Master Answer
New member
המשך
ח. נטרול המשוואה:פעילות החיזבאללה כיום בלבנון הינה לצרכים פנים לבנונים היות והוא צריך להוכיח לציבור תומכיו שהוא עדיין רלוונטי ופועל כדי לשמר את כוחו הפוליטי. הוא עושה זאת כאשר הוא מזהה פרצות והזדמנויות שבהן הוא יכול לפעול כנגד ישראל. 1.כאשר מדובר בעניין הסורי גזרת הפעילות הינה בהר דוב. זה גם לא מקרי שפתרון הסוגיה בהר דוב יתכן רק ע"י הסכם שלום עם סוריה. הסורים מודעים לכך והם אלה שיצרו את הפיקציה של הר דוב כשטח לבנוני על מנת לאפשר לחיזבאללה להמשיך לפעול למען האינטרס שלהם ברמת הגולן. 2.בעניין הפלשתינאי החיזבאללה זיהו אפשרות לפעול כנגד ישראל מבלי שזאת תגיב כנגדם על מנת לא ליצור חזית שניה. הם זיהו את האינטרס הישראלי בשקט מהגיזרה הצפונית ולכן פעלו מתוך מודעות שצה"ל לא יגיב. לסיכום: כאשר ננטרל את יכולת החיזבאללה לפעול ע"י יצירת חזית שניה נוסף לפלשתינאים בכך שנמלכד את הפלשתינאים משימוש באלימות (כפי שכבר הצגתי) נשאר עם החזית מול החיזבאללה בהר דב שהיא נוגעת בעניין הסורי. גם שם עדיף שנגיע להסכם כמה שיותר מהר על מנת שלא נגרום לסורים להבין שיש להם צורך בחימום גזרות נוספות היות ולא ניתן להתיש את ישראל רק דרך הר דוב. היות ולישראל תהיה לגיטימציה להגיב בכוח נהיה שוב פעם במילכוד היות ותגובה כוחנית עלולה לגרום להתלקחות צבאית עם סוריה. לכן יהיה עדיף למנוע את העניין כמה שיותר מהר ע"י הסכם שלום. ט. לגבי הקביעה שלך שערפאת איננו פרטנר לשלום היא מוצדקת בהחלט היות ואני טוען שלא ניתן להגיע כרגע כלל להסכם שלום לסיום הסכסוך היות והצד הפלשתינאי עדיין לא בשל לכך. חוסר הבשלות של המנהיג הינה מאותה סיבה שהעם הפלשתינאי עדיין אינו מוכן להתפשר בסוגיות ירושליים והפליטים ולכן עם ערפאת היה הולך כנגד עמו הוא היה גוזר את דינו. אני חולק עליך בקביעה שצריך לחכות למנהיג אחר פרגמטי יותר היות ואני חושב שכל עוד המציאות אינה משתנה כל מנהיג שיבוא אחרי ערפאת יהיה חלק מאותה משוואה. הניואנסינים יכולים להיות טיפה שונים אך באופן כללי שכיוון יהיה אותו כיוון. ישנה טענה שאומרת שישנם מנהיגים פרגמטיים ברשות שניתן לנהל איתם דיאלוג כדוגמת דחלן,אבו עלא,סאיב עריקאת,נביל שעת ונוספים שהביעו גישה שחלקם הביע אף גישה חיובית כלפי מה שברק הציע אך הבעיה נתונה בכך שהם עשו זאת רק כאשר הם ידעו שההכרעה הסופית איננה שלהם ושלא הם יצטרכו לתת את הדין כאשר יביאו הסכם כזה לעם. במידה והם יעמדו בראש הפירמידה הם יעשו בדיוק את אותם שיקולים שעושה ערפאת כרגע ושלא יהיה בכך ספק. מה גם שהמנהיג שיבוא אחרי ערפאת יצטרך להוכיח לעמו שהוא "יותר צדיק מאאפפיור" על מנת שלא יחשב כמשת"פ. אני תקווה שהצלחתי לענות במקצת על קושיותיך רק אנא ממך בפעם הבאה תעשה את זה יותר קצר. זה עולה לי בריאות. ישבתי שעתיים לכתוב את זה.
