סיזיפוס / סיזי

[לאב]

סיזיפוס / סיזי

איפה אתה? תן סימן חיים

 

[לאב]

נו ../images/Emo7.gif

 

[.YUD]

היי סיזי, מה שלומך? ../images/Emo20.gif

 

[סיזיפוס]

זיפת, תודה

י. תודה שהצלת את השפיות שלי לעוד יום נוסף. אמרת שני דברים שנתנו לי רעיון איך לחשוב על זה ומה לעשות. הבעיה לא נפתרה, אבל בינתיים, השפיות עדיין איתי. ובכל זאת עדיין ה-צ-י-ל-ו.

 

[לאב]

סיזופוס

חזרת! אני שמחה - דאגתי לך אתה יכול לפרט מה עובר עליך עכשיו? - למה הצילו?

 

[סיזיפוס]

למה

אי אפשר להשאר בבית(אם יש לי כוונות להחלים אי פעם) ואין לאן ללכת.

 

[לאב]

סיזיפוס

אין מקום אחד שבו אולי תרגיש בנוח? אולי לקנות כלב שיכריח אותך לצאת קצת מן הבית לטיולים? קורס שיכול לעניין אותך ואליו יכול להתלוות מישהו שיתן לך תחושב ביטחון? אולי תלמד משהו באוניברסיטה הפתוחה - זה כמעט לא דורש יציאה מן הבית ובבית - איך אתה מסתדר? אתה כל הזמן מסתגר לבד בחדר או שיש לך אינטראקציה טובה עם שאר בני הבית? אולי עם אחד מהם תתחיל לעשות משהו וק לצאת החוצה?

 

[לאב]

סיזיפוס

קראתי את מה שכתבתי וחשבתי לעצמי שאני לא בטוחה שאני קולעת, אולי אני לא מבינה מספיק לעומק את הקושי, מצד שני כל כך חבל לי שאתה מסתגר בבית כשכל מה מעניין נמצא בד"כ בחוץ

 

[סיזיפוס]

תשובות

1.לא 2.ההורים שלי לא מרשים בעח"י בבית, בשום פנים ואופן. 3.קשה לי להתרכז ,לקרוא,ללמוד,להיות בין אנשים. 4.יש אינטראקציה רק עם אמי, וגם זה לא באופן מלא. 5.לפעמים באמת מוציאים אותי במכונית לאנשהו. אצלי זה נחשב ליום כיף. אבל קצת גם מרגישים כמו כלב שעושים לו טובה ומוציאים אותו לטיול. (בקיצור-אני הכלב,לא צריך לקנות) חוץ מזה שכל המשפחה שלנו פוחדת מכלבים(זה משהו שמאפיין את יוצאי אשכנז,כי הגויים תמיד תקפו את היהודים עם כלבים). ואני בכלל

אבל ממש

 

[עמית_]

בכ"ז כדאי לך לנסות לצאת מהבית

אחרת, אפשר "להשתגע"... אפשר ללכת לים בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב (לא חייבים להתרחץ), אפשר סתם ללכת על החול, או לשבת על כיסא נוח ולהקשיב לגלים. אפשר סתם ללכת ברחוב, בגן /בפארק. לעשות טיול בקניון, לא חייבים לקנות שום דבר, רק להסתכל בחלונות הראווה ו"סתם" להיות בין אנשים. ואפשר להתפנק באיזה ארוחה (פיצה, המבורגר או מאכל לא יקר אחר...). ועוד ועוד...

 

[סיזיפוס]

לעמית

ראה בתשובות סעיף 3. וגם קשה לי לצאת מהבית לבד, אלה אם זה ממש בסביבה הכי קרובה,ולמטרה מסויימת,לא סתם. באים, עושים מה שצריך וישר אבל מהר! הביתה. ומכיוון שאנחנו רחוקים מהעיר גם אין פה הרבה מה לעשות, בעצם חוץ מהמספרה ממש כלום. ויש לי מזל ענק שיש לי לפחות את זה ונעים שם(כי כמעט אין אף אחד,ובעל המספרה סימפטי) באמת הוציאו אותי למסעדה לפני איזה שבועיים וכל הזמן פחדתי שנתפוצץ ושרק נחזור הביתה בשלום(ושאם אני אנצל לפחות שאמא שלי גם תנצל, כי בלעדיה אני באמת כלום ובלי אף אחד שידאג לי ויטפל בי)

 

[לאב]

גם אני ממשפחה של יוצאי אשכנז

אבל אני מתה על כלבים וחתולים וציפורים ואפילו ארנבות (זה כדי שקומה לא תכעס עלי) ובענין ארנבות, פעם באוניברסיטה היינו צריכים להזריק תרופות לארנבת, כל אחד הזריק בתורו ואני כל כך רחמתי על הארנבת המסכנה - אז כל הזמן ליטפתי אותה כדי לנחם, ונחשו מי חטף ממנה בסוף את הביס? בשביל אחד שקשה לו להתרכז וללמוד אתה יודע די הרבה - לא?

 

[סיזיפוס]

ל-לאב

את זה ידעתי עוד בתיכון. תמיד בצעירותי הרגשתי שלא מעריכים אותי על החוכמה והידע שיש לי, ורק כשאגיע לגיל מבוגר אנשים ידעו,ואז הם בטח יגידו:טוב, בתור מבוגר למה שהוא לא ידע? ידעתי! ידעתי! שזה מה שיהיה. ידעתי!

 

[לאב]

לבן שלי

יש הפרעת קשב - וגם קושי בכתיבה והוא נראה תמיד כזה מפוזר וחולמני , ואז פתאום הכיתה הולכת למוזיאון או שיש בחינה (הוא נבחן רק בעל פה) והוא שופך כמויות ידע שאף אחד לא ידע שיש בו לא תמיד המערכת בנויה למי שטיפה חורג מן הסטנדרט

 

[סיזיפוס]

לי לא היתה אז שום הפרעה

חוץ מדכאון. בכלל לא דיברתי כמעט עם אף אחד, אז אף אחד לא יכול היה לדעת מה יש או אין בי. אבל לא זה העניין. גם כשכבר ידעו לא היו אומרים משהו(חוץ מקומץ אנשים על כף יד אחת בקושי- לא קרובים, אלה אם כבר אמרו משהו אז זה בא מקנאה).

 

[לאב]

ימותו הקנאים

ופה אצלנו אתה אחד מעמודי התווך - בידע הרב ובכנות שלך

 

[סיזיפוס]

../images/Emo51.gif ../images/Emo51.gif ../images/Emo51.gif ../images/Emo20.gif

 

[.YUD]

שמחה שעזרתי במשהו,

ומקווה שהדברים ישתפרו עוד בהמשך

 

[סיזיפוס]

יודית, רוצה לדבר איתי?ב-IOL?

 

[סיזיפוס]

קשה להאשים אותך, לא חשוב ../images/Emo39.gif