צודק. זה שהוא דואג לאחרים, זה יפה מאוד, בוגר ומתחשב. פניני החכמה והשפה הגבוהה הם חלק בלתי נפרד מהאדם, ואני לא מאמינה בשינוי בעניין הזה...בטח שלא בגיל הזה. אז או שיישאר בביה"ס (לא נשמע שזה רעיון משהו) או שתחפשו לו סביבה מתאימה עם ילדים הדומים לו. אין שום צורך בפסיכולוגית. זה נשמע לי ממש מיותר. מדוע כל ילד חריג נשלח מיד לפסיכולוגית?

 

[גרא.]

אמא של דוכסית,קשה להעריך מה יאמר בפגישה

"סייג לחכמה שתיקה" .
זה המשפט שחתם את דף ההערכה שקיבל הדרדס אתמול ביום ההורים .ממוצע הציונים השנה עומד על מאה (אפילו יותר ,אם מחשיבים את הבונוסים) .הוא לומד לכל המבחנים(הפולניה מכריחה אותו

) ,הציונים בשמים ,אבל... הדברים מתבשלים כבר תקופה ,ואני מודעת להם לא מהיום (טלפונים של המנהלת ,שיחות עם המורה,סיפורים שלו) . הדרדס מודיע בריש גליי את דעתו המאוד לא חיובית על בית הספר ,על הכיתה ועל הנלמד .כשזה היה בשקט המורה יכלה להתעלם ,הבעיה היא שהוא התחיל להמריד את האחרים (לדוג' :סרב להתשתף בשיעור העשרה ,בגמרא ,כי רק המצטיינים מהכיתה נשארים ,ודרש מהמנהלת לדאוג שלשאר הכיתה יתווסף שיעור במקביל...למרות שכולם התלהבו בשלב הראשון ,אחרי ה"תובנות שלו" הקבוצה סרבה להשאר ). משפטים כמו -השיעור לא היה מעניין ,אם היינו פותחים אינטרנט היינו מקבלים מידע יותר רציני ועוד פנינים כדומה . המורה הולכת איתו על קצות האצבעות .היא יודעת שיש כאן ילד ,עם שפה של מבוגר ,אבל עדיין ילד .מצד שני היא טוענת שהוא לא משתף פעולה בכיתה .לא מפריע אבל גם לא טורח לענות אם לא שואלים אותו .עונה תקצירים ברמה בינונית ,למטה מהיכולת שלו ,וממלא פיו פניני חכמה שהיום מצחיקים את הכיתה ,ובעוד כמה שנים יגרמו לחבר'ה לעשות לו שמיכה . מה עושים ???? (חוץ מלפנות לפסיכולוגית ולהתייעץ ,מה שייעשה כבר בתחילת השבוע הבא .) תודה על כל התייחסות .

אמא של דוכסית,קשה להעריך מה יאמר בפגישה
עם הפסיכולוגית ולכן אין טעם להתייחס בכלל לכך.אני כשלעצמי פגשתי לא אחת ילדים מחוננים בכתות הנמוכות יותר ביסודי,שמצבם החברתי התערער בגלל ההחצנה ההפגתית מה של היכולת שלהם לעומת הילדים האחרים בכתה.מתברר,גם ממחקרים,כי מרבית ילדי הכתה,אינם אוהבים ילדים חכמים מדי, השמים אותם "בצל" מבחינת הידע הרב שלהם, השליטה המגוונת בשפה,ורמת הלימודים.החשש של מרבית התלמידים הוא שהנורמה לכאורה שילד מחונן קובע ביכולת המופלאה שלו לעיתים להגיב ,לענות לשאלות,לשלוט בחומר,תהווה מעין סף תחתון ליכולת שדרש גם מהם,והם ידרשו להרבה יותר,לרוב מעבר ליכולתם האמיתית.כך למשל,פגשתי בתצפית על ילד מחונן בכתה ד' בשיעור חשבון,כאשר במבחן פתע ,במשך 10 דקות סיים אותו בדקה לערך,ואז שעה שהאחרים רק בתחילה,הכריז בקול "המורה,סיימתי!!",ולא חדל לחזור על זה שוב ושוב עד שהזמן נגמר.הבחור המבריק הזה,היה דחוי מבחינה חברתית,הילדים אמנם לא "עשו לו שמיכה",אבל פשוט נידו אותו.זו דוגמא לא מייצגת של ילד מחונן,שאינו מודע,הרבה יותר מאשר לא מבין,את הכורח החברתי להצמד איכשהוא לחוקי הלמידה וההתחשבות החברתית.איש לא טרח להסביר לילד ההוא, מה עושה התנהגותו יוצאת הדופן לשאר הילדים, ומדוע הם דורשים ממנו בדיעבד לא לבלוט יותר מדי בלימודים,מעבר לנורמה הכתתית.הדרדס שלך,ככל שהוא מוכשר,מסתכל כנראה על הילדים האחרים בכתה,מנקודת מבט גבוהה,אפשר לומר מה שאולי מרגיז גם מתנשא בהתנהגותו מעל שאר ילדי הכתה.נכון, הוא אינו מפריע,אבל לא משתף פעולה אלא כשבא לו, הופך בהדרגה לליצן הכתה במקום להיות מנהיג חיובי,אם בלימודים,אם מבחינה חברתית.זו אחת הסבות כנראה שילדים מחוננים של ממש,מרוכזים עד כמה שאפשר בכתות לילדים לילדים מחוננים..אלא שגם שם,יש התפלגות נורמאלית של היכולות (בין IQ 130 ועד IQ 160 ++).כלומר השונות ביכולות של התלמידים רבה ומשפיעה גם שם על התפקוד הלימודי/חברתי.שיחה עם פסיכולוגית,איןו בה פתרון קסמים להתנהגותו של הבחור.אבל יש לה את הפוטנציאל להבהיר לכם ההורים,מה אינו כשורה בהתנהגות של הילד, מה אפשר,מה כדאי לעשות,איך לגרום לו להיות מודע יותר להשלכות החברתיות,אולי פחות הלימודיות של התנהגותו.ובמובן,לשקול את האלטרנטיבות הממסדיות במקרה שלו,אם יש מקום להדליג כתה,למצוא מסגרת לימודים בכתת ילדים מחוננים.הכל למעט טיפול פסיכולוגי שכן לכך הוא אינו זקוק.

