סיגל
הייתי רוצה להתחבא בתוך הכותונות הזאת לגשש בצחוקך ב פנייך, להיות משתובב בין חמוקייך להרגיש את ידך אוחזות בי ,מכוונות אותי לשם להיי שם אני לא משקר ,אומר לך מה שרצתי לומר למישהי באמת, אבל אז הייתי פשוט סובל אם לא היו יוצאים המילים האלו, וכשמת לב שרק את לרוב מדברת, שתיקתי תמשיך לשתוק והאצבע שנוגעת בי גורמת לאצבע לזוז ולי לחוש שקט שלווה נאבד , ומה אומר? כשהדממה כבר לא ספגה ,ואין סיכוי שמישהו יכנס לעולמי , שם אני שם רק דף בכתיביי נשמה ללא אותיות רק תחושות תכופות בצל אורו . כשרצית הבחנה: אמרתי שיש לך פנים ואישיות שילוב של עצב ושמחה וקשה לדעת מי ינצח בניהם , אולי הרגע הבא ואני אשקע בשקיעה שראיתי תמיד ... ובגלל זה אמרתי שאני לא מבין בדברים שמפריעים בין בני האדם ,אלה פשוט שניי אנשים שזקוקים אחד לשני ,היום בלי מחר בדיוק עכשיו סיגל אומרת: שהעיניים שלה כבר כל כך כבדות ועייפות סיגל אומרת: הרגליים נרדמות לה לא צריך הרבה כללים אלה כלל אחד ,הקשבה לרגש שיעבוד עם השכל בשילוב , הצעתי להגבירי את הטלוויזיה לשיר מזרחי שם תשתוללי בסלון תקפצי משמחה תעשי סיבובים מהירים תזזי את הכיסאות ממקומותיהם ומשהו יישאר תקוע לי בגרון המוות רוצה להמשיך לחיות בדיוק עכשיו סיגל אומר/ת: שהעיניים שלי כבר כל כך כבדות ועייפות סיגל אומר/ת: והרגליים נרדמות אז תזיזי את הרגליים בשמחה שרק את יודעת איך ,תנסי תנסקי זה מה שאמרו לי לפניי שעפתי "הרגל נעשה טבע שני" ולא איכפת לי אם תעלמי ,מכיוון שאין כוונה
הייתי רוצה להתחבא בתוך הכותונות הזאת לגשש בצחוקך ב פנייך, להיות משתובב בין חמוקייך להרגיש את ידך אוחזות בי ,מכוונות אותי לשם להיי שם אני לא משקר ,אומר לך מה שרצתי לומר למישהי באמת, אבל אז הייתי פשוט סובל אם לא היו יוצאים המילים האלו, וכשמת לב שרק את לרוב מדברת, שתיקתי תמשיך לשתוק והאצבע שנוגעת בי גורמת לאצבע לזוז ולי לחוש שקט שלווה נאבד , ומה אומר? כשהדממה כבר לא ספגה ,ואין סיכוי שמישהו יכנס לעולמי , שם אני שם רק דף בכתיביי נשמה ללא אותיות רק תחושות תכופות בצל אורו . כשרצית הבחנה: אמרתי שיש לך פנים ואישיות שילוב של עצב ושמחה וקשה לדעת מי ינצח בניהם , אולי הרגע הבא ואני אשקע בשקיעה שראיתי תמיד ... ובגלל זה אמרתי שאני לא מבין בדברים שמפריעים בין בני האדם ,אלה פשוט שניי אנשים שזקוקים אחד לשני ,היום בלי מחר בדיוק עכשיו סיגל אומרת: שהעיניים שלה כבר כל כך כבדות ועייפות סיגל אומרת: הרגליים נרדמות לה לא צריך הרבה כללים אלה כלל אחד ,הקשבה לרגש שיעבוד עם השכל בשילוב , הצעתי להגבירי את הטלוויזיה לשיר מזרחי שם תשתוללי בסלון תקפצי משמחה תעשי סיבובים מהירים תזזי את הכיסאות ממקומותיהם ומשהו יישאר תקוע לי בגרון המוות רוצה להמשיך לחיות בדיוק עכשיו סיגל אומר/ת: שהעיניים שלי כבר כל כך כבדות ועייפות סיגל אומר/ת: והרגליים נרדמות אז תזיזי את הרגליים בשמחה שרק את יודעת איך ,תנסי תנסקי זה מה שאמרו לי לפניי שעפתי "הרגל נעשה טבע שני" ולא איכפת לי אם תעלמי ,מכיוון שאין כוונה