סיטואציה

[גלירון1]

סיטואציה

היי, נושא הישיבה בכסא, רגיש כאן בימים האחרונים... אבל בכל זאת, להלן סיטואציה ובה התנהגות 'אותנטית' של הקטנצ'יק ( בן שנה ושמונה חודשים), מעניין אותי כיצד תפעל כל שיטה (גישה רגשית מול התנהגותית ) בכדי לגרום להכחדתה. הוא מתנדנד ללא הפסקה ובעוצמה רבה בכסא האוכל. כל ארוחה אני מודה לאלוהים, שהילד וגם הכסא, נותרו שלמים... די ברור שהוא מתקשה לשבת בזמן הארוחה, מצד שני בספונת נניח, מסוגל לשבת לצפות בטלוויזיה, או לפעמים אפילו עד שמסיימים לקרוא את הסיפור. מה דעתכם?

 

[mayarel]

בשיטה הריגשית..

כמה כיווני מחשבה - האם הכיסא נוח לו? אולי להחליף כיסא או לשבת בכיסא ושולחן קטנים של ילדים שמשמשים ליצירה בד"כ. אצל רותם ההצלחה הגדולה הייתה דווקא על כיסא מטבח רגיל שפשוט מעדיף לשבת על הברכיים. כנראה שנוח לו יותר לתפעל ככה את הגוף שלו. האם תנועתי מאוד בד"כ? כי אז יעזור לו שילוב של פעילות נמרצת לפני האוכל (ריצה, קפיצה על טרמפולינה) ומגע עמוק בלחיצות לאורך הגוף. לפעמים התאורה במטבח יכולה להיות מכשול רציני כי יש ילדים שרואים את ההבזקים של תאורת ניאון וזה מגביר אצלם חוסר שקט. באופן כללי האני מאמין שלי הוא לענות על צרכים ולא להכחיד (זו גם מילה שצורמת לי) אבל יש פה להבנתי עניין של סכנה ולכן אולי כדאי באמת לשקול מחדש האם הכיסא מתאים לו בשלב זה. מקווה שעזרתי, מאיה

 

[עילייוש שלי]

להעביר לשולחן לילדים

רעיון מצויין

 

[עילייוש שלי]

קודם כל

יכול להיות שלא נוח לו בכסא, גם הבת שלי הייתה מתנדנדת שהייתה יושבת בכסא שלה אני לא יודעת אם הוא יכול לשבת על כיסא רגיל שיש עליו כרית למשל אבל שאנחנו עשינו את ההעברה הזאת היה שיפור מוחלט. אנחנו עובדים בשיטה הרגשית הרבה שנים, התנדנדות אוטיסטיות אנחנו מנצלים למשחק ויצירת קשר בזמן האוכל אפשר לשבת לידו ללטף בגב, ולומר בשקט 'לא מתנדנדים' וכמובן לצ'פר, לצ'פר, לצ'פר שהוא יושב בשקט -לומר כל הזמן "איזה יופי אתה יושב!" ולהראות לאנשים אחרים איך הוא יושב וכו'

 

[נועהספרבר]

מנסה לענות../images/Emo140.gif

אני חושבת שכל גישה באשר היא תגיד לך לנסות אופציה חלופית לכסא האוכל. ראשית - כי אכן, זו סכנה. שנית - כי זה מלחיץ אותך (לחץ מיותר. יש מספיק ממה להיות לחוצים בחיים...). ושלישית - כי אוכל הוא תגמול (או חיזוק) חיובי. וזה לא נכון לקשר התנהגות בלתי רצויה עם חיזוק חיובי.

 

[ילד אור שלי]

קשה לו לשבת בכסא

גם לבת שלי היה מאוד מאוד קשה לשבת בכסא וזה הוביל להתנדנדות חזקה אנחנו העברנו אותה לשלוחן קטן (שולחן היצירה מהחדר שלה) ואחר כך לכסא רגיל

 

[גלירון1]

תשמעו, ניסינו את עניין הכסא והשולחן

הקטנים (של יצירה) ויש שיפור נהדר. תודה לכולם בשם כל בני הבית...

 

[mayarel]

איזה יופי ../images/Emo13.gif

 

[מיכל הלפרן]

ריפוי בעיסוק

נשמע שהישיבה בכסא האכל גורם לבנך לגרייה עצמית- ההתנדנדות דווקא בכסא זה כנראה תורמת לתחושה מסוימת אתה הוא מנסה לייצר, כאשר החיזוק החיובי הוא טבעי. מההתנדנדות, או חבטת הגב, עצמה. פתרון אינו קשור בגישה מסוימת להתנהגת הרוקינג- אלא במתן מענה על הצורך בהתנדנדות, במינון ובמסגרת המתאימה. בנך זקוק כנראה לגרייה הזו ועליו לקבל אותה בטיפול. אני עובדת לצד מרפאה בעיסוק מדהימה ואוכל להעביר לך את הפרטים שלה אם את מעונינת. לענין הגישה ההתנהגותית- יש לחפש, בכל תכנית, את חצי הכוס המלאה ולפעול בחיזוק חיובי משמעותי ספציפי לענין. במקרה הזה, ברגע האחד שבו לא התנדנד, לשבח אותו ולמסור את המחזק. ומההתנדנדות עצמה- להתעלם. עד כמה שזה קשה. לתת את המחזק ואת דברי השבח באופן שיטתי, כל שניה שאין בה רוקינג. הערה לענין ה'צפיה בשלווה בטלויזיה'. מכשיר הטלויזיה מפוצץ בגירויים את המוח הקטן של בנך, ברמה כזו שעולים על כל צורך בגרייה, קושי בקשב וצרכים שכליים אחרים. התנהגות פיזית בעת צפיה בטלויזיה / מול המחשב אינה מייצגת כלל ועיקר את הקשיים של הפרט. בגילו, 1.8, אני ממליצה לך בחום לבקר את משך הזמן שהוא צופה בטלויזיה. בהצלחה!

 

[גאמי]

הי גלירון

רון שלי בן 8 ועד היום בכל הנושא של ישיבה יציבה על כיסא הוא מתקשה עד מאוד גם בכיתה גם בארוחה. אם הוא כבר יושב אז הוא מרוח כולו או שמתנדנד או שבכלל לא עולה בדעתו להתקרב קדימה עם הכיסא אל השולחן כך שהוא כמעט שוכב על השולחן . לדעתי זה קשור גם להתנהלות הגופנית ובכלל לא לגישה רגשית מול התנהגותית. לרון לדעתי כל הנושא של טונוס נמוך בפלג הגוף העליון וכן חוסר נוחות בתנוחות ישיבה לסוגיה הן שתורמות לישיבה הלא יציבה הזו ולהתנודדות שאנחנו לא פעם מכנים "חוסר שקט". כדאי גם לעבוד על הפאן הגופני, בעיקר על פלג הגוף העליון. סתם נקודה למחשבה.