 

[אמא של דוכסית]

רוצה לחדד ולהבהיר כמה דברים .

אמא של דוכסית,קשה להעריך מה יאמר בפגישה
עם הפסיכולוגית ולכן אין טעם להתייחס בכלל לכך.אני כשלעצמי פגשתי לא אחת ילדים מחוננים בכתות הנמוכות יותר ביסודי,שמצבם החברתי התערער בגלל ההחצנה ההפגתית מה של היכולת שלהם לעומת הילדים האחרים בכתה.מתברר,גם ממחקרים,כי מרבית ילדי הכתה,אינם אוהבים ילדים חכמים מדי, השמים אותם "בצל" מבחינת הידע הרב שלהם, השליטה המגוונת בשפה,ורמת הלימודים.החשש של מרבית התלמידים הוא שהנורמה לכאורה שילד מחונן קובע ביכולת המופלאה שלו לעיתים להגיב ,לענות לשאלות,לשלוט בחומר,תהווה מעין סף תחתון ליכולת שדרש גם מהם,והם ידרשו להרבה יותר,לרוב מעבר ליכולתם האמיתית.כך למשל,פגשתי בתצפית על ילד מחונן בכתה ד' בשיעור חשבון,כאשר במבחן פתע ,במשך 10 דקות סיים אותו בדקה לערך,ואז שעה שהאחרים רק בתחילה,הכריז בקול "המורה,סיימתי!!",ולא חדל לחזור על זה שוב ושוב עד שהזמן נגמר.הבחור המבריק הזה,היה דחוי מבחינה חברתית,הילדים אמנם לא "עשו לו שמיכה",אבל פשוט נידו אותו.זו דוגמא לא מייצגת של ילד מחונן,שאינו מודע,הרבה יותר מאשר לא מבין,את הכורח החברתי להצמד איכשהוא לחוקי הלמידה וההתחשבות החברתית.איש לא טרח להסביר לילד ההוא, מה עושה התנהגותו יוצאת הדופן לשאר הילדים, ומדוע הם דורשים ממנו בדיעבד לא לבלוט יותר מדי בלימודים,מעבר לנורמה הכתתית.הדרדס שלך,ככל שהוא מוכשר,מסתכל כנראה על הילדים האחרים בכתה,מנקודת מבט גבוהה,אפשר לומר מה שאולי מרגיז גם מתנשא בהתנהגותו מעל שאר ילדי הכתה.נכון, הוא אינו מפריע,אבל לא משתף פעולה אלא כשבא לו, הופך בהדרגה לליצן הכתה במקום להיות מנהיג חיובי,אם בלימודים,אם מבחינה חברתית.זו אחת הסבות כנראה שילדים מחוננים של ממש,מרוכזים עד כמה שאפשר בכתות לילדים לילדים מחוננים..אלא שגם שם,יש התפלגות נורמאלית של היכולות (בין IQ 130 ועד IQ 160 ++).כלומר השונות ביכולות של התלמידים רבה ומשפיעה גם שם על התפקוד הלימודי/חברתי.שיחה עם פסיכולוגית,איןו בה פתרון קסמים להתנהגותו של הבחור.אבל יש לה את הפוטנציאל להבהיר לכם ההורים,מה אינו כשורה בהתנהגות של הילד, מה אפשר,מה כדאי לעשות,איך לגרום לו להיות מודע יותר להשלכות החברתיות,אולי פחות הלימודיות של התנהגותו.ובמובן,לשקול את האלטרנטיבות הממסדיות במקרה שלו,אם יש מקום להדליג כתה,למצוא מסגרת לימודים בכתת ילדים מחוננים.הכל למעט טיפול פסיכולוגי שכן לכך הוא אינו זקוק.

