סיבה לכל מסובב
- פותח הנושא bralon1
- פורסם בתאריך
חלק כן וחלק לא
עד לדייויד יום כולם סברו שלכל יש סיבה, אך יום הראה שאין לכך הוכחה ולכן הטיל ספק בכך. לפי יום, אנחנו טוענים שיש סיבתיות כיוון שיש דברים, שלפי מה שאנחנו רואים, באים תמיד זה אחר זה. אבל, טוען יום, גם אם הם באים אחד אחרי השני, מי אמר שהם באים אחד בגלל השני? אולי הם באים בגלל סיבה אחרת ואולי ללא סיבה כלל. יום קרא להנחה שאם ניסיון העבר מראה משהו, הרי שכך יהיה גם בעתיד "עקרון האינדוקציה המדעית" וטען שלעיקרון זה אין כל הוכחה. טיעוניו של יום שומטות למעשה את הבסיס להתקדמות מדעית, כיוון שאי אפשר להוכיח שום דבר בצורה מדעית (כלומר, ניסיונית) ויתרה מכך- אם אין סיבות, אין כל טעם לפעילות מדעית. האמפיריציזם, שיוסד על ידיו ועל ידי לוק וברקלי, הוביל בסופה של הדרך ל'פוסט מודרניזם' הטוען שלמעשה, כל טענה לגיטימית כיוון שאין כל דרך לבחון אותה בצורה אובייקטיבית. קאנט ניסה לענות על טענותיו של יום על ידי ניסוח מחדש של הבעיה. לפי קאנט, העקרונות המשמשים בסיס למדע נכונים בהכרח, כיוון שאנו רואים בחושינו שכאשר אנו מנסים להחיל את כללי ההגיון האנושי, כמו עקרון הסיבתיות, על העולם, העולם מוסבר בצורה יפה על ידי כך. אם כן נותר רק לשאול מדוע העקרונות הללו מתאימים לעולם. לייבניץ הראה במשל השעונים שלו שיש 3 אפשרויות שהם למעשה 4. 1)א. העולם החיצוני משפיע על ההכרה כדי שתתאים אליו. ב. ההכרה משפיעה על העולם כדי שיתנהג לפי חוקיה. 2) גורם שלישי (אלוהים?) מתאם ביניהם. 3) במקרה הם תואמים. מראש שללנו את האפשרות שזה מקרה (סיבתיות), וגם את האפשרות שהעולם משפיע על ההכרה (יום הראה שאין זה נכון). נותרנו עם 2 אפשרויות, ההכרה משפיעה על העולם ו- גורם שלישי. גם יום וגם קאנט דחו את אפשרות (2), בעיקר כי לדעתם אין לכך הוכחה, ולכן נותרו עם אפשרות (1א) בלבד. גם מי שידחה את אפשרות זו, יוכל לקבל את האפשרות השניה (שאני נוקט בה). כיצד ייתכן שההכרה משפיעה על העולם זה שאלה חזקה אך מי שמכיר קצת את תורת הקוונטים יראה אותה כאפשרית גם אם לא הגיונית (ניתן להזכיר גם את משל המערה של אפלטון). בכל מקרה, לדעתי, אפשרות (2) היא הפשוטה ביותר ולכן בהיעדר הוכחה, היא הסבירה ביותר.
