חיפושית עצובה
New member
סיוט ברחוב סומסום
האינתיפאדה הגיעה גם להפקה הישראלית-פלסטינית של רחוב סומסום. הילדים לא רוצים לראות בובות אוייב סופרות עד עשר,האולפנים הפלסטינים נפגעו מצה"ל במבצע חומת מגן,והמפיקים הבינלאומיים נכנעו. רובנו זוכרים את התכנית רחוב סומסום,כסמל האיחוד בין ילדים ערבים ליהודים,להידברות ולמשחקים המשותפים. הצלחנו להרוס גם את זה. (באמרי הצלחנו אני מתכוונת לשני העמים באופן שווה). המחשבה האופטימית שדמויות ישראליות ופלסטיניות יצהלו ביחד באותו רחוב נראית כל כך לא סבירה באקלים המזרח תיכוני היום, שיוצרי סומסופ חששו שהיא עלולה להתקבל בחשדנות ובציניות מצד הילדים. הוחלט לשנות את שם התכנית מ"רחוב סומסום" ל"סיפורי סומסום",כך נמסר ממרכזת הפרוייקט,וזאת בגלל שתרחיש שבו ירדני,ישראלי ופלסטיני נמצאים באותו רחוב הוא כל כך תלוש מהמציאות בימינו,שהיה חשש שילדים יחשבו שהוא דמיוני מדי ולא יוכלו להתחבר אליו. עם זאת החליטה חברת סומסום על שני רחובות לשני עמים, והעונה הנוחכית מתוכננת כך ששתי התכניות כמעט עצמאיות לחלוטין. ממרכזת הפרוייקט גם נמסר שאם כל צד יוכל להציץ על חייו של האחר בכל תכנית ולראות שגם בצד השני יש רצונות וצרכים דומים,המטרה הושגה. לאחרונה נוצרו לא מעט קשיים שעיכבו את ההפקה. לדבריו של דאוד כותאב,המפיק הפלסטיני של הפרוייקט, במהלך מבצע חומת מגן השתלטו חיילי צה"ל על משרדיו ברמאללה,מה שעיכב את סיום הקטעים שהוא מחוייב והפקתם. הם השאירו שם בלאגן אטומי ונזק בשווי 200 אלף דולאר. ההפקה הפלסטינית חוששת שהתכנית תהפוך לבדיחה של הילדים הפלסטינים,כי בעוד שבטלויזיה מדברים על סובלנות וקבלת האחר,על הדלת מתדפקים חיילים שמדברים בשפה קצת אחרת-של אלימות. הם סבורים שאת התכנית יהיה ניתן לשדר רק אחרי פריצת דרך מדינית,משום שלפני זה-מהימנות התכנית תיהרס. במהלך ההפקה התגלו לא מעט פערים תרבותיים בין ישראל לפלסטינים. כשהוחלט על הסרת השם "רחוב סומסום",הציע הצד הישראלי לקרוא לה "דרך סומסום". הדבר התקבל בסירוב אצל הפלסטינים,מכיוון שהמלה דרך מבטאת את האכזבה הפלסטינית,אין להם חופש בדרכים כי הכל מלא במחסומים. או למשל בפרק על סטריאוטיפים בחיות,שהיה רצון להציג ינשוף חכם, טענו הפלסטינים שבדת ההערבית ינשוף מביא מזל רע,והרעיון נדחה. אולם שני הצדדים בוחרים להזכיר ששני הצדדים מתחשבים אחד בשני,ומבחינתם זה חלק מעבודת הצוות. ההפקה רצתה להציג חייל שחוזר עייף הביתה,אולם הצד הפלסטיני טען שדבר כזה עושה טראומה לילדי פלסטין,ולכן הצד הפלסטיני התנגד להציג אותו בצורה חיובית. הצד הישראלי,לעומת זאת, הסכים להעביר את דמותו של הפלסטיני הבוגר בעל החזות הערבית בפן חיובי,ולדבריהם בנוגע לחייל- "אנחנו חשבנו שכדאי להראות גם את הפן האנושי של החייל. גם הוא מבלה עם משפחתו" (אגב-עם זה אני מסכימה ). נ.ב. והכי גרוע-מוציאים את קיפי מרחוב סומסום!!!!!!! המפיקים טוענים שהם רצו לתת לו לנוח על זרי הדפנה,וכי קיפי בגלגול שלישי לא ייראה טוב. * מבוסס על מאמר ממוסף "פירמה" בעיתון גלובס. טלטול
