סיוטים טרגר

סיוטים טרגר

אני רואה אותם הם אחרי הם באים יקחו את הילד ילטפו את הילד, יפטמו את הילד, יאהבו את הילד, יאהבו אותי עם עיני הדם שלי עם שלשאות שהולכות ורדופות אחרי לכל פינה, השמש שורקת לי והרגלים שלי נשרפות בתוך הבוץ אלוהים, למה נולדתי לטינופת הזו שקרוי חיים, למות על הבטן לראות את הקיר מעלי, להביט בו, לאהב אותו, לחמם, אותו ילד נולד מהריסות, הם באים לבושים בהדר, הם מחיוטים בחליפות, הם יפים וכחולים כמו השמים, ואוכלים לי את הלב, לב שבור עשוי זכוכית, כמו בשיר ילד מותר ילד ילד אסור, אני ילד אסור אבא ? ילד רע אבא ? ילד חרא אבא ? תשפריץ אותי על הקיר, אין לי כוח, כל הלילות המסיוטים האלו עולים לי על העצבים, ליל ללא שינה, לילה שחור, כתם דם שרוי על דופן הלב, ילד שיכור, עצוב כל כך ליצן סלחו לי שבא לי למות, אבל החיים לא שווים כלום .
 
למה לחיות ?

כל יום אותו דבר, במיטה לא יוצא ממנה מביט בתיקירה איזה חיים אלו ? איזו בדידות תהומית, אין טעם לחיות, לא רואה טעם, אולי עדיף לוותר, יותר מידי זיכרונות, יותר מידי חלמות, יותר מידי רע ,אין כוח באמת שלא ,נסיתי באמת שנסיתי עשרים ושלוש שנה נסיתי, נכנעתי .
 
כשהדם קולח

והלב נסחט
ונגרס גריסים גריסים
של זכוכית קרח
אז מחלחלת הקרה
כמו רעל ונדמה אינכוח כבר
אבל גם לפעמים במרק תהומי של רפש
לא מובן ולא מוסתר

יש דווקא הסתר שנחבא
(נגנז)
בדבר לצעוד עוד קצת עוד רגע
לזכור שרצית לחפש בחולשה- חוזק
להיות כל הפרצופים כל הדרכים
כל המלאכים ששרים
להיות הכל וכלום
ולרוקן
וכדי לרוקן צריך לשבור לשבור גריסים של לבלוב
פראי וצורח
להתחורר ככברה מרוקנת מים
לשמוע שמש צולפת
שמש שורקת ואלימה
כשהבינה נחבאת בחושך
אבל גם היפוכו הניסיון לשחרר
משחרר את איש החושך שצרח אשתי אשתי
והאישה בינה נחבאת נושכת את רשתה
וזה אתה- גם גבר גם אשה
שסוף סוף יגלה את נתי שבכל הפרצופים-
גם הלב הנשבר נצרך להשלמתו

חלומות יותר מדי אומר שאתה יודע לחלום . קודם כל.
לא כולם חולמים. לא כולם יודעים להעז
 


 
כביתי על עצמי סגריות אל

לא יכולתי להתאפק וזה הרגיע אותי , עבר עלי לילה מסיוט ,הייתי חייב להרגע, חוץ מזה חתכתי את עצמי לאורך היד, פצעים עמוקים אני לא מראה לאבי כי הוא יהרוג אותי ,הוא מתעצבן שהוא רואה שאני עושה ככה ,קיצור חרא של לילה.
 
חטא אותם

קודם כל שלא יהיה זיהום- בעיקר את נקבי הסיגריה שיהפכו לצלקות.

יש דרכים טובות יותר להרגע- אני בועטת בכריות , או מרימה את קולי בשאגה
וכתיבה גם עוזרת מאוד.

אולי פעם הבאה תנסה?
אני לא כועסת עליך, מכירה את חוסר היכולת להחזיק עוד פיפס בפנים
אני עדין לפעמים נכנסת למצב שהגוף קופא ואז נע מעצמו ואתה צורח וצורח
ודופק את הראש בקיר

אבל אפשר בדרכים אחרות - לא חייבים תנועה נגדית של משהו שפוצע וחותך בבשר כמו שחותך בך , אפשר גם לקבל כאב או תנועה הולמת מדברים אחרים
או פשוט להרתם על הגירוי- להשאיר אותו מגורה ונפוח ולא לגעת ,
רק מסביב לאט ולנקזו החוצה לא דרך זה שתלחים אותו עם מלחם חם
שצורב את הכוויה והכאב כמו הסיגריות הבוערות אלא מנקה לאט לאט
ועובד כל הלילה לחבוש אותו , להתיר אותו , לנקות את הלב ששקע בבוץ
סמיך , למרקו ולכן כתיבה כדאית...
זה ממש קשה להתאפק ולכן לא מחזיקה לך רעה כלל על אלה
אבל לשלך- רצית להיות חזק מזה - וזוהי לא חולשה-
זה פיתוי
 
כן את צודקת ....

הייתי חלש פעם, הרבה זמן לא פגעתי בעצמי והייתי נורא גאה בעצמי, עכשיו פשלתי, מה אני אעשה ? היה לי הצפה, לפעמים אבא שלי גורם לי לרצות לפצוץ תראש בקיר ... אבל אני לא עושה ככה כבר, אז אני מתקדם ...
 
תודה מאמי

יודעת מה חלמתי הלילה ? חלום מגניב חלמתי שאני בטנק כמו ב gta ואני מחסל את העולם וכל הצבא מכל העולמות בא עלי ומנסה לחסל אותי, ואני משמיד את כולם, זה היה אחד החלמות אבר, אני מת על חלמות שאני רוצח, לפעמים יש לי גם שאני אנס [זה פחות נחמד[ אבל החלום הזה שימח אותי איך פצצתי הכל בום בום בום חח זה היה אדיר
 
למעלה