עד לדייויד יום כולם סברו שלכל יש סיבה, אך יום הראה שאין לכך הוכחה ולכן הטיל ספק בכך. לפי יום, אנחנו טוענים שיש סיבתיות כיוון שיש דברים, שלפי מה שאנחנו רואים, באים תמיד זה אחר זה. אבל, טוען יום, גם אם הם באים אחד אחרי השני, מי אמר שהם באים אחד בגלל השני? אולי הם באים בגלל סיבה אחרת ואולי ללא סיבה כלל. יום קרא להנחה שאם ניסיון העבר מראה משהו, הרי שכך יהיה גם בעתיד "עקרון האינדוקציה המדעית" וטען שלעיקרון זה אין כל הוכחה. טיעוניו של יום שומטות למעשה את הבסיס להתקדמות מדעית, כיוון שאי אפשר להוכיח שום דבר בצורה מדעית (כלומר, ניסיונית) ויתרה מכך- אם אין סיבות, אין כל טעם לפעילות מדעית. האמפיריציזם, שיוסד על ידיו ועל ידי לוק וברקלי, הוביל בסופה של הדרך ל'פוסט מודרניזם' הטוען שלמעשה, כל טענה לגיטימית כיוון שאין כל דרך לבחון אותה בצורה אובייקטיבית. קאנט ניסה לענות על טענותיו של יום על ידי ניסוח מחדש של הבעיה. לפי קאנט, העקרונות המשמשים בסיס למדע נכונים בהכרח, כיוון שאנו רואים בחושינו שכאשר אנו מנסים להחיל את כללי ההגיון האנושי, כמו עקרון הסיבתיות, על העולם, העולם מוסבר בצורה יפה על ידי כך. אם כן נותר רק לשאול מדוע העקרונות הללו מתאימים לעולם. לייבניץ הראה במשל השעונים שלו שיש 3 אפשרויות שהם למעשה 4. 1)א. העולם החיצוני משפיע על ההכרה כדי שתתאים אליו. ב. ההכרה משפיעה על העולם כדי שיתנהג לפי חוקיה. 2) גורם שלישי (אלוהים?) מתאם ביניהם. 3) במקרה הם תואמים. מראש שללנו את האפשרות שזה מקרה (סיבתיות), וגם את האפשרות שהעולם משפיע על ההכרה (יום הראה שאין זה נכון). נותרנו עם 2 אפשרויות, ההכרה משפיעה על העולם ו- גורם שלישי. גם יום וגם קאנט דחו את אפשרות (2), בעיקר כי לדעתם אין לכך הוכחה, ולכן נותרו עם אפשרות (1א) בלבד. גם מי שידחה את אפשרות זו, יוכל לקבל את האפשרות השניה (שאני נוקט בה). כיצד ייתכן שההכרה משפיעה על העולם זה שאלה חזקה אך מי שמכיר קצת את תורת הקוונטים יראה אותה כאפשרית גם אם לא הגיונית (ניתן להזכיר גם את משל המערה של אפלטון). בכל מקרה, לדעתי, אפשרות (2) היא הפשוטה ביותר ולכן בהיעדר הוכחה, היא הסבירה ביותר.
ובכן:
משל המערה: יש לך כמה חבר'ה שכשהם נולדו שמו אותם במערה, כפתו אותם לכיסאות וקיבעו את הראש שלהם כך שהם יכולים להסתכל רק על קיר המערה. לפני הקיר הציבו חומה ולמרגלותיה אש (מהצד השני של החומה, כך שהחבר'ה הכפותים לא רואים אותה). משאירים אותם ככה כל החיים כאשר מאחורי האש נותנים לאנשים לעבור ולשאת דברים, כך הכל מה שכפותים רואים זה את הצל של האנשים והחפצים. כשהכפותים גדלים משחררים אחד מהם ונותנים לו לצאת לאור השמש (דבר זה משול לאדם רגיל שמתוודע למשהו שאף אחד אחר לא יודע). בתחילה, העיניים שלו יסתנוורו מאור השמש וייתכן שהוא יעדיף לחזור את תוך המערה. גם כשהוא ינסה להסביר לשאר הכפותים מה הוא ראה, הם כנראה יחשבו שהוא מדמיין דברים מכיוון שהם לא רגילים למראות כאלה. אני קיצצתי קצת בחלק האחרון (קיצצתי בכל, אבל במיוחד החלק האחרון) כי אני חושב שניתן להבין אותו בעקבות המשל. אבל הנקודה שךל המשל היא שזה שמשהו לא הגיוני לא אומר שהוא לא נכון. משל השעונים: אני לא בטוח שזה אותו דבר, כי משל השעונים שאני מכיר מדבר על גוף ונפש (תיאוריה דואליסטית סיכנרניסטית אם אני לא טועה), אבל הוא יכול להתאים גם פה. בכל מקרה, נתחיל עם הנמשל, הרעיון הוא שהנפש לא משפיעה על הגוף והגוף לא משפיע על הנפש, אלא שניהם מתקיימים בתיאום מראש. דבר זה משול לשני שעונים, אדם שלא ראה שעון מימיו ולא יודע מה הוא עושה יחשוב שהשעונים משפיעים אחד על השני אך למעשה הם רק מתואמים בין עצמם, כמו שהגוף והנפש (תיאורתית) מתואמים בין עצמם ולא משפיעים אחד על השני. זה נוגע כמובן רק לאפשרות השנייה שציין רנה, לא יודע איך המשל מתקשר לשתי האפשרויות האחרות.
