סיטוציה שקרתה לי היום
אוקי מקווה שזה הפורום הנכון.
האלן. ברצוני לשתף אתכם בסיטואציה מסוימת, הסיאואציה הזאת אולי ספציפית ודי מינורית, אך יש בה משום לשפור אור על ההתנהלות הכללית של חיי.
יכול להיות שהסברת הסיטואציה מהזוית שלי כנראה תורמת לעצמי להבנה תוך כדי הכתיבה, אבל האמת, שעצם העיסוק בלחפש צלשבור ראש על מצב מסוים מלמד כנראה שאין טעם בכלל לבחון משהו ללוא גולת הנסיון, והתעיה. והאמת שאני ממש מותש בזה
אז בואו נתחיל.:
אני מציל בעבודתי והתחלתי עבודה זמנית חדשה בבית מלון מסוים בדרום.
מי שלא יודע. מציל אחראי על מתרחצים, ומטרתו להציל חיים, מבחינות משפטיות כץקשה להגדיר את המציל מכוון שבכל מקום בו עובד מציל יש לו קוים ברורים שעובדים לפי תחומי מגדר ראשיים, השוני של הדברים מתחיל ב" תוספות" שהמקום או החברה בה אתה מועסק , מחיל על המציל.
זה יכול להיות עוד אחריות, עוד כללים. הרבה דברים
םרט לבטחון המתרחצים. למשל תחום אחריות סביבתית של מתקנים בסביבת הבריכה.
המתקן הידוע לשמשה ביותר שאינו באחריות המציל, הוא כמה אירוני, בריכת מים בפני עצמה, הנושאת את התוית" בריכת פעוטות "או בריכה קטנה".
אבל אחריות המציל לגשת בכל מצב שהוא רואה סכנה או משקפת טביעה, כמו במקרה שהוא רואה םעוט בן שנתיים לבד בבריכת פעוטות.
ישנם עוד מתקנים שהם לא באחריות המציל, אך בהכרח לא פותרים אותו מאחריות אחד מהם זה חדק כושר ושירותים. וזה מביא אןתי לסיטואציה שאליה אני שווה לשמוע מה אתם חושבים על אופן פעולתי, ובעיקר מה משמעות הרעש העצמי הזה שחופר לי בראש.
התחלתי היום משמרת לא פורמלית לקראת כניסת יום הכיפורים. היום לפי נהלי המלון הבריכה סגורה, אך הוקפצתי על מנת לבצעה בה תיקונים והורקה לקראת פתיחת השנה החדשה והתחדשות מים.
המתרחצים לי מחולקים לשניים, אורחי מלון - אשר באים לאירוח, ומנויי חדר כושר ובריכה. על שניהם חלים אותם תנאי הצלה שוים ברמת העקרון.
סיום העבודה שלי נקווה היום לשעה 18:00 בעוד שהבריכה בדר כלל נסגרת בשעה 19:00 במסגרת ההצלה. שבה האחריות עוברת לקצין הבטחון לנעול את שטח הבריכה, הכולל בתוכו את השירותים ואת החדכ , לאחר שוידיתי שאין אנשים במים בסאונה ובחדכ.
לקראת 18:45 הגיע אורח שביקש שאדליק עבורו את הסאונה בשירותים, תחילה אמרתי לא שהבריכה סגורה, אבל מכיוון שעבדתי ממש קשה באותה רגע ולא היה לי חשק להתוכח איתו אישרתי לו להשאר לאחר שהקבלה לקחו אחריות שאמרו לו שנתן להשתמש הסוונה. חולפים להם חמש דקות ומגיע עוד אדם, הפעם מנוי חדר כושר , שמבקש להתאמן עד 19:00 כמו שכתוב בדרך כלל.
שימו לב לשיפוט שלי באותם רגעים, מכיוון שהנחתי לבחור עם הסאונה להשאר, ישרתי קו עם המתאמן. ובחרתי על דעת עצמי להותיר לקצין הבטחון להוציא אותם, הסיבה;. חשבתי בראש קטן מכיוון שלא עבדתי כמציל , בשעה שהבריכה היתה "סגורה" .
