ככה
בהנחה שיש לך כבר את The Piper at the Gates of Dawn של פ"פ, בסך הכל יש לסיד 2 אלבומים (בעצם 3):The Madcap Laughs ו Barrett בנוסף על שני אלו, יש את Opel, שמורכב מקטעים נדירים (יותר ופחות) שסיד הקליט ומעולם לא הוציא. החביב עלי מבין שלושתם הוא The Madcap Laughs אבל אלבומים של בארט צריכים לבוא עם אזהרה, מאוד קשה להקשיב לזה, צריך להתעמק במילים בצורה רצינית, וגם אז, צריך להקשיב עוד פעם, קומוניקטיבי הוא לא. מה שכן, האזנה רציפה לאלבומיו של בארט, חוץ מרצון התאבדות עז, מעניקים לנו גם מבט נדיר לתוך נפש מסובכת וסובלת, בצורה כזו שאיש לפניו לא נתן.