משל המערה: יש לך כמה חבר'ה שכשהם נולדו שמו אותם במערה, כפתו אותם לכיסאות וקיבעו את הראש שלהם כך שהם יכולים להסתכל רק על קיר המערה. לפני הקיר הציבו חומה ולמרגלותיה אש (מהצד השני של החומה, כך שהחבר'ה הכפותים לא רואים אותה). משאירים אותם ככה כל החיים כאשר מאחורי האש נותנים לאנשים לעבור ולשאת דברים, כך הכל מה שכפותים רואים זה את הצל של האנשים והחפצים. כשהכפותים גדלים משחררים אחד מהם ונותנים לו לצאת לאור השמש (דבר זה משול לאדם רגיל שמתוודע למשהו שאף אחד אחר לא יודע). בתחילה, העיניים שלו יסתנוורו מאור השמש וייתכן שהוא יעדיף לחזור את תוך המערה. גם כשהוא ינסה להסביר לשאר הכפותים מה הוא ראה, הם כנראה יחשבו שהוא מדמיין דברים מכיוון שהם לא רגילים למראות כאלה. אני קיצצתי קצת בחלק האחרון (קיצצתי בכל, אבל במיוחד החלק האחרון) כי אני חושב שניתן להבין אותו בעקבות המשל. אבל הנקודה שךל המשל היא שזה שמשהו לא הגיוני לא אומר שהוא לא נכון. משל השעונים: אני לא בטוח שזה אותו דבר, כי משל השעונים שאני מכיר מדבר על גוף ונפש (תיאוריה דואליסטית סיכנרניסטית אם אני לא טועה), אבל הוא יכול להתאים גם פה. בכל מקרה, נתחיל עם הנמשל, הרעיון הוא שהנפש לא משפיעה על הגוף והגוף לא משפיע על הנפש, אלא שניהם מתקיימים בתיאום מראש. דבר זה משול לשני שעונים, אדם שלא ראה שעון מימיו ולא יודע מה הוא עושה יחשוב שהשעונים משפיעים אחד על השני אך למעשה הם רק מתואמים בין עצמם, כמו שהגוף והנפש (תיאורתית) מתואמים בין עצמם ולא משפיעים אחד על השני. זה נוגע כמובן רק לאפשרות השנייה שציין רנה, לא יודע איך המשל מתקשר לשתי האפשרויות האחרות.