רוצה לחדד ולהבהיר כמה דברים .
אני לא "רצה עם הילד לפסיכולוגית" ,מדובר במישהי שמלווה אותנו כבר 3 ש' מאז האיבחון ,ומדי פעם כשעולים קשיים והתלבטויות -כמו למשל הדלגה ,שילוב בכיתה גבוהה למס' שיעורים ,יום ההעשרה ,מצב חברתי וכו' -אנחנו משוחחים איתה ומקבלים רעיונות ותובנות .לא מדובר בכלל בטיפול לילד . מדובר בילד עם בשלות רגשית נמוכה יחסית לגילו ויכולת וורבלית גבוהה מאוד .הדלגה לא באה בחשבון בכלל . רוב פניני החכמה שלו מיועדות למורים ואינן עוסקות כלל בתכנים לימודיים או בנושאים בו הוא מתעניין . ההפך ,לא רק שהוא לא מעשיר את האחרים בידע שלו ,אלא הוא לא מנסה בכלל להשתתף בדיוני הכיתה .המסר שמועבר אל המורות (יותר נכון ,המסר שהמורות מפענחות ) הוא מעין בוז שקט. ברור לי שחלק מהזמן משעמם לו ,כמו כן בוודאות מוחלטת ניתן לומר שעדיין יש לו מה ללמוד בכיתה ומה ללמוד מאחרים ,גם מצוות המורים .הפסיכולוגית לא אמורה לתת לי פתרונות קסם (יודעת את זה ממקור ראשון -שני אחים מחוננים ,4 אחיינים ,ולא כולם השכילו לנתב את היכולות הקוגנטיביות שלהם לצורך צמיחה אישית....) . לגבי הילדים האחרים -הוא אינו כוכב חברתי ,אבל גם לא דחוי .כיום הוא מהווה גאווה כיתתית על ההשתתפות שלו כנציג הכיתה בחידונים בית ספריים ותחרויות ,והעובדה שהכיתה ,ככיתה ,גוברת על כיתות אחרות .מתוך מודעות מלאה לבעיה פיזית שליוותה אותו ,דאגנו במשך 3 השנים האחרונות לעבוד איתו על משחקי כדור ,שחיה ופיתוח כושר גופני ,כי בסופו של דבר רוב הקשרים החברתיים בגיל הזה עוברים דרך הצומת הזו .את הפירות הוא קוצר היום ,כשמשתפים אותו בהפסקות במשחקי כדור רגל וכדורסל . יחד עם זאת ,הציניות וההתחכמויות שלו -לא יועילו לו לטווח הארוך . מה שניסיתי לשאול הוא ,כיצד להעמיד בעדינות את הדרדס במקום .כן -הוא חכם ,אבל עדיין יש חכמים ממנו ,ואפשר להקשיב גם לכאלה שלא ישיגו 100 במבחן ,וגם למורה שמלמדת ברמה נמוכה ממה שהוא מצפה לה . שאלתי היא בעצם -איך להעביר את המסר ,שיכולת שיכלית היא מתנה מופלאה ,אבל היא לא הכל בחיים .אנשים פגועים יחזירו מלחמה (אם זה מורים ואם זה תלמידים) ,מה גם שבעיני על האדם להיות קודם כל "אדם" ורק אח"כ "חכם" .

 

[נועה לביא]

אבל הוא לא משתמש בזה בשביל לפגוע באחרים

רוצה לחדד ולהבהיר כמה דברים .
אני לא "רצה עם הילד לפסיכולוגית" ,מדובר במישהי שמלווה אותנו כבר 3 ש' מאז האיבחון ,ומדי פעם כשעולים קשיים והתלבטויות -כמו למשל הדלגה ,שילוב בכיתה גבוהה למס' שיעורים ,יום ההעשרה ,מצב חברתי וכו' -אנחנו משוחחים איתה ומקבלים רעיונות ותובנות .לא מדובר בכלל בטיפול לילד . מדובר בילד עם בשלות רגשית נמוכה יחסית לגילו ויכולת וורבלית גבוהה מאוד .הדלגה לא באה בחשבון בכלל . רוב פניני החכמה שלו מיועדות למורים ואינן עוסקות כלל בתכנים לימודיים או בנושאים בו הוא מתעניין . ההפך ,לא רק שהוא לא מעשיר את האחרים בידע שלו ,אלא הוא לא מנסה בכלל להשתתף בדיוני הכיתה .המסר שמועבר אל המורות (יותר נכון ,המסר שהמורות מפענחות ) הוא מעין בוז שקט. ברור לי שחלק מהזמן משעמם לו ,כמו כן בוודאות מוחלטת ניתן לומר שעדיין יש לו מה ללמוד בכיתה ומה ללמוד מאחרים ,גם מצוות המורים .הפסיכולוגית לא אמורה לתת לי פתרונות קסם (יודעת את זה ממקור ראשון -שני אחים מחוננים ,4 אחיינים ,ולא כולם השכילו לנתב את היכולות הקוגנטיביות שלהם לצורך צמיחה אישית....) . לגבי הילדים האחרים -הוא אינו כוכב חברתי ,אבל גם לא דחוי .כיום הוא מהווה גאווה כיתתית על ההשתתפות שלו כנציג הכיתה בחידונים בית ספריים ותחרויות ,והעובדה שהכיתה ,ככיתה ,גוברת על כיתות אחרות .מתוך מודעות מלאה לבעיה פיזית שליוותה אותו ,דאגנו במשך 3 השנים האחרונות לעבוד איתו על משחקי כדור ,שחיה ופיתוח כושר גופני ,כי בסופו של דבר רוב הקשרים החברתיים בגיל הזה עוברים דרך הצומת הזו .את הפירות הוא קוצר היום ,כשמשתפים אותו בהפסקות במשחקי כדור רגל וכדורסל . יחד עם זאת ,הציניות וההתחכמויות שלו -לא יועילו לו לטווח הארוך . מה שניסיתי לשאול הוא ,כיצד להעמיד בעדינות את הדרדס במקום .כן -הוא חכם ,אבל עדיין יש חכמים ממנו ,ואפשר להקשיב גם לכאלה שלא ישיגו 100 במבחן ,וגם למורה שמלמדת ברמה נמוכה ממה שהוא מצפה לה . שאלתי היא בעצם -איך להעביר את המסר ,שיכולת שיכלית היא מתנה מופלאה ,אבל היא לא הכל בחיים .אנשים פגועים יחזירו מלחמה (אם זה מורים ואם זה תלמידים) ,מה גם שבעיני על האדם להיות קודם כל "אדם" ורק אח"כ "חכם" .