ח. נטרול המשוואה:פעילות החיזבאללה כיום בלבנון הינה לצרכים פנים לבנונים היות והוא צריך להוכיח לציבור תומכיו שהוא עדיין רלוונטי ופועל כדי לשמר את כוחו הפוליטי. הוא עושה זאת כאשר הוא מזהה פרצות והזדמנויות שבהן הוא יכול לפעול כנגד ישראל. 1.כאשר מדובר בעניין הסורי גזרת הפעילות הינה בהר דוב. זה גם לא מקרי שפתרון הסוגיה בהר דוב יתכן רק ע"י הסכם שלום עם סוריה. הסורים מודעים לכך והם אלה שיצרו את הפיקציה של הר דוב כשטח לבנוני על מנת לאפשר לחיזבאללה להמשיך לפעול למען האינטרס שלהם ברמת הגולן. 2.בעניין הפלשתינאי החיזבאללה זיהו אפשרות לפעול כנגד ישראל מבלי שזאת תגיב כנגדם על מנת לא ליצור חזית שניה. הם זיהו את האינטרס הישראלי בשקט מהגיזרה הצפונית ולכן פעלו מתוך מודעות שצה"ל לא יגיב. לסיכום: כאשר ננטרל את יכולת החיזבאללה לפעול ע"י יצירת חזית שניה נוסף לפלשתינאים בכך שנמלכד את הפלשתינאים משימוש באלימות (כפי שכבר הצגתי) נשאר עם החזית מול החיזבאללה בהר דב שהיא נוגעת בעניין הסורי. גם שם עדיף שנגיע להסכם כמה שיותר מהר על מנת שלא נגרום לסורים להבין שיש להם צורך בחימום גזרות נוספות היות ולא ניתן להתיש את ישראל רק דרך הר דוב. היות ולישראל תהיה לגיטימציה להגיב בכוח נהיה שוב פעם במילכוד היות ותגובה כוחנית עלולה לגרום להתלקחות צבאית עם סוריה. לכן יהיה עדיף למנוע את העניין כמה שיותר מהר ע"י הסכם שלום. ט. לגבי הקביעה שלך שערפאת איננו פרטנר לשלום היא מוצדקת בהחלט היות ואני טוען שלא ניתן להגיע כרגע כלל להסכם שלום לסיום הסכסוך היות והצד הפלשתינאי עדיין לא בשל לכך. חוסר הבשלות של המנהיג הינה מאותה סיבה שהעם הפלשתינאי עדיין אינו מוכן להתפשר בסוגיות ירושליים והפליטים ולכן עם ערפאת היה הולך כנגד עמו הוא היה גוזר את דינו. אני חולק עליך בקביעה שצריך לחכות למנהיג אחר פרגמטי יותר היות ואני חושב שכל עוד המציאות אינה משתנה כל מנהיג שיבוא אחרי ערפאת יהיה חלק מאותה משוואה. הניואנסינים יכולים להיות טיפה שונים אך באופן כללי שכיוון יהיה אותו כיוון. ישנה טענה שאומרת שישנם מנהיגים פרגמטיים ברשות שניתן לנהל איתם דיאלוג כדוגמת דחלן,אבו עלא,סאיב עריקאת,נביל שעת ונוספים שהביעו גישה שחלקם הביע אף גישה חיובית כלפי מה שברק הציע אך הבעיה נתונה בכך שהם עשו זאת רק כאשר הם ידעו שההכרעה הסופית איננה שלהם ושלא הם יצטרכו לתת את הדין כאשר יביאו הסכם כזה לעם. במידה והם יעמדו בראש הפירמידה הם יעשו בדיוק את אותם שיקולים שעושה ערפאת כרגע ושלא יהיה בכך ספק. מה גם שהמנהיג שיבוא אחרי ערפאת יצטרך להוכיח לעמו שהוא "יותר צדיק מאאפפיור" על מנת שלא יחשב כמשת"פ. אני תקווה שהצלחתי לענות במקצת על קושיותיך רק אנא ממך בפעם הבאה תעשה את זה יותר קצר. זה עולה לי בריאות. ישבתי שעתיים לכתוב את זה.