קראתי בספר שציטט את לייבניץ
כך: "צייר בנפשך שני אורלוגיאות או שני שעונים שתואמים זה לזה לחלוטין. והנה דבר זה יכול להיעשות בשלוש דרכים: א) על ידי ההשפעה ההדדית של שעון אחד על משנהו [שעון א'-העולם, שעון ב'- ההכרה, למעשה 2 אפשרויות]. ב) על ידי השתדלותו של אדם המשגיח על כך. ג) על ידי דייקנותם של השעונים עצמם" הנמשל של לייבניץ מדבר כמובן על הגוף והנפש, אך זה נוח גם לעניננו. אפשרות א' היא למעשה (1) שלי (לו, הצגת בעצמך את אפשרות זו ב- "אדם שלא ראה שעון..."), ב היא (2) שלי ול-ג' שתי אפשרויות לעניננו, או שגורם שלישי משגיח על דייקנות זו, ואז זה כמו (2). או שזה במקרה וזו אפשרות (3). משל המערה אינו אומר שמשהו לא הגיוני יכול להיות נכון (יש אחרים שיאמרו זאת) אלא שמה שנראה הגיוני איננו תמיד באמת הגיוני. הוא בא להסביר את גישתו של אפלטון לגבי שלטון הפילוסופים, שרק הם רואים מה באמת נחוץ לארצם.
כך: "צייר בנפשך שני אורלוגיאות או שני שעונים שתואמים זה לזה לחלוטין. והנה דבר זה יכול להיעשות בשלוש דרכים: א) על ידי ההשפעה ההדדית של שעון אחד על משנהו [שעון א'-העולם, שעון ב'- ההכרה, למעשה 2 אפשרויות]. ב) על ידי השתדלותו של אדם המשגיח על כך. ג) על ידי דייקנותם של השעונים עצמם" הנמשל של לייבניץ מדבר כמובן על הגוף והנפש, אך זה נוח גם לעניננו. אפשרות א' היא למעשה (1) שלי (לו, הצגת בעצמך את אפשרות זו ב- "אדם שלא ראה שעון..."), ב היא (2) שלי ול-ג' שתי אפשרויות לעניננו, או שגורם שלישי משגיח על דייקנות זו, ואז זה כמו (2). או שזה במקרה וזו אפשרות (3). משל המערה אינו אומר שמשהו לא הגיוני יכול להיות נכון (יש אחרים שיאמרו זאת) אלא שמה שנראה הגיוני איננו תמיד באמת הגיוני. הוא בא להסביר את גישתו של אפלטון לגבי שלטון הפילוסופים, שרק הם רואים מה באמת נחוץ לארצם.
סלחו לי אבל,
אני פשוט לא סובל כשאומרים דברים רעים על ההיגיון, ועל-כן הרשו לי לתקן אתכם - בכל מקום בהודעות האחרונות שבו כתבתם את המילה "היגיון", אנא החליפו אותה ב"תפיסת מציאות" בהטיה דומה. לדוגמא - "ההיגיון שלנו לא מושלם" -> "תפיסת המציאות שלנו לא מושלמת" "לא הגיוני שיש שם אור" -> "לא נתפס כמציאותי שיש שם אור" כלומר, אין שום קשר להיגיון שלהם, אלא רק לעובדות עליהן הם מבססים אותו.
אני פשוט לא סובל כשאומרים דברים רעים על ההיגיון, ועל-כן הרשו לי לתקן אתכם - בכל מקום בהודעות האחרונות שבו כתבתם את המילה "היגיון", אנא החליפו אותה ב"תפיסת מציאות" בהטיה דומה. לדוגמא - "ההיגיון שלנו לא מושלם" -> "תפיסת המציאות שלנו לא מושלמת" "לא הגיוני שיש שם אור" -> "לא נתפס כמציאותי שיש שם אור" כלומר, אין שום קשר להיגיון שלהם, אלא רק לעובדות עליהן הם מבססים אותו.
