סייברפאנק

CallMeCavanaugh

New member
סייברפאנק

בשנות ה-90 המוקדמות מאוד אהבתי את Cyberpunk 2020 (אגב, למהדורה הראשונה של המשחק קראו 2012, יהיה מעניין לקרוא אותה היום, אחרי ש-2012 כבר הסתיימה). לאחרונה הכריז אולפן משחקי הוידאו שמאחורי סדרת The Witcher על משחק וידאו שהם יוציאו - Cyberpunk 2077. הפונט לא משאיר מקום לספק - המשחק יתבסס על השיטה הותיקה.

אני תוהה אם בכלל יש טעם במשחקי סייברפאנק בימינו. נחמד מאוד שהפעם זרקו שנה רחוקה מאוד אליה ספק אם מי מאיתנו יגיע, אבל זה לא משנה את העובדה שז'אנר הסייברפאנק, לפחות בצורתו הקלאסית, כבר אינו רלוונטי.

איך היה נראה משחק סייברפאנק אם הייתם מריצים אותו היום? האם הייתם בוחרים פשוט במשחק הקלאסי, או שהייתם מנסים ליצור גרסה עתידית של העולם שלנו כמו שהוא היום? האם המחשבה על משחק סייברפאנק קלאסי מאולפן שנחשב לאחד המוצלחים בתחום בשנים האחרונות גורמת לכם להתרגשות, או שאפילו לא טרחתם להפטיר meh?

אני אישית מאוד מחכה למשחק כי אני אוהב סייברפאנק קלאסי, אבל אני חושב שמדובר בז'אנר שנועד ליותר מסיפורים מגניבים - הוא אמור לשמש משל לבעיות חברתיות, ולכן אם הייתי מריץ משחק היום, כנראה שהייתי מנסה ליצור איזו גרסה עתידית של העולם שלנו, או שפשוט הייתי משחק Underground, המשחק היחיד שכולל מכניקה לצדק חברתי.
 

DDN

New member
שאלה

האם למשחק בעולם של DARK ANGEL אפשר לקרוא משחק סייברפאנק?

מה בדיוק ההגדרות של משחק שכזה?
 

CallMeCavanaugh

New member
לא מכיר Dark Angel

סייברפאנק הוא ז'אנר ספרותי שמתרחש בעתיד הקרוב (כמו שצויין כאן, המהדורה הראשונה של המשחק סייברפאנק מתרחשת בשנת 2013, ולא 2012 כמו שאמרתי בטעות).
משפט שבו נהוג לאפיין את הז'אנר הוא "Low life, High tech". יש הרבה עוני ואנשים שחיים ברחובות ואוכלים משהו שלא נראה שונה ממזון כלבים וכנראה מזין פחות. החברה מאוד אלימה. הממשלות הן בסך הכל בובות על חוטים בידי תאגידי ענק ששולטים בכל אספקט של החיים. הטכנולוגיה מתקדמת מאוד - שתלים קיברנטיים הם ממש סטנדרט והתחברות טוטאלית לרשת המחשבים (כמו במטריקס למשל) היא משהו שהתחיל בז'אנר הזה.
אפשר לעשות במשחק כזה הרפתקאות "מגניבות", עם הרבה יריות, אקשן ושודים במרכז המסחרי, אבל יש גם הרבה סיפורים בתחום שעוסקים בשינוי חברתי שגיבורי הסיפור מביאים, או עוזרים להביא. יש סיפורים "אנושיים" עם בינות מלאכותיות, שהיו דבר הרבה פחות מובן בשנות השמונים, שהיו התקופה היפה של הז'אנר.

ספר מומלץ בתחום: נוירומנסר של וויליאם גיבסון (שמעתי שהתרגום פשוט מחריד, אין לי מושג).
סרט מומלץ: בלייד ראנר מעביר בצורה מדהימה את אווירת הסייברפאנק וכולל עלילה נהדרת על בינות מלאכותיות. למרבה הצער הוא לא כולל את הרשתות המאפיינות סייברפאנק.
 

Nihau

New member
סייברפאנק זה מגניב

ומישום מה יותר מגניב בעולמות יפניים שם הוא אלמנט חיובי במקום מאפיין שלילי של תרבות פוסטאפוקליפטית מתפוררת.
וכמו תמיד- מד"ב טוב קשה יותר לייצר אבל הוא שווה לחלוטין את ההשקעה כשהוא מצליח.
וכמו תמיד- הרבה יותר קשה לשחק מ"ת במד"ב.
 

Serpent Axis

New member
אמממ

גם ביפן 99% מהסייברפאנק הוא דיסטופי בדרך אחת או אחרת ("אקירה", Cyber City Oedo 808, Darker Than Black, Ergo Proxy וכו'...)
 

CallMeCavanaugh

New member
וויליאם גיבסון אמר משהו בסגנון פעם

שביפן ההווה הוא כבר סייברפאנק או משהו כזה, אני לא זוכר את הציטוט המדוייק.
למה יותר קשה לשחק משחק תפקידים במד"ב? אני מרגיש שהרבה יותר קל לי להתחבר לתודעה של דמות שחיה בעידן רציונלי מאשר לדמות שמאמינה בקסם, באלוהים, בדרקונים ובעוד מגוון דברים שהם זרים לי לחלוטין.
 

BluePrint

New member
הקושי במשחק מד"ב (או אפילו מודרני רגיל).

ההבדל בין משחק פנטזיה למשחק בעולם לאחר המהפכה התעשייתית ובעיקר לאחר מהפיכת המידע, הוא כמות הפרטים שעל המנחה והשחקנים לשים לב אליהם כדי שהמשחק יהיה אמין.
כן, קל יותר להבין דמויות בעולם קרוב יותר לזה בו אנו נמצאים אבל קל יותר לנהל דמויות כשהן נמצאות בעולם "פשוט" יותר.
 
למעלה