האינתיפאדה הגיעה גם להפקה הישראלית-פלסטינית של רחוב סומסום. הילדים לא רוצים לראות בובות אוייב סופרות עד עשר,האולפנים הפלסטינים נפגעו מצה"ל במבצע חומת מגן,והמפיקים הבינלאומיים נכנעו. רובנו זוכרים את התכנית רחוב סומסום,כסמל האיחוד בין ילדים ערבים ליהודים,להידברות ולמשחקים המשותפים. הצלחנו להרוס גם את זה. (באמרי הצלחנו אני מתכוונת לשני העמים באופן שווה). המחשבה האופטימית שדמויות ישראליות ופלסטיניות יצהלו ביחד באותו רחוב נראית כל כך לא סבירה באקלים המזרח תיכוני היום, שיוצרי סומסופ חששו שהיא עלולה להתקבל בחשדנות ובציניות מצד הילדים. הוחלט לשנות את שם התכנית מ"רחוב סומסום" ל"סיפורי סומסום",כך נמסר ממרכזת הפרוייקט,וזאת בגלל שתרחיש שבו ירדני,ישראלי ופלסטיני נמצאים באותו רחוב הוא כל כך תלוש מהמציאות בימינו,שהיה חשש שילדים יחשבו שהוא דמיוני מדי ולא יוכלו להתחבר אליו. עם זאת החליטה חברת סומסום על שני רחובות לשני עמים, והעונה הנוחכית מתוכננת כך ששתי התכניות כמעט עצמאיות לחלוטין. ממרכזת הפרוייקט גם נמסר שאם כל צד יוכל להציץ על חייו של האחר בכל תכנית ולראות שגם בצד השני יש רצונות וצרכים דומים,המטרה הושגה. לאחרונה נוצרו לא מעט קשיים שעיכבו את ההפקה. לדבריו של דאוד כותאב,המפיק הפלסטיני של הפרוייקט, במהלך מבצע חומת מגן השתלטו חיילי צה"ל על משרדיו ברמאללה,מה שעיכב את סיום הקטעים שהוא מחוייב והפקתם. הם השאירו שם בלאגן אטומי ונזק בשווי 200 אלף דולאר. ההפקה הפלסטינית חוששת שהתכנית תהפוך לבדיחה של הילדים הפלסטינים,כי בעוד שבטלויזיה מדברים על סובלנות וקבלת האחר,על הדלת מתדפקים חיילים שמדברים בשפה קצת אחרת-של אלימות. הם סבורים שאת התכנית יהיה ניתן לשדר רק אחרי פריצת דרך מדינית,משום שלפני זה-מהימנות התכנית תיהרס. במהלך ההפקה התגלו לא מעט פערים תרבותיים בין ישראל לפלסטינים. כשהוחלט על הסרת השם "רחוב סומסום",הציע הצד הישראלי לקרוא לה "דרך סומסום". הדבר התקבל בסירוב אצל הפלסטינים,מכיוון שהמלה דרך מבטאת את האכזבה הפלסטינית,אין להם חופש בדרכים כי הכל מלא במחסומים. או למשל בפרק על סטריאוטיפים בחיות,שהיה רצון להציג ינשוף חכם, טענו הפלסטינים שבדת ההערבית ינשוף מביא מזל רע,והרעיון נדחה. אולם שני הצדדים בוחרים להזכיר ששני הצדדים מתחשבים אחד בשני,ומבחינתם זה חלק מעבודת הצוות. ההפקה רצתה להציג חייל שחוזר עייף הביתה,אולם הצד הפלסטיני טען שדבר כזה עושה טראומה לילדי פלסטין,ולכן הצד הפלסטיני התנגד להציג אותו בצורה חיובית. הצד הישראלי,לעומת זאת, הסכים להעביר את דמותו של הפלסטיני הבוגר בעל החזות הערבית בפן חיובי,ולדבריהם בנוגע לחייל- "אנחנו חשבנו שכדאי להראות גם את הפן האנושי של החייל. גם הוא מבלה עם משפחתו" (אגב-עם זה אני מסכימה ). נ.ב. והכי גרוע-מוציאים את קיפי מרחוב סומסום!!!!!!! המפיקים טוענים שהם רצו לתת לו לנוח על זרי הדפנה,וכי קיפי בגלגול שלישי לא ייראה טוב. * מבוסס על מאמר ממוסף "פירמה" בעיתון גלובס. טלטול