אבל הוא לא משתמש בזה בשביל לפגוע באחרים
הוא אומר ומביע את מה שהוא חושב וחש. "יחד עם זאת ,הציניות וההתחכמויות שלו -לא יועילו לו לטווח הארוך" חולקת לחלוטין.

 

[ציפי ג]

אנחנו בשלב הזה פנינו ליעוץ

"סייג לחכמה שתיקה" .
זה המשפט שחתם את דף ההערכה שקיבל הדרדס אתמול ביום ההורים .ממוצע הציונים השנה עומד על מאה (אפילו יותר ,אם מחשיבים את הבונוסים) .הוא לומד לכל המבחנים(הפולניה מכריחה אותו

) ,הציונים בשמים ,אבל... הדברים מתבשלים כבר תקופה ,ואני מודעת להם לא מהיום (טלפונים של המנהלת ,שיחות עם המורה,סיפורים שלו) . הדרדס מודיע בריש גליי את דעתו המאוד לא חיובית על בית הספר ,על הכיתה ועל הנלמד .כשזה היה בשקט המורה יכלה להתעלם ,הבעיה היא שהוא התחיל להמריד את האחרים (לדוג' :סרב להתשתף בשיעור העשרה ,בגמרא ,כי רק המצטיינים מהכיתה נשארים ,ודרש מהמנהלת לדאוג שלשאר הכיתה יתווסף שיעור במקביל...למרות שכולם התלהבו בשלב הראשון ,אחרי ה"תובנות שלו" הקבוצה סרבה להשאר ). משפטים כמו -השיעור לא היה מעניין ,אם היינו פותחים אינטרנט היינו מקבלים מידע יותר רציני ועוד פנינים כדומה . המורה הולכת איתו על קצות האצבעות .היא יודעת שיש כאן ילד ,עם שפה של מבוגר ,אבל עדיין ילד .מצד שני היא טוענת שהוא לא משתף פעולה בכיתה .לא מפריע אבל גם לא טורח לענות אם לא שואלים אותו .עונה תקצירים ברמה בינונית ,למטה מהיכולת שלו ,וממלא פיו פניני חכמה שהיום מצחיקים את הכיתה ,ובעוד כמה שנים יגרמו לחבר'ה לעשות לו שמיכה . מה עושים ???? (חוץ מלפנות לפסיכולוגית ולהתייעץ ,מה שייעשה כבר בתחילת השבוע הבא .) תודה על כל התייחסות .

אנחנו בשלב הזה פנינו ליעוץ
כי חוץ מקשיים כלפי המורים, זה התבטא גם בקשיים כלפי עצמו. זה עזר לו מאוד מאוד מאוד. וגם דאגנו שלא ישעמם לו בכלל בביה"ס, אבי אבות הטומאה מבחינתו.

 

[apk]

משבחים את הילד על ...

"סייג לחכמה שתיקה" .
זה המשפט שחתם את דף ההערכה שקיבל הדרדס אתמול ביום ההורים .ממוצע הציונים השנה עומד על מאה (אפילו יותר ,אם מחשיבים את הבונוסים) .הוא לומד לכל המבחנים(הפולניה מכריחה אותו

) ,הציונים בשמים ,אבל... הדברים מתבשלים כבר תקופה ,ואני מודעת להם לא מהיום (טלפונים של המנהלת ,שיחות עם המורה,סיפורים שלו) . הדרדס מודיע בריש גליי את דעתו המאוד לא חיובית על בית הספר ,על הכיתה ועל הנלמד .כשזה היה בשקט המורה יכלה להתעלם ,הבעיה היא שהוא התחיל להמריד את האחרים (לדוג' :סרב להתשתף בשיעור העשרה ,בגמרא ,כי רק המצטיינים מהכיתה נשארים ,ודרש מהמנהלת לדאוג שלשאר הכיתה יתווסף שיעור במקביל...למרות שכולם התלהבו בשלב הראשון ,אחרי ה"תובנות שלו" הקבוצה סרבה להשאר ). משפטים כמו -השיעור לא היה מעניין ,אם היינו פותחים אינטרנט היינו מקבלים מידע יותר רציני ועוד פנינים כדומה . המורה הולכת איתו על קצות האצבעות .היא יודעת שיש כאן ילד ,עם שפה של מבוגר ,אבל עדיין ילד .מצד שני היא טוענת שהוא לא משתף פעולה בכיתה .לא מפריע אבל גם לא טורח לענות אם לא שואלים אותו .עונה תקצירים ברמה בינונית ,למטה מהיכולת שלו ,וממלא פיו פניני חכמה שהיום מצחיקים את הכיתה ,ובעוד כמה שנים יגרמו לחבר'ה לעשות לו שמיכה . מה עושים ???? (חוץ מלפנות לפסיכולוגית ולהתייעץ ,מה שייעשה כבר בתחילת השבוע הבא .) תודה על כל התייחסות .

