סיבה לקנות עיתון

סרפד

New member
סיבה לקנות עיתון

כיום, כשהחדשות מגיעות לעיתונות המקוונת לפני העיתונות המודפסת ומופצות במהירות באלפי אתרי חדשות, פורטלים ובלוגים, אנשים רבים מתחילים לחוש שאין סיבה לקנות עיתון רק כדי לקרוא מה שהם כבר קראו ברשת. סוכנות הידיעות AP מציעה "פתרון": שתי גרסאות לכל סיפור. הגרסאות האלטרנטיביות יוצעו רק לעיתונות המודפסת ולא לפרסומי הרשת. מעתה יוכלו העיתונים המודפסים לבחור בין שתי גרסאות לכל סיפור חם: אחת עם ה"עובדות העיקריות" ואחרת עם "גישה אלטרנטיבית שתנסה למשוך את הקורא פנימה ע"י דימויים, אמצעים סיפוריים, פרספקטיבה או אמצעים יצירתיים אחרים". במילים אחרות, מעכשיו תוכלו לקרוא ברשת את הגרסאות ה"יצירתיות" הרגילות של AP, אבל אם תרצו גרסאות אפילו יותר "יצירתיות" תצטרכו לקנות עיתון. הכתבה גם מביאה דוגמאות לגרסא המסורתית ולברירה היצירתית. גרסא מסורתית: "מוסול, עירק. תוקף מתאבד הפעיל פצצה ששסעה אוהל לוויה גדוש במתאבלים שיעים ביום חמישי, מרססת דם ואברי גוף על שורות של כסאות פלסטיק לבנים הפוכים. ההתקפה, שהרגה 47 ופצעה יותר מ- 100, באה בדיוק כשפוליטיקאים שיעים וכורדים בבגדד אמרו שהם התגברו על מכשול משמעותי בדרך ליצירת קואליציה ממשלתית חדשה." הברירה (קודם הנאראטיב החשוף ואח"כ איפשהו העובדות המשובצות לתוכו): "מוסול, עירק. ושוב, כמעט כמו ע"פ תסריט, יום של תקווה לעירק חדשה ודמוקרטית הפך ליום של דמעות, כשמתקפת דמים של המתקוממים גדעה צעד פוליטי קדימה. ביום חמישי, בדיוק כשפוליטיקאים שיעים וכורדים סיפרו לעיתונאים שהם התגברו על מכשול משמעותי בדרך ליצירת קואליציה ממשלתית חדשה, תוקף מתאבד הפעיל פצצה ששסעה אוהל לוויה גדוש במתאבלים שיעים בעיר הצפונית מוסול." בשבילי זו סיבה טובה לא לקנות עיתונים - אני בקושי עומדת ברמות השימוש הנוכחיות בדמגוגיה זולה, "דימויים, אמצעים סיפוריים, פרספקטיבה ואמצעים יצירתיים אחרים". לעיתונות המודפסת יש עדיין שני יתרונות על הרשת - האחד הוא שמשום מה הציבור עדיין מייחס לה יותר אמינות, והשני שעדיין נוח יותר לקרוא עיתון בשירותים או מעל שולחן ארוחת הבוקר מאשר לסחוב את המחשב לשירותים, כך שיש יותר מקום לכתבות עומק ופרשנויות ארוכות. אבל כנראה שזה לא מה שמוכר עיתונים. ולכן ככל שהאינטרנט ינשוף בעורפה של העיתונות המודפסת, כך הם יהפכו אפילו יותר מניפולטיביים ויחבלו בנכסים האמיתיים האחרונים שנותרו להם. העובדות הפשוטות הולכות ונעלמות מאחרי ה"סיפור", הנאראטיב, ובשביל נאראטיב אני מעדיפה סופרים טובים יותר, מאלה שממלאים את מדפי הספריות.
 

י.ש.

New member
ידיעות

סוכנןת הידיעות בדרך כלל מספקת את הידיעות ואילו העיתון בונה סביבם סיפור או כתבה. אני מעיין ומסתמך מפעם לפעם על סוכנות הידיעות רויטרס, לפעמים אני קורא שם את הידיעות שלמחרת יופיעו בעיתונות המקומית. כאשר נושא מסויים עולה במספר עיתונים, הדגשים בהחלט יכולים להיות שונים.
 

