סטרקצ'ר מובנה
- פותח הנושא shai1002
- פורסם בתאריך
אני אשמח ,בתור זה שרשם -להסביר
תראה, סטראקצ'ר, כידוע לך הוא פקדון כמו כל פק"מ לטווח מסויים, אלא שבניגוד לפקדונות שקליים למיניהם שם הריבית היא קבועה\משתנה, אבל תמיד מובטחת, כאן הריבית מותנית בארוע כלשהו שאמור להתרחש בשוק כגון, מדד של בורסה כלשהי, שערי מט"ח ועוד כהנה וכהנה. רוב הסטראקצ'ים מציעים שני מצבים אופציונלים; 1. התרחיש אכן ארע - ולכן אתה תזוכה בריבית כלשהי (חשוב: בדר"כ הריבית שתקבל היא אחוז מסויים מהמדד שעלה או סכום קבוע מראש ולא את מלוא הסכום שהיית מקבל מהשקעה ישירה באותו גורם בשוק ההון!) 2. התרחיש לא אירע, - ואז לצערך תקבל רק את הקרן המקורית (מוצמדת, ולפעמים לא מוצמדת לכלום, ובכל מקרה תוך אובדן הריבית האלטרנטיבית) הבנק בעצם, עד כמה שאני מבין משחק באופציות, הוא אוסף סכום נכבד מהציבור, קונה אופציות, ובו בזמן מאחורי הקלעים עושה איתו אי אלו עסקים (כמו עם כל פקדון חיסכון אחר), ובכל מקרה מרוויח מהעניין. עצם זה שסגרת כסף בבנק עושה טוב לבנק ולא משנה כמעט באילו תנאים. אבל אם כבר מדברים על תנאים חשוב לשים לב לתנאים: בדר"כ פקדון מובנה מושתת על תרחישים של שתי ברירות מאד מאד ספקולטיביות או גבוליות; נניח, עליה של מדד הניקיי באחוזים ניכרים (לא כל כך מתמצא בבורסה היפנית, אבל) אם למשל התחזית הפופולרית בקרב האנליסטים היא שהבורסה בטוח תעבור את ה10% השנה, התנאי של הפקדון יהיה למשל עליה של 30% במדד (וכמובן אתה תקבל רק 60% ממנו או ריבית של 7-8% וכיו"ב). למה הבנקים התחילו לשווק את זה חזק? עד לא מזמן קרנות נאמנות רבות היו בבעלות הבנקים ויועצי ההשקעות היו מוכרים אותן ללקוחות . אם היית הולך ליועץ בלאומי היית יוצא קרוב לוודאי עם קרן של פיא או פסגות, מפועלים היית יוצא עם פקן או להק, ממזרחי עם עמדה ,ומדיסקונט והבינלאומי עם אילנות ודיקלה. היום החגיגה הסתיימה ועכשיו הבנק צריך לחשוב על דרך חדשה לגנוב את דעת הלקוחות בגזרת שוק ההון וסטראקצ'רים השתלטו על חיינו. לדעתי האישית בלבד, ואני לא יועץ השקעות כמובן ,אם חשובה לך השקעה סולידית פשוט תבנה לעצמך את הסטראקצ'ר, אפילו ,כך: קנה קרן שקלית קצרה או פק"ם בסכום X וב 15%-5% מהסכום הכולל קנה את המדד שהוצע בפקדון המובנה באמצעות ת.סל או קרן, וכך התשואה האפשרית תהיה גבוהה בהרבה, והסיכון ישאר זהה או קרוב מאד לסטראקצ'ר שהבנק מציע, ואתה תצא שמח וטוב לב מכך שהבנק לא דפק אותך
יכול להיות שאפשר לעשות את זה גם עם אופציות באופן עצמאי, אבל אני לא מבין כמעט באופציות מעו"ף אז נשאיר את ההסבר למישהו שמתמצא, אם כן. ההבדל היחיד בינך לבין הבנק הוא שהבנק יכול לעשות את זה בדרך שהוא עושה את זה ובכל מקרה להרוויח בגלל היקף הפעולות העצום שלו ביחס ללקוח פרטי. זהו, (קח את כל מה שאמרתי בערבון מוגבל מאד - אני חסר הכשרה מקצועית או השכלה פיננסית רישמית) פתוח לביקורות, ולדעות נוספות שלך, אסף