משבחים את הילד על ...
חוכמתו, יושרו ותעוזתו. זה ילד כלבבי שמזכיר לי אותי. כן גם אני הייתי כמותו כילדה וכנערה, ובעצם זה הדבר הטוב היחיד שנשאר לי מבית הספר. ללמוד למדתי לבד, הכתה תמיד פגרה הרבה אחרי. חברות וחברים היו לי יותר מחוץ לבית הספר מאשר בתוכו. הדבר הטוב היחיד שעשיתי בבית הספר זה להלחם למען כל דבר שיש להלחם למענו. אז נכון, בסופו של דבר "ניזוקתי" מזה - בסיום כתה ח (היינו בית ספר 8 שנתי) למרות היותי התלמידה המצטיינת ב-5 הכתות, להפתעת כל ההורים והתלמידים, לא קבלת את מלגת ההצטיינות הגבוהה ביותר, אלא רק את הציון לשבח הנמוך ביותר (היו אצלנו 3 דרגות מלגות הצטיינות ואחריהן 3 דרגות תעודות בלבד שך ציון לשבח). אבל הידיעה מדוע קופחתי, לא רק שלא גרמה לי תרעומת ובושה, אלא גאווה גדולה לי ולהורי.

 

[הדס והחמישה]

צריך להבדיל בין הבעת דעה לבין חוצפה

"סייג לחכמה שתיקה" .
זה המשפט שחתם את דף ההערכה שקיבל הדרדס אתמול ביום ההורים .ממוצע הציונים השנה עומד על מאה (אפילו יותר ,אם מחשיבים את הבונוסים) .הוא לומד לכל המבחנים(הפולניה מכריחה אותו

) ,הציונים בשמים ,אבל... הדברים מתבשלים כבר תקופה ,ואני מודעת להם לא מהיום (טלפונים של המנהלת ,שיחות עם המורה,סיפורים שלו) . הדרדס מודיע בריש גליי את דעתו המאוד לא חיובית על בית הספר ,על הכיתה ועל הנלמד .כשזה היה בשקט המורה יכלה להתעלם ,הבעיה היא שהוא התחיל להמריד את האחרים (לדוג' :סרב להתשתף בשיעור העשרה ,בגמרא ,כי רק המצטיינים מהכיתה נשארים ,ודרש מהמנהלת לדאוג שלשאר הכיתה יתווסף שיעור במקביל...למרות שכולם התלהבו בשלב הראשון ,אחרי ה"תובנות שלו" הקבוצה סרבה להשאר ). משפטים כמו -השיעור לא היה מעניין ,אם היינו פותחים אינטרנט היינו מקבלים מידע יותר רציני ועוד פנינים כדומה . המורה הולכת איתו על קצות האצבעות .היא יודעת שיש כאן ילד ,עם שפה של מבוגר ,אבל עדיין ילד .מצד שני היא טוענת שהוא לא משתף פעולה בכיתה .לא מפריע אבל גם לא טורח לענות אם לא שואלים אותו .עונה תקצירים ברמה בינונית ,למטה מהיכולת שלו ,וממלא פיו פניני חכמה שהיום מצחיקים את הכיתה ,ובעוד כמה שנים יגרמו לחבר'ה לעשות לו שמיכה . מה עושים ???? (חוץ מלפנות לפסיכולוגית ולהתייעץ ,מה שייעשה כבר בתחילת השבוע הבא .) תודה על כל התייחסות .

צריך להבדיל בין הבעת דעה לבין חוצפה
(אני מכירה את הבעיה היטב מבתי המחוננת ושוחרת הצדק) מותר לילד להביע את דעתו אבל בכבוד הראוי לאדם שעומד מולו (ולכל מורה מגיע כבוד מהתלמיד מעצם תפקידו כמורה ), מצד שני לא תמיד מוכרחים להביע דעה. תמיד לחשוב האם הבעת הדעה היא לצורך שיפור ותיקון או כדי לעשות רושם ולהשוויץ, וגם אם זה לצורך שיפור האם זה המקום והזמן או שיש דרך אחרת לעשות את זה. למשל אם המורה שואל את התלמידים איך היה השיעור והילד חושב שלא היה משהו הוא יכול להגיד את זה , אם המורה לא שואל זה לא התפקיד של הילד לתת למורה ציון. אני תמיד הצעתי לבת שלי לחשוב לפני שהיא אומרת דבר כזה האם היתה אומרת אותו גם באופן פרטי למורה , ולנסות לשים את עצמה במקום המורה ולחשוב איך היתה מרגישה (אני כותבת מורה אבל זה נכון בהתיחסות לכל אחד - חברים, אחים ואפילו הורים - יש מחוננים רבים שמרגישים שהם יודעים יותר מההורים) הדברים שאלה דורשים הרבה בשלות רגשית שכנראה אין לו ולכן את יכולה לעמת אותו עם הדברים שהוא אומר, למשל "איך תרגיש אם המורה תגיד על תשובה שלך - את זה גם הילד שלי בן ה 3 יכול לענות" דבר שני- אני חושבת שציונים צריכים לשקף גם השתתפות בכתה ומיצוי היכולת שלו (לפעמים בתעודה מציינים את הדברים האלה לגבי כל מקצוע בנפרד) כלומר גם אם במבחנים הכל מאיות חלק מהדרישות הלימודיות זה גם השתתפות ושיתוף ואי עמידה בזה יכול לגרום להורדת ציון , אצלינו זה חלק ממדיניות בית הספר , לא שזה יופעל רק כלפי ילד מסויים.