סרפד

New member
לא תמיד

תלוי בגודל העיתון ובלחץ הזמן - לפעמים הדדליין דוחק או שאין להם מספיק כוח אדם אז הם מפרסמים משהו מאד קרוב, אם לא זהה, לנוסח שהם קבלו. השירות של AP נותן גם כיוון רעיוני אלטרנטיבי שעוזר לעיתונאים המקומיים הקצרים בזמן למצוא מהר זווית אחרת להציג את הידיעה. להרבה פרסומים בעולם, סוכנויות הידיעות הן ה"עיניים ואוזניים" במקומות בעולם שהם לא יכולים להגיע אליהם. לכן לסאב-טקסט ולפרשנות של הידיעות והתצלומים (ותיאוריהם) מסוכנויות הידיעות יש השפעה גלובלית. והעקביות בפרשנות שלהן, ההתמדה בפרספקטיבה מסוימת, מציירת תמונה מסוימת שמשפיעה על איך שהדברים במדינה אחת נראים בכל העולם. לכן סוכנויות הידיעות צריכות לנסות לדבוק ככל האפשר בעובדות. אבל לפחות ברשת אתה רואה את עקבות ה"יצירתיות" שלהן בהרבה מקומות בהם הידיעות שהתקבלו מהן מתפרסמות. למשל, בכותרות ה"אקט ללא מבצע" וה"קורבנות הסטטיסטיים", נוסח "פצצה הרגה 20 בתל אביב", "לפחות 12 הרוגים בפיצוץ בירושלים", "34 נהרגו ע"י שתי מכוניות תופת בבגדד", לעומת ה"אקט עם מבצע" ועם קורבנות מוחשיים, נוסח "חיילים ישראלים ירו למוות בשני רועים פלשתינאים" (ולא "שניים מתו מירי בעזה"), "ישראל הרגה פעיל חמאס" (ולא "טיל הרג פעיל חמאס"), "הצבא האמריקאי התעלל בשבויים". אתה רואה אותו טיפוס של כותרות בפרסומים ממקומות שונים בעולם - ברור שהם יצאו מאותה מטחנת בשר. ועכשיו הם יספקו גם גרסאות יותר יצירתיות.
 

סרפד

New member
אם כך, נסה את AFP

Agence France-Presse סוכנות הידיעות הראשונה בעולם. הם בשטח בפורמט כזה או אחר כבר 170 שנה. במלחמת העולם השניה הסוכנות המקורית הולאמה, אך במקביל התקיים ארגון מחתרת שעסק בדוקומנטציה, אחרי שחרור צרפת הם התמזגו ויצרו את הסוכנות הנוכחית. הם היו הראשונים שדווחו על מותו של סטאלין. בד"כ הם כמו כל השאר, אבל לפעמים הם טובים יותר. לאחרונה בין לאדן תואר אצלם כ - "Saudi dissident". תיהנה.
 

e-magine

New member
עיתונים שוקלים את עתידם באינטרנט

עיתוני הנייר באירופה ואסיה, שסובלים מירידה בתפוצה ובפרסום, מנסים למצוא דרך להרוויח ברשת בלי לנכר את הקוראים עיתוני אירופה ואסיה נאבקים בירידה בתפוצה ובמכירות דלות של מודעות פרסומת במהדורות המודפסות שלהם, ונושאים מבטם אל האינטרנט בתערובת של תקווה וחששות. כך מדווח הרלד טריביון לפי התרגום שהתפרסם בקפטן אינטרנט.
 

י.ש.

New member
לרוב העיתונים יש אתר משמעותי ברשת

לרוב העיתונים, סוכנויות הידיעות וחברות חדשות כמו CNN אתרים מעניינים ברשת. אזכיר עוד כמה שמות: Usatoday Forbes Salon Wired אצל רובם הכניסה ללא תשלום ולא נראה שיוכלו לגבות תשלום ישיר עבור קריאת העיתון.
 
מה את אומרת על זה : סרפד ???