תראה, סטראקצ'ר, כידוע לך הוא פקדון כמו כל פק"מ לטווח מסויים, אלא שבניגוד לפקדונות שקליים למיניהם שם הריבית היא קבועה\משתנה, אבל תמיד מובטחת, כאן הריבית מותנית בארוע כלשהו שאמור להתרחש בשוק כגון, מדד של בורסה כלשהי, שערי מט"ח ועוד כהנה וכהנה. רוב הסטראקצ'ים מציעים שני מצבים אופציונלים; 1. התרחיש אכן ארע - ולכן אתה תזוכה בריבית כלשהי (חשוב: בדר"כ הריבית שתקבל היא אחוז מסויים מהמדד שעלה או סכום קבוע מראש ולא את מלוא הסכום שהיית מקבל מהשקעה ישירה באותו גורם בשוק ההון!) 2. התרחיש לא אירע, - ואז לצערך תקבל רק את הקרן המקורית (מוצמדת, ולפעמים לא מוצמדת לכלום, ובכל מקרה תוך אובדן הריבית האלטרנטיבית) הבנק בעצם, עד כמה שאני מבין משחק באופציות, הוא אוסף סכום נכבד מהציבור, קונה אופציות, ובו בזמן מאחורי הקלעים עושה איתו אי אלו עסקים (כמו עם כל פקדון חיסכון אחר), ובכל מקרה מרוויח מהעניין. עצם זה שסגרת כסף בבנק עושה טוב לבנק ולא משנה כמעט באילו תנאים. אבל אם כבר מדברים על תנאים חשוב לשים לב לתנאים: בדר"כ פקדון מובנה מושתת על תרחישים של שתי ברירות מאד מאד ספקולטיביות או גבוליות; נניח, עליה של מדד הניקיי באחוזים ניכרים (לא כל כך מתמצא בבורסה היפנית, אבל) אם למשל התחזית הפופולרית בקרב האנליסטים היא שהבורסה בטוח תעבור את ה10% השנה, התנאי של הפקדון יהיה למשל עליה של 30% במדד (וכמובן אתה תקבל רק 60% ממנו או ריבית של 7-8% וכיו"ב). למה הבנקים התחילו לשווק את זה חזק? עד לא מזמן קרנות נאמנות רבות היו בבעלות הבנקים ויועצי ההשקעות היו מוכרים אותן ללקוחות . אם היית הולך ליועץ בלאומי היית יוצא קרוב לוודאי עם קרן של פיא או פסגות, מפועלים היית יוצא עם פקן או להק, ממזרחי עם עמדה ,ומדיסקונט והבינלאומי עם אילנות ודיקלה. היום החגיגה הסתיימה ועכשיו הבנק צריך לחשוב על דרך חדשה לגנוב את דעת הלקוחות בגזרת שוק ההון וסטראקצ'רים השתלטו על חיינו. לדעתי האישית בלבד, ואני לא יועץ השקעות כמובן ,אם חשובה לך השקעה סולידית פשוט תבנה לעצמך את הסטראקצ'ר, אפילו ,כך: קנה קרן שקלית קצרה או פק"ם בסכום X וב 15%-5% מהסכום הכולל קנה את המדד שהוצע בפקדון המובנה באמצעות ת.סל או קרן, וכך התשואה האפשרית תהיה גבוהה בהרבה, והסיכון ישאר זהה או קרוב מאד לסטראקצ'ר שהבנק מציע, ואתה תצא שמח וטוב לב מכך שהבנק לא דפק אותך
יכול להיות שאפשר לעשות את זה גם עם אופציות באופן עצמאי, אבל אני לא מבין כמעט באופציות מעו"ף אז נשאיר את ההסבר למישהו שמתמצא, אם כן. ההבדל היחיד בינך לבין הבנק הוא שהבנק יכול לעשות את זה בדרך שהוא עושה את זה ובכל מקרה להרוויח בגלל היקף הפעולות העצום שלו ביחס ללקוח פרטי. זהו, (קח את כל מה שאמרתי בערבון מוגבל מאד - אני חסר הכשרה מקצועית או השכלה פיננסית רישמית) פתוח לביקורות, ולדעות נוספות שלך, אסףאבל
אם עושים זאת לבד, וקונים את המדד שהבנק הציע, יש אפשרות גם להפסיד בחלק זה של ההשקעה. כך שבסופו של דבר תשאר עם סכום נמוך יותר מהקרן המקורית. ואילו בסטרקצ'ר בקרן מובטחת בכל מקרה, ומשם אפשר רק להרוויח, ואילו אם עושים זאת לבד, אפשר גם להרוויח וגם להפסיד. מה שאני לא אוהב בסטרקצ'ר זה שהם לטווחים ארוכים של שנה ויותר, ואז אתה לא יכול להעריך מה יקרה למדד שאליו הוא מוצמד.