 

[נועה לביא]

לי כנראה אין די בשלות רגשית עדיין

צריך להבדיל בין הבעת דעה לבין חוצפה
(אני מכירה את הבעיה היטב מבתי המחוננת ושוחרת הצדק) מותר לילד להביע את דעתו אבל בכבוד הראוי לאדם שעומד מולו (ולכל מורה מגיע כבוד מהתלמיד מעצם תפקידו כמורה ), מצד שני לא תמיד מוכרחים להביע דעה. תמיד לחשוב האם הבעת הדעה היא לצורך שיפור ותיקון או כדי לעשות רושם ולהשוויץ, וגם אם זה לצורך שיפור האם זה המקום והזמן או שיש דרך אחרת לעשות את זה. למשל אם המורה שואל את התלמידים איך היה השיעור והילד חושב שלא היה משהו הוא יכול להגיד את זה , אם המורה לא שואל זה לא התפקיד של הילד לתת למורה ציון. אני תמיד הצעתי לבת שלי לחשוב לפני שהיא אומרת דבר כזה האם היתה אומרת אותו גם באופן פרטי למורה , ולנסות לשים את עצמה במקום המורה ולחשוב איך היתה מרגישה (אני כותבת מורה אבל זה נכון בהתיחסות לכל אחד - חברים, אחים ואפילו הורים - יש מחוננים רבים שמרגישים שהם יודעים יותר מההורים) הדברים שאלה דורשים הרבה בשלות רגשית שכנראה אין לו ולכן את יכולה לעמת אותו עם הדברים שהוא אומר, למשל "איך תרגיש אם המורה תגיד על תשובה שלך - את זה גם הילד שלי בן ה 3 יכול לענות" דבר שני- אני חושבת שציונים צריכים לשקף גם השתתפות בכתה ומיצוי היכולת שלו (לפעמים בתעודה מציינים את הדברים האלה לגבי כל מקצוע בנפרד) כלומר גם אם במבחנים הכל מאיות חלק מהדרישות הלימודיות זה גם השתתפות ושיתוף ואי עמידה בזה יכול לגרום להורדת ציון , אצלינו זה חלק ממדיניות בית הספר , לא שזה יופעל רק כלפי ילד מסויים.

לי כנראה אין די בשלות רגשית עדיין
ואם להסתכל על אבא שלי, כנראה שגם לא תהיה

אני עומדת, גם היום, בגאווה, מאחורי ה85 במתמטיקה ברבעון ב' של כיתה ח' בו זכיתי ביושר משום עשיית המוות למורה המחליפה במשך אותה תקופה (המורה הקבועה יצאה לחופשת לידה). יש לציין שבציון השנתי לא התחשבו בו. אין למורה את הפריוילגיה לשמוע ביקורת רק אחד על אחד בחדר סגור. אם ביצועיה כמורה גרועים, היא יותר מראויה לשמוע זאת מול כל הכיתה ולהרגיש זאת בכל שניה בה היא צריכה ללמד.

 

[אמא של דוכסית]

../images/Emo6.gif מכירה כמה דורות שכאלה ,כנראה תורשתי....

לי כנראה אין די בשלות רגשית עדיין
ואם להסתכל על אבא שלי, כנראה שגם לא תהיה

אני עומדת, גם היום, בגאווה, מאחורי ה85 במתמטיקה ברבעון ב' של כיתה ח' בו זכיתי ביושר משום עשיית המוות למורה המחליפה במשך אותה תקופה (המורה הקבועה יצאה לחופשת לידה). יש לציין שבציון השנתי לא התחשבו בו. אין למורה את הפריוילגיה לשמוע ביקורת רק אחד על אחד בחדר סגור. אם ביצועיה כמורה גרועים, היא יותר מראויה לשמוע זאת מול כל הכיתה ולהרגיש זאת בכל שניה בה היא צריכה ללמד.

מכירה כמה דורות שכאלה ,כנראה תורשתי....
יחד עם זאת חייבת לסייג .מחנכת טובה בכיתת יסודי ,שמלמדת כיתה שלמה ע"פ תכנית הלימודים וברמה סבירה (יש לי עוד שתיים ,מעל הממוצע,שנהנו מאוד אצל אותה מורה ,ומפעילויות מאוד דומות) אין דינה כדין מורה בחטיבה /בתיכון עם ביצועים גרועים .

 

[נועה לביא]

תראי, אם זה המצב

מכירה כמה דורות שכאלה ,כנראה תורשתי....
יחד עם זאת חייבת לסייג .מחנכת טובה בכיתת יסודי ,שמלמדת כיתה שלמה ע"פ תכנית הלימודים וברמה סבירה (יש לי עוד שתיים ,מעל הממוצע,שנהנו מאוד אצל אותה מורה ,ומפעילויות מאוד דומות) אין דינה כדין מורה בחטיבה /בתיכון עם ביצועים גרועים .

תראי, אם זה המצב
אולי מדובר פשוט באיזה חתול שחור שעבר ביניהם (גם אם רק מבחינתו)?