אבל המציאות שלהם הייתה
"נכונה" כמו המציאות שלי ושלך. אף אחד לא אמר להם "הצללים שעל הקירות הם האנשים האמיתיים" הם הגיעו לזה בעצמם (י"ע הסקת מסקנות). למעשה, גם אנחנו לא חיים במציאות ה"נכונה", במציאות ה"נכונה" דברים מורכבים בעיקר מריק, הצבעים הם סה"כ אורכי גל של אור, הכתב שאתה קורא הוא קרן שזזה מאוד מהר על מסך, המראות שאתה רואה הם פוטונים, אתה לא יכול באמת לגעת במשהו וכך האלה, וגם זה יכול להשתנות עם התקדמות המדע. אין מציאות "נכונה", יש מציאות ש*נראית* לך הגיונית. תהליך הסקת מסקנות הוא לא כמו היגיון, תהליך הסקת מסקנות לא עומד בזכות עצמו, אלא תלוי באדם. שלא כמו היגיון שקיים בזכות עצמו (לכן היגיון לא יכול לטעות. בד"כ). חשבתי שזו הבעיה שלך עם השימוש במילה.
"נכונה" כמו המציאות שלי ושלך. אף אחד לא אמר להם "הצללים שעל הקירות הם האנשים האמיתיים" הם הגיעו לזה בעצמם (י"ע הסקת מסקנות). למעשה, גם אנחנו לא חיים במציאות ה"נכונה", במציאות ה"נכונה" דברים מורכבים בעיקר מריק, הצבעים הם סה"כ אורכי גל של אור, הכתב שאתה קורא הוא קרן שזזה מאוד מהר על מסך, המראות שאתה רואה הם פוטונים, אתה לא יכול באמת לגעת במשהו וכך האלה, וגם זה יכול להשתנות עם התקדמות המדע. אין מציאות "נכונה", יש מציאות ש*נראית* לך הגיונית. תהליך הסקת מסקנות הוא לא כמו היגיון, תהליך הסקת מסקנות לא עומד בזכות עצמו, אלא תלוי באדם. שלא כמו היגיון שקיים בזכות עצמו (לכן היגיון לא יכול לטעות. בד"כ). חשבתי שזו הבעיה שלך עם השימוש במילה.
היגיון של אדם
זו הדרך בה הוא מסיק מסקנות. הנקודה היא, שאין שום קשר בין הטעות שלהם לבין בעיה בהיגיון - מכיוון שהסיבה היחידה (לפחות מהדוגמא הנ"ל) בגללה הם טעו היא שהם תפסו את המציאות בצורה לא נכונה. ונכון שרוב הסיכויים שגם אנחנו תופסים את המציאות בצורה שגויה, ולכן יש לנו טעויות במסקנות - אבל לא בגלל התהליך אלא בגלל הנתונים. זו הבעיה שלי עם השימוש במושג.
זו הדרך בה הוא מסיק מסקנות. הנקודה היא, שאין שום קשר בין הטעות שלהם לבין בעיה בהיגיון - מכיוון שהסיבה היחידה (לפחות מהדוגמא הנ"ל) בגללה הם טעו היא שהם תפסו את המציאות בצורה לא נכונה. ונכון שרוב הסיכויים שגם אנחנו תופסים את המציאות בצורה שגויה, ולכן יש לנו טעויות במסקנות - אבל לא בגלל התהליך אלא בגלל הנתונים. זו הבעיה שלי עם השימוש במושג.
לא.
אני חושב שהסרט "דוני דארקו" הוא סרט מצויין, האם זה אומר שהגעתי למסקנה בעזרת היגיון? בהחלט לא. גם כשאר יש לנו את כל העובדות, אנו יכולים להגיע למסקנה שגויה (אם אתה רוצה, אני יכול להביא דוגמא), תפיסה לא נכונה של המציאות היא פגם בהיגיון, לא "עבדו" על הכפותים, הניחו אותם בסיטואציה אמינה ולא כיוונו אותם להאמין בכולם, כל מסקנה שלהם התבצעה על סמך עובדות קיימות ונכונות.
אני חושב שהסרט "דוני דארקו" הוא סרט מצויין, האם זה אומר שהגעתי למסקנה בעזרת היגיון? בהחלט לא. גם כשאר יש לנו את כל העובדות, אנו יכולים להגיע למסקנה שגויה (אם אתה רוצה, אני יכול להביא דוגמא), תפיסה לא נכונה של המציאות היא פגם בהיגיון, לא "עבדו" על הכפותים, הניחו אותם בסיטואציה אמינה ולא כיוונו אותם להאמין בכולם, כל מסקנה שלהם התבצעה על סמך עובדות קיימות ונכונות.