המילה סגורה כמובן, באופן רשומי.
עזבתי את המקום לאחר שנעלתי הרמתית את הדלת של הבריכה, והתקשרתי חקבלה כדי לידע אותם שהשארתי אנשים בחדכ ובסאונה.
המשפט;לד- יכנס -למים- לאחר- שיפתח -את- הדלת -ויטבע, והמשפט משהו -יגנוב -מהחדר- כושר . לא חלפו בראשי.
נגשתי לפקידת הקבלה כדי לברר אם עדכנה את הקבט, וחאחר מכן במקרה ניתקלתי בקבט ולאחר שאחל לי הצלחה עשיתי לו טובה וידעתי אותו על המתרחש.
הבנאדם הגיב לי בנימוס שהאחריות מוטלת עלי בלי לסחות את ההדק על למה וכמה. פשוט אני מאותו רגע התחלתי לחשוב איזה מעשה נורא עשיתי...
אוקי, אז אני אחסוך לכם את הפיענוח שלי ואספר חכם שאני hdhd
עם בעיות של הפרעת אישיות, אבל אשמח לקבל פידבאק.
אופן ההתנהלות, מבחינה משפטית מה זה אומר, מה הייתן עושים, שאלות.. כל דבר שלדעתכן יכול לסייע לי קצת, אולי אפסיק לחשוב ב"הגיון שלי"כל כך ואחשוב... כמו שבנאדם צריך לישוב במצב הנל. אז יאלה תפציצו.
וכן עוד משהו הפרעת האישיות באים לידי ביטןי בהרבה דברים, שאת חלקם אנני יכול לספר, לא כי אני מתבייש, אלה כי קשה ליהסביר.
אני לא מתחבר לרגש שאני חווה באותו רגע, ולא מצליח לבטא את עצמי כמו שאר האנשים, הם אולי דברים שאני רואה על עצמי, אך קשה לדבר על עצמך מבלי שזה יגרום לך לחשוב שזה מבטל אותך, אבל אם לתת את הערך המוסף, זה היכולת להכיל רגל ולהודות שהתאהבתי, משהו שטרם הרגשתי, או שלא ארגיש לעולם
אוקי מקווה שזה הפורום הנכון.
האלן. ברצוני לשתף אתכם בסיטואציה מסוימת, הסיאואציה הזאת אולי ספציפית ודי מינורית, אך יש בה משום לשפור אור על ההתנהלות הכללית של חיי.
יכול להיות שהסברת הסיטואציה מהזוית שלי כנראה תורמת לעצמי להבנה תוך כדי הכתיבה, אבל האמת, שעצם העיסוק בלחפש צלשבור ראש על מצב מסוים מלמד כנראה שאין טעם בכלל לבחון משהו ללוא גולת הנסיון, והתעיה. והאמת שאני ממש מותש בזה
אז בואו נתחיל.:
אני מציל בעבודתי והתחלתי עבודה זמנית חדשה בבית מלון מסוים בדרום.
מי שלא יודע. מציל אחראי על מתרחצים, ומטרתו להציל חיים, מבחינות משפטיות כץקשה להגדיר את המציל מכוון שבכל מקום בו עובד מציל יש לו קוים ברורים שעובדים לפי תחומי מגדר ראשיים, השוני של הדברים מתחיל ב" תוספות" שהמקום או החברה בה אתה מועסק , מחיל על המציל.
זה יכול להיות עוד אחריות, עוד כללים. הרבה דברים
םרט לבטחון המתרחצים. למשל תחום אחריות סביבתית של מתקנים בסביבת הבריכה.
המתקן הידוע לשמשה ביותר שאינו באחריות המציל, הוא כמה אירוני, בריכת מים בפני עצמה, הנושאת את התוית" בריכת פעוטות "או בריכה קטנה".
אבל אחריות המציל לגשת בכל מצב שהוא רואה סכנה או משקפת טביעה, כמו במקרה שהוא רואה םעוט בן שנתיים לבד בבריכת פעוטות.