 

[הדס והחמישה]

נועה לצערי גם אני הייתי כזאת

לי כנראה אין די בשלות רגשית עדיין
ואם להסתכל על אבא שלי, כנראה שגם לא תהיה

אני עומדת, גם היום, בגאווה, מאחורי ה85 במתמטיקה ברבעון ב' של כיתה ח' בו זכיתי ביושר משום עשיית המוות למורה המחליפה במשך אותה תקופה (המורה הקבועה יצאה לחופשת לידה). יש לציין שבציון השנתי לא התחשבו בו. אין למורה את הפריוילגיה לשמוע ביקורת רק אחד על אחד בחדר סגור. אם ביצועיה כמורה גרועים, היא יותר מראויה לשמוע זאת מול כל הכיתה ולהרגיש זאת בכל שניה בה היא צריכה ללמד.

נועה לצערי גם אני הייתי כזאת
ואני לא גאה בזה, גם מורה הוא בןאדם, ןאם יש טענות על תפקודו המקצועי יש דרכים לטפל בזה ולא ע"י השפלתו לפני שאר התלמידים במיוחד שיתכן ששאר התלמידים לא הבחינו בטעויות שהוא עושה, ומי בכלל שם אותי או אותך כשופטים את תפקוד המורה. אני זוכרת את עצמי נוזפת קשות במדריכה שלי באולפנה על אפליה ביני לבין תלמידה אחרת , מבחינתי באותו רגע התפקוד שלה כמדריכה היה מתחת לכל ביקורת. והיא בחוכמתה לא ענתה לי ולא רמזה אפילו על בעיה אישית קשה שיש לאותה תלמידה. תלמיד בבי"ס יסודי לכל הדעות אין לו את הכלים והיכולת להעריך ביצועים של מורה ! המורה היא לא מורה פרטית שלו ויש עוד שיקולים שהיא צריכה להתחשב בהם מלבד אותו תלמיד. בתור בן אדם מבוגר אני גאה בזה שאני אדם דוגרי אמיתי וזה בגלל שהיום יש לי את היכולת להגיד לאנשים את האמת ואת מה שאני חושבת עליהם בצורה שקולה ועניינית,

 

[נועה לביא]

שלא יעשה דברים שעלולים להיא את ההשפלה

נועה לצערי גם אני הייתי כזאת
ואני לא גאה בזה, גם מורה הוא בןאדם, ןאם יש טענות על תפקודו המקצועי יש דרכים לטפל בזה ולא ע"י השפלתו לפני שאר התלמידים במיוחד שיתכן ששאר התלמידים לא הבחינו בטעויות שהוא עושה, ומי בכלל שם אותי או אותך כשופטים את תפקוד המורה. אני זוכרת את עצמי נוזפת קשות במדריכה שלי באולפנה על אפליה ביני לבין תלמידה אחרת , מבחינתי באותו רגע התפקוד שלה כמדריכה היה מתחת לכל ביקורת. והיא בחוכמתה לא ענתה לי ולא רמזה אפילו על בעיה אישית קשה שיש לאותה תלמידה. תלמיד בבי"ס יסודי לכל הדעות אין לו את הכלים והיכולת להעריך ביצועים של מורה ! המורה היא לא מורה פרטית שלו ויש עוד שיקולים שהיא צריכה להתחשב בהם מלבד אותו תלמיד. בתור בן אדם מבוגר אני גאה בזה שאני אדם דוגרי אמיתי וזה בגלל שהיום יש לי את היכולת להגיד לאנשים את האמת ואת מה שאני חושבת עליהם בצורה שקולה ועניינית,

שלא יעשה דברים שעלולים להיא את ההשפלה
אז לא יושפל. מה ז"א מי עשה אותנו שופטים? המורה לא מלמדת חלל אוויר, אנחנו הם מקבלי השירות. לא צריך כלים או נסיון בשביל לדעת שחורה לך. באופן מפתיע, אני מאוד מסכימה עם עצמי גם היום וסבורה שמדובר במורה גרועה במיוחד. יש לציין שהיא המורה למתמטיקה היחידה שאי פעם היה לי ממש תקל איתה. לא הייתה לה יכולת מינימלית לתפקד מול כיתה בכלל. מסתבר, אגב, שמורות למתמטיקה לא חייבות לדעת לחשב כמה זה 100-2 (זה לא שווה ל92).

 

[meitush123]

לא מסכימה

לי כנראה אין די בשלות רגשית עדיין
ואם להסתכל על אבא שלי, כנראה שגם לא תהיה

אני עומדת, גם היום, בגאווה, מאחורי ה85 במתמטיקה ברבעון ב' של כיתה ח' בו זכיתי ביושר משום עשיית המוות למורה המחליפה במשך אותה תקופה (המורה הקבועה יצאה לחופשת לידה). יש לציין שבציון השנתי לא התחשבו בו. אין למורה את הפריוילגיה לשמוע ביקורת רק אחד על אחד בחדר סגור. אם ביצועיה כמורה גרועים, היא יותר מראויה לשמוע זאת מול כל הכיתה ולהרגיש זאת בכל שניה בה היא צריכה ללמד.