מה בעצם ההבדל בין לחשוב שזה סרט
טוב, לבין להגיע למסקנה שזה סרט טוב? דוגמא? הנה: יש 3 וילונות. מאחורי אחד יש מכונית, מאחורי שניים דחליל. אתה בוחר בוילון מס' 1 בשאיפה שהאוטו מאחוריו. לפתע, המנחה אומר "בוא'נה, יש לי בשבילך בונוס. אני אומר לך שמאחורי וילון מס' 3 יש דחליל. לא רק זאת, אני גם מאפשר לך לשנות את בחירתך - האם אתה רוצה לעבור לוילון מס' 2, או להשאר בוילון מס' 1?" האם אתה בוחר לשנות את הבחירה שלך ולמה?
טוב, לבין להגיע למסקנה שזה סרט טוב? דוגמא? הנה: יש 3 וילונות. מאחורי אחד יש מכונית, מאחורי שניים דחליל. אתה בוחר בוילון מס' 1 בשאיפה שהאוטו מאחוריו. לפתע, המנחה אומר "בוא'נה, יש לי בשבילך בונוס. אני אומר לך שמאחורי וילון מס' 3 יש דחליל. לא רק זאת, אני גם מאפשר לך לשנות את בחירתך - האם אתה רוצה לעבור לוילון מס' 2, או להשאר בוילון מס' 1?" האם אתה בוחר לשנות את הבחירה שלך ולמה?
ההבדל
בין להסיק לבין להביע דעה, הוא הסובייקטיביות הנובעת מבסיס הדעה. אני חושב שזה סרט טוב, כלומר באופן סובייקטיבי אני אוהב את הסרט מסיבות אישיות והוא לא בהכרח "ידבר" לאחרים אני מסיק שהסרט טוב, כי יש בו כמות מתאימה ואיכותית של הומור/מתח/דרמה/אפקטים וכו', והם ידועים מבחינה סטטיסטית כגורמים להעדפת הסרט ע"י רוב הציבור. בקשר לדוגמא שלך - אני מכיר אותה אבל אשתף פעולה (כי כבר שכחתי אותה): אין הרבה משמעות אם הייתי בוחר את 1 או 2, אך הייתי כנראה בוחר 1 ממניעים פסיכולוגיים.
בין להסיק לבין להביע דעה, הוא הסובייקטיביות הנובעת מבסיס הדעה. אני חושב שזה סרט טוב, כלומר באופן סובייקטיבי אני אוהב את הסרט מסיבות אישיות והוא לא בהכרח "ידבר" לאחרים אני מסיק שהסרט טוב, כי יש בו כמות מתאימה ואיכותית של הומור/מתח/דרמה/אפקטים וכו', והם ידועים מבחינה סטטיסטית כגורמים להעדפת הסרט ע"י רוב הציבור. בקשר לדוגמא שלך - אני מכיר אותה אבל אשתף פעולה (כי כבר שכחתי אותה): אין הרבה משמעות אם הייתי בוחר את 1 או 2, אך הייתי כנראה בוחר 1 ממניעים פסיכולוגיים.
נוחש מה? אתה טועה.
נכון שלא ציפית לזה בהתחשב בכיוון שאליו השיחה זרמה? יש הבדל מבחינת הסיכוי בין ווילון 1 לווילון 2. הסיכוי שלך לזכות במכונית הוא 66% אם אתה מחליף ווילון. (הסברים וסימולטור לבעיה ניתן למצוא בשירשור הזה) בקיצור, אנשים יכולים להגיע למסקנות לא נכונות גם כשאר העובדות מצביעות על המסקנה הנכונה (גם אם לא בצורה גלויה). במילים אחרות, תהליך הסקת המסקנות של בני אדם אינו מושלם. בנוגע להבדל בין מחשבה ומסקנה, לזה (פלוס מינוס) התכוונתי, תהליך הסקת מסקנה אצל בני אדם הוא סובייקטיבי ולא תמיד תואם את ההיגיון. בתהליך מעורבים גם רגשות והנחות מוצא לא קבילות לוגית.