ישנם עוד מתקנים שהם לא באחריות המציל, אך בהכרח לא פותרים אותו מאחריות אחד מהם זה חדק כושר ושירותים. וזה מביא אןתי לסיטואציה שאליה אני שווה לשמוע מה אתם חושבים על אופן פעולתי, ובעיקר מה משמעות הרעש העצמי הזה שחופר לי בראש.
התחלתי היום משמרת לא פורמלית לקראת כניסת יום הכיפורים. היום לפי נהלי המלון הבריכה סגורה, אך הוקפצתי על מנת לבצעה בה תיקונים והורקה לקראת פתיחת השנה החדשה והתחדשות מים.
המתרחצים לי מחולקים לשניים, אורחי מלון - אשר באים לאירוח, ומנויי חדר כושר ובריכה. על שניהם חלים אותם תנאי הצלה שוים ברמת העקרון.
סיום העבודה שלי נקווה היום לשעה 18:00 בעוד שהבריכה בדר כלל נסגרת בשעה 19:00 במסגרת ההצלה. שבה האחריות עוברת לקצין הבטחון לנעול את שטח הבריכה, הכולל בתוכו את השירותים ואת החדכ , לאחר שוידיתי שאין אנשים במים בסאונה ובחדכ.
לקראת 18:45 הגיע אורח שביקש שאדליק עבורו את הסאונה בשירותים, תחילה אמרתי לא שהבריכה סגורה, אבל מכיוון שעבדתי ממש קשה באותה רגע ולא היה לי חשק להתוכח איתו אישרתי לו להשאר לאחר שהקבלה לקחו אחריות שאמרו לו שנתן להשתמש הסוונה. חולפים להם חמש דקות ומגיע עוד אדם, הפעם מנוי חדר כושר , שמבקש להתאמן עד 19:00 כמו שכתוב בדרך כלל.
שימו לב לשיפוט שלי באותם רגעים, מכיוון שהנחתי לבחור עם הסאונה להשאר, ישרתי קו עם המתאמן. ובחרתי על דעת עצמי להותיר לקצין הבטחון להוציא אותם, הסיבה;. חשבתי בראש קטן מכיוון שלא עבדתי כמציל , בשעה שהבריכה היתה "סגורה" .
המילה סגורה כמובן, באופן רשומי.
עזבתי את המקום לאחר שנעלתי הרמתית את הדלת של הבריכה, והתקשרתי חקבלה כדי לידע אותם שהשארתי אנשים בחדכ ובסאונה.
המשפט;לד- יכנס -למים- לאחר- שיפתח -את- הדלת -ויטבע, והמשפט משהו -יגנוב -מהחדר- כושר . לא חלפו בראשי.
נגשתי לפקידת הקבלה כדי לברר אם עדכנה את הקבט, וחאחר מכן במקרה ניתקלתי בקבט ולאחר שאחל לי הצלחה עשיתי לו טובה וידעתי אותו על המתרחש.
הבנאדם הגיב לי בנימוס שהאחריות מוטלת עלי בלי לסחות את ההדק על למה וכמה. פשוט אני מאותו רגע התחלתי לחשוב איזה מעשה נורא עשיתי...
אוקי, אז אני אחסוך לכם את הפיענוח שלי ואספר חכם שאני hdhd
אופן ההתנהלות, מבחינה משפטית מה זה אומר, מה הייתן עושים, שאלות.. כל דבר שלדעתכן יכול לסייע לי קצת, אולי אפסיק לחשוב ב"הגיון שלי"כל כך ואחשוב... כמו שבנאדם צריך לישוב במצב הנל. אז יאלה תפציצו.
וכן עוד משהו הפרעת האישיות באים לידי ביטןי בהרבה דברים, שאת חלקם אנני יכול לספר, לא כי אני מתבייש, אלה כי קשה ליהסביר.
אני לא מתחבר לרגש שאני חווה באותו רגע, ולא מצליח לבטא את עצמי כמו שאר האנשים, הם אולי דברים שאני רואה על עצמי, אך קשה לדבר על עצמך מבלי שזה יגרום לך לחשוב שזה מבטל אותך, אבל אם לתת את הערך המוסף, זה היכולת להכיל רגל ולהודות שהתאהבתי, משהו שטרם הרגשתי, או שלא ארגיש לעולם