לא מסכימה
אני לא חושבת שזו הדרך להתמודד עם בעיה של מורים גרועים. יש למשל מורות שתמיד חשבתי שהן מטומטמות ופשוט לא הבנתי לפעמים שהרמה של הכתה לא זהה לרמה שלי. זה לא היה כיף אבל אני לא חושבת שלאותן מורות היו הרבה ברירות. היו גם מקרים שהייתי מאד חצופה (אל מורות באמת גרועות אגב)- אני לא חושבת שההתנהגות שלי שינתה משהו חוץ מאת היחס של תלמידים אחרים כלפי (ולא לחיוב)

 

[נועה לביא]

אם זה היה המצב איתי

לא מסכימה
אני לא חושבת שזו הדרך להתמודד עם בעיה של מורים גרועים. יש למשל מורות שתמיד חשבתי שהן מטומטמות ופשוט לא הבנתי לפעמים שהרמה של הכתה לא זהה לרמה שלי. זה לא היה כיף אבל אני לא חושבת שלאותן מורות היו הרבה ברירות. היו גם מקרים שהייתי מאד חצופה (אל מורות באמת גרועות אגב)- אני לא חושבת שההתנהגות שלי שינתה משהו חוץ מאת היחס של תלמידים אחרים כלפי (ולא לחיוב)

אם זה היה המצב איתי
אז הייתי נאלצת להיות רעה כלפי כל המורים למתמטיקה שהיו לי. אבל, במציאות, היו לי עם כולם, חוץ מעם זו, הסכמי שלום בשתיקה (או שלא בשתיקה). כמו כן, הייתה אחווה כיתתית בשנאה למורה הזאת. חוץ ממורה גרועה היא הייתה (ומנחשת שעודה) בן אדם גס, טיפש ומתלהם. בקיצור, פרחה מהשורה...

 

[meitush123]

אני לא חושבת ששאר התלמידים חשבו שהיא מאור

אם זה היה המצב איתי
אז הייתי נאלצת להיות רעה כלפי כל המורים למתמטיקה שהיו לי. אבל, במציאות, היו לי עם כולם, חוץ מעם זו, הסכמי שלום בשתיקה (או שלא בשתיקה). כמו כן, הייתה אחווה כיתתית בשנאה למורה הזאת. חוץ ממורה גרועה היא הייתה (ומנחשת שעודה) בן אדם גס, טיפש ומתלהם. בקיצור, פרחה מהשורה...

אני לא חושבת ששאר התלמידים חשבו שהיא מאור
גדול. אבל עדיין הם לא אהבו את ההתנהגות שנתפסה בעיניהם כמתנשאת

 

[נועה לביא]

אם זה היה המצב איתי

לא מסכימה
אני לא חושבת שזו הדרך להתמודד עם בעיה של מורים גרועים. יש למשל מורות שתמיד חשבתי שהן מטומטמות ופשוט לא הבנתי לפעמים שהרמה של הכתה לא זהה לרמה שלי. זה לא היה כיף אבל אני לא חושבת שלאותן מורות היו הרבה ברירות. היו גם מקרים שהייתי מאד חצופה (אל מורות באמת גרועות אגב)- אני לא חושבת שההתנהגות שלי שינתה משהו חוץ מאת היחס של תלמידים אחרים כלפי (ולא לחיוב)

אם זה היה המצב איתי
אז הייתי נאלצת להיות רעה כלפי כל המורים למתמטיקה שהיו לי. אבל, במציאות, היו לי עם כולם, חוץ מעם זו, הסכמי שלום בשתיקה (או שלא בשתיקה). כמו כן, הייתה אחווה כיתתית בשנאה למורה הזאת. חוץ ממורה גרועה היא הייתה (ומנחשת שעודה) בן אדם גס, טיפש ומתלהם. בקיצור, פרחה מהשורה...

 

[אמאללי]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif !!!

צריך להבדיל בין הבעת דעה לבין חוצפה
(אני מכירה את הבעיה היטב מבתי המחוננת ושוחרת הצדק) מותר לילד להביע את דעתו אבל בכבוד הראוי לאדם שעומד מולו (ולכל מורה מגיע כבוד מהתלמיד מעצם תפקידו כמורה ), מצד שני לא תמיד מוכרחים להביע דעה. תמיד לחשוב האם הבעת הדעה היא לצורך שיפור ותיקון או כדי לעשות רושם ולהשוויץ, וגם אם זה לצורך שיפור האם זה המקום והזמן או שיש דרך אחרת לעשות את זה. למשל אם המורה שואל את התלמידים איך היה השיעור והילד חושב שלא היה משהו הוא יכול להגיד את זה , אם המורה לא שואל זה לא התפקיד של הילד לתת למורה ציון. אני תמיד הצעתי לבת שלי לחשוב לפני שהיא אומרת דבר כזה האם היתה אומרת אותו גם באופן פרטי למורה , ולנסות לשים את עצמה במקום המורה ולחשוב איך היתה מרגישה (אני כותבת מורה אבל זה נכון בהתיחסות לכל אחד - חברים, אחים ואפילו הורים - יש מחוננים רבים שמרגישים שהם יודעים יותר מההורים) הדברים שאלה דורשים הרבה בשלות רגשית שכנראה אין לו ולכן את יכולה לעמת אותו עם הדברים שהוא אומר, למשל "איך תרגיש אם המורה תגיד על תשובה שלך - את זה גם הילד שלי בן ה 3 יכול לענות" דבר שני- אני חושבת שציונים צריכים לשקף גם השתתפות בכתה ומיצוי היכולת שלו (לפעמים בתעודה מציינים את הדברים האלה לגבי כל מקצוע בנפרד) כלומר גם אם במבחנים הכל מאיות חלק מהדרישות הלימודיות זה גם השתתפות ושיתוף ואי עמידה בזה יכול לגרום להורדת ציון , אצלינו זה חלק ממדיניות בית הספר , לא שזה יופעל רק כלפי ילד מסויים.

!!!