את אומרת לנו שכדאי לנו לבחור בין ידיעות, הארץ , ומעריב ולפי מה שהבנתי כל אחד מהם אומר פרשנות אחרת לידיעה הכתובה וגם בטלויזיה ובאינטרנט זה נראה ונשמע אחרת. אז כדאי לנו להאמין לתקשורת ולעובדות שאנחנו קוראים או רק בערבון מוגבל אני אוהבת יותר מעריב לקרוא....
 

י.ש.

New member
סוביקטיביות

הנסיון מראה שתמיד ישנה פרשנות. לא כדאי להסתפק במקור ידיעות וחדשות בודד.
 

סרפד

New member
כדאי לקרוא מקורות מנוגדים

יש כל מיני סוגי הטיות, המשפיעה ביותר מביניהן היא ההטיה הפוליטית. קריאה של מקורות שונים, אבל עם השקפות פוליטיות קרובות, פחות יעילה מקריאת מקורות עם השקפות פוליטיות מנוגדות. זה אולי לא הרבה יותר יעיל כדי להגיע לאמת, אבל מאחר שהמקורות המנוגדים מציגים מציאויות שונות וגם מבקרים זה את זה ואת הסיפורים המתפרסמים בעיתונות המרכזית, זה מאתגר את המחשבה ומסייע להתייחסות יותר ביקורתית של הקורא.
 

סרפד

New member
חס וחלילה

לא כדאי לבחור רק אחד מבין העיתונים הקיימים. עדיף לקרוא כמה מקורות וגם אז לקחת את הדברים, כמו שאמרת, בערבון מוגבל, מוגבל מאד אפילו. הרעיון החדש של AP הוא בשבילי סיבה נוספת לא לקנות עיתון. בעיני יש רק שתי סיבות לקנות עיתון נייר - 1. כדי לעזור לעיתונות המודפסת לשרוד, 2. כי עיתון נייר, בניגוד לעיתון אינטרנט, אפשר לקרוא בשירותים...
 

e-magine

New member
אגב, אם חשבנו שהצנזורה גוססת

מסתבר שהיא עוד לא אמרה את המילה האחרונה. אתרי אינטרנט חותמים על הסכם צנזורה. כך מספר לנו דרור גלוברמן בNRG.
 

סרפד

New member
יצנזרו את תיק דבקה?

הנושא רציני, אבל הרעיון שיצנזרו את תיק דבקה כל כך מצחיק אותי שקשה לי להתייחס לשאר. הייתי מתארת את האתר הזה כמו שהצנזורית מתארת פורומים וצ'טים: "זה בליל מידע וערימה של דיסאינפורמציה שמבלבלת את האויב." מן הסתם, הידיעות האמינות הבודדות שם הן בדיוק אלה שיצונזרו. זה יהיה כמו פראבדה - נקרא את האתר כדי לדעת מה לא נכון. למה הסכימו עורכי האתרים? מה הם מקבלים בתמורה? שקט תעשייתי או משהו אחר? הידיעה לא מפרטת. ומה קורה עם בלוגים? הם ייחשבו לאתרי חדשות? הרי אלה במות של אדם אחד או קבוצה קטנה שאינם עיתונאים, מעין פורום של אדם אחד. אבל מצד שני, הם לא כמו פורומים וצ'טים בתפיסה של הציבור - הקו המבדיל בין בלוגים ואתרי חדשות הולך ומטשטש. וגם מעניין איזו התייחסות יש בהסכם לתגובות הקוראים. האם אתרי החדשות יהיו אחראים גם למה שמתפרסם בתגובות הקוראים באתריהם? אני משערת שהיחס אליהן דומה ליחס לפורומים וצ'טים והן יהיו מחוץ לתוכן שבפיקוח, אבל אז זה נותן לעורכים פתח לפרסום אנונימי של ידיעות "אסורות" באתרים שלהם.
 

e-magine

New member
לא יודע, אולי הידיעה הזאת

ברווז עיתונאי, היה מתאים ל 1/4. במיוחד לגבי תיק דבקה. אני לא מתפלא שכל מיני אתרים רוצים לקבל גוון ממוסד, אבל דבקה?
 
למעלה