אם עושים זאת לבד, וקונים את המדד שהבנק הציע, יש אפשרות גם להפסיד בחלק זה של ההשקעה. כך שבסופו של דבר תשאר עם סכום נמוך יותר מהקרן המקורית. ואילו בסטרקצ'ר בקרן מובטחת בכל מקרה, ומשם אפשר רק להרוויח, ואילו אם עושים זאת לבד, אפשר גם להרוויח וגם להפסיד. מה שאני לא אוהב בסטרקצ'ר זה שהם לטווחים ארוכים של שנה ויותר, ואז אתה לא יכול להעריך מה יקרה למדד שאליו הוא מוצמד.
לא,
אם נגיד אתה עושה פק"מ רגיל או קרןנאמנות סולידית או מק"מים שעושים 2-3% בשנה נטו ב - 20000 ש"ח וב1000 ש"ח אתה קונה תעודת סל על מדד כלשהו: גם אם המדד יפול ב50% , לא תצא מופסד בחישוב הכולל. עם זאת, אם המדד עצמו יעלה ב20% תרוויח את התשואה מתעודת הסל, ובנוסף - גם את הריבית מהמק"מ/פק"מ/קרן. המספרים בדוגמה הם כמובן סכמטיים, צריך לחשב אחוזים וסכומים מדוייקים עם מחשבון
אם נגיד אתה עושה פק"מ רגיל או קרןנאמנות סולידית או מק"מים שעושים 2-3% בשנה נטו ב - 20000 ש"ח וב1000 ש"ח אתה קונה תעודת סל על מדד כלשהו: גם אם המדד יפול ב50% , לא תצא מופסד בחישוב הכולל. עם זאת, אם המדד עצמו יעלה ב20% תרוויח את התשואה מתעודת הסל, ובנוסף - גם את הריבית מהמק"מ/פק"מ/קרן. המספרים בדוגמה הם כמובן סכמטיים, צריך לחשב אחוזים וסכומים מדוייקים עם מחשבון
תראה
בגדול אני מסכים איתך. אבל לפעמים יש מציאות גם בסטרקצ'רים. חוץ מזה גם על תשכח שבסטרקצ'ר אין לך שום עמלות. ואילו אם תקנה תעודת סל, אז יש לך עמלת קניה, עמלת מכירה, דמי ניהול, מסים..ואם קרן נאמנות, אז זה יבוא לך בדמות דמי ניהול גבוהים. ככה שלא כל כך זול כל העסק. ובסטרקצ'ר אתה בעצם משקיע באפיק מנייתי, ולא משלם על זה אגורה עמלה. אני מניח שזה תלוי בעוד גורמים עבור כל סטרקצ'ר בנפרד... כמו עבור איזה מדד זה, לאיזו תקופה, סכום מינימלי וכדומה.
בגדול אני מסכים איתך. אבל לפעמים יש מציאות גם בסטרקצ'רים. חוץ מזה גם על תשכח שבסטרקצ'ר אין לך שום עמלות. ואילו אם תקנה תעודת סל, אז יש לך עמלת קניה, עמלת מכירה, דמי ניהול, מסים..ואם קרן נאמנות, אז זה יבוא לך בדמות דמי ניהול גבוהים. ככה שלא כל כך זול כל העסק. ובסטרקצ'ר אתה בעצם משקיע באפיק מנייתי, ולא משלם על זה אגורה עמלה. אני מניח שזה תלוי בעוד גורמים עבור כל סטרקצ'ר בנפרד... כמו עבור איזה מדד זה, לאיזו תקופה, סכום מינימלי וכדומה.