נכון שלא ציפית לזה בהתחשב בכיוון שאליו השיחה זרמה? יש הבדל מבחינת הסיכוי בין ווילון 1 לווילון 2. הסיכוי שלך לזכות במכונית הוא 66% אם אתה מחליף ווילון. (הסברים וסימולטור לבעיה ניתן למצוא בשירשור הזה) בקיצור, אנשים יכולים להגיע למסקנות לא נכונות גם כשאר העובדות מצביעות על המסקנה הנכונה (גם אם לא בצורה גלויה). במילים אחרות, תהליך הסקת המסקנות של בני אדם אינו מושלם. בנוגע להבדל בין מחשבה ומסקנה, לזה (פלוס מינוס) התכוונתי, תהליך הסקת מסקנה אצל בני אדם הוא סובייקטיבי ולא תמיד תואם את ההיגיון. בתהליך מעורבים גם רגשות והנחות מוצא לא קבילות לוגית.
דווקא כן ציפיתי
כי כפי שאמרתי לך אני מכיר את החידה הזו. ועכשיו אגיד לך איפה אתה טעית: אמרת: "אתר הוחר בוילון מס' 1 בשאיפה שהאוטו מאחוריו. לפתע, המנחה אומר "בוא'נה, יש לי בשבילך בונוס. אני אומר לך שמאחורי וילון מס' 3 יש דחליל." כלומר, לא כמו בקישור (כלומר החידה המקורית) שנתת, יש רק שני מצבים: 1 2 3 א דחליל מכונית דחליל ב מכונית דחליל דחליל (כי הרי הדחליל תמיד בוילון מס' 3 לפי הודעתך) כלומר - סיכוי שווה של 50-50. עכשיו, יכולתי כמובן לתקן אותך ולענות על החידה, אבל דווקא לא תיקנתי כדי להוכיח את הנקודה שלי - לא התהליך הלוגי שלי היה שגוי, אלא הנחות הבסיס שנתת לי! שוב, תהליך הסקת מסקנה (ולא דעה) אצל בני אדם לא יכולה להיות סובייקטיבית. לעומת זאת אדם ש"מנחש" פתרון לחידה (כמו "מלך החיות 2" בקישור שנתת) לא הסיק מסקנה אלא הביע דעה.
כי כפי שאמרתי לך אני מכיר את החידה הזו. ועכשיו אגיד לך איפה אתה טעית: אמרת: "אתר הוחר בוילון מס' 1 בשאיפה שהאוטו מאחוריו. לפתע, המנחה אומר "בוא'נה, יש לי בשבילך בונוס. אני אומר לך שמאחורי וילון מס' 3 יש דחליל." כלומר, לא כמו בקישור (כלומר החידה המקורית) שנתת, יש רק שני מצבים: 1 2 3 א דחליל מכונית דחליל ב מכונית דחליל דחליל (כי הרי הדחליל תמיד בוילון מס' 3 לפי הודעתך) כלומר - סיכוי שווה של 50-50. עכשיו, יכולתי כמובן לתקן אותך ולענות על החידה, אבל דווקא לא תיקנתי כדי להוכיח את הנקודה שלי - לא התהליך הלוגי שלי היה שגוי, אלא הנחות הבסיס שנתת לי! שוב, תהליך הסקת מסקנה (ולא דעה) אצל בני אדם לא יכולה להיות סובייקטיבית. לעומת זאת אדם ש"מנחש" פתרון לחידה (כמו "מלך החיות 2" בקישור שנתת) לא הסיק מסקנה אלא הביע דעה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.