הגענו לעמק השווה
רק שאני חושב שאחרי כל הרפורמות כן מטילים מסים על ריביות של פקדונות וחסכונות בבנקים . מכל הגורמים שהזכרת זה מקדם השחיקה הגדול ביותר (מס לפי דעתי על רווחי הון בשיעור 20%) כמובן, כפי שאמרת, צריך לבחון כל מקרה לגופו, לשקלל את העלות אחזקת תיק השקעות במסגרת בנקאית ותשלומים נלווים וכדומה, למרות כל זאת, מבלי לבדוק את העניין עד תום, יש לי הרגשה שעם קצת יצירתיות אפשר להשיג את אותו אפקט באותו מחיר ועם פחות סיכון לבד. זהו זה א'
רק שאני חושב שאחרי כל הרפורמות כן מטילים מסים על ריביות של פקדונות וחסכונות בבנקים . מכל הגורמים שהזכרת זה מקדם השחיקה הגדול ביותר (מס לפי דעתי על רווחי הון בשיעור 20%) כמובן, כפי שאמרת, צריך לבחון כל מקרה לגופו, לשקלל את העלות אחזקת תיק השקעות במסגרת בנקאית ותשלומים נלווים וכדומה, למרות כל זאת, מבלי לבדוק את העניין עד תום, יש לי הרגשה שעם קצת יצירתיות אפשר להשיג את אותו אפקט באותו מחיר ועם פחות סיכון לבד. זהו זה
א'כמה הערות
א. הפקדונות המובנים (שם גרוע, עדיף סטרקצ'רים) לא נולדו בזמן האחרון בגלל מכירות הקופות והקרנות. הם החלו להיות להיט בסוף 2002 ותחילת 2003 בשל ירידת הריבית: כאשר הריבית גבוהה, מחפשים פחות אלטרנטיבות השקעתיות. כאשר הריבית בתוואי ירידה או נמוכה, מחפשים כל מיני פתרונות אחרים. ב. אי אפשר להרכיב סטרקצ'ר לבד. לא כולם גם מורכבים ע"י הבנקים בארץ אלא נרכשים מבנקים בחו"ל ומשווקים פה. סטרקצ'רים מערבים נגזרות ריבית מתוחכמות שאינן כלל בהשג ידו של אזרח מן השורה, ואפילו לא של מישהו שמתמצא. אני רוצה לראות מישהו שמרכיב לבד סטרקצ'ר שנותר 50% מעליית הניקיי או 50% מעליית הנאסדק, הגבוה מביניהם ... ג. סטרקצ'רים הם בהגדרה מכשירים מסוכנים, לא רק בתיאוריה, אלא הם הוגדרו כך בחוק הייעוץ. אין מניעה להשקיע בסטרקצ'רים, אולם בשני תנאים: הראשון הוא השקעה של סכום נמוך יחסית, באחוזים בודדים של תיק ההשקעה
א. הפקדונות המובנים (שם גרוע, עדיף סטרקצ'רים) לא נולדו בזמן האחרון בגלל מכירות הקופות והקרנות. הם החלו להיות להיט בסוף 2002 ותחילת 2003 בשל ירידת הריבית: כאשר הריבית גבוהה, מחפשים פחות אלטרנטיבות השקעתיות. כאשר הריבית בתוואי ירידה או נמוכה, מחפשים כל מיני פתרונות אחרים. ב. אי אפשר להרכיב סטרקצ'ר לבד. לא כולם גם מורכבים ע"י הבנקים בארץ אלא נרכשים מבנקים בחו"ל ומשווקים פה. סטרקצ'רים מערבים נגזרות ריבית מתוחכמות שאינן כלל בהשג ידו של אזרח מן השורה, ואפילו לא של מישהו שמתמצא. אני רוצה לראות מישהו שמרכיב לבד סטרקצ'ר שנותר 50% מעליית הניקיי או 50% מעליית הנאסדק, הגבוה מביניהם ... ג. סטרקצ'רים הם בהגדרה מכשירים מסוכנים, לא רק בתיאוריה, אלא הם הוגדרו כך בחוק הייעוץ. אין מניעה להשקיע בסטרקצ'רים, אולם בשני תנאים: הראשון הוא השקעה של סכום נמוך יחסית, באחוזים בודדים של תיק ההשקעה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.