סטרס

[GM1988]

סטרס

היי.

האם סטרס יכול לפגוע משמעותית בבריאות?
נגיד כשעולה מתח, כעס, עצבים וכו'... האם כל אלה יכולים לגרום לבעיה חמורה למערכת הגוף או נגיד למשהו שלא ניתן לשקם?

מקווה שזה גם הפורום לשאלה הזו, תודה.

 

[0 אור 0]

בהחלט

היום יותר ויותר אנשים מאמינים שהסטרס הוא הגורם העיקרי להרבה מאד מהמחלות הנפוצות במאה הזאת.
כל אדם מגיב על הסטרס במקום הפגיע יותר אצלו, אם מבחינה גנטית ואם מבחינה רגשית או אנרגטית.
הפתרון לכך הוא ללמוד להתמודד עם הסטרס - גם לרכוש כלים כדי למנוע אותו, וגם כלים כדי "לנקות" את המשקעים שהוא יוצר בגופנפש
ויש המון דרכים להשיג זאת - לכל שיטה ברפואה המשלימה יש מספר טכניקות להתמודדות עם סטרס ועם הנזקים שיצר.

 

[GM1988]

כלומר ניתן לשקם את הנזק?

 

[0 אור 0]

תלוי באיזה מצב

אם כלי הדם חסומים לגמרי בטרשת, או שאתה כבר במצב מסכן חיים באיזושהי מערכת אחרת בגוף , אז במקרים נדירים ניתן באמת לשקם את הנזק
במצבים שהתהליך עדיין מתפתח - ברוב המקרים טיפול הוליסטי יכול להחזיר את הבריאות לתקנה, ולכל הפחות יעצור את תהליך ההדרדרות

 

[GM1988]

תודה על התגובה ועוד שאלה:

האם לפי תוצאות דם תקינות ניתן להסיק שמצב המערכת לא בסכנה כלשהי?

 

[טאוֹ]

כן ולא

תוצאות תקינות של בדיקות דם שוללות קיומן של מחלות רבות; יחד עם זאת וכפי שנאמר, סטרס מתמשך הוא קרקע פוריה להופעה עתידית אפשרית של משברים בריאותיים, בגוף ובנפש, כך שטיפול בו הוא חשוב עוד לפני שמופיעה סכנה כלשהי. החדשות המשמחות הן שבהחלט ניתן הן לשקם נזק שכבר נוצר והן להפחית סיכון פוטנציאלי, וזאת באמצעות אימוץ אורח חיים מתאים: תזונה משופרת, שינה איכותית יותר, הכנסת פעילות גופנית מתאימה ודברים דומים שטובים לכל אחד, ובפרט למי שממעט בהם. התייחסות ממוקדת יותר תהיה שינוי הגורמים שמעודדים את הסטרס, אם אכן ניתן לשנותם, ובכל מקרה עבודה על ההתייחסות שלנו אליהם.

 

[GM1988]

תודה רבה

 

[0 אור 0]

מה שהוא אמר וגם

נשמט מדבריו, שלפעמים יש מצבים בריאותיים שאינם משתקפים בבדיקות הדם ו/או דורשים בדיקות דם מיוחדות ומותאמות לאותה מחלה,
היתרון של הרפואה המשלימה הוא שאנחנו מתמודדים עם המצב בהתהוותו , במקרה הטוב עוד לפני שבכלל נוצרה המחלה, במקרה אחר כאשר כבר יש היווצרות מחלה אך עדיין לא ניתן לאבחן, וכמובן שניתן לסייע גם כאשר כבר יש התפרצות של מחלה

 

[GM1988]

אני אסביר את עצמי כדי להבהיר מה אני שואל:

ותודה על התגובות כמובן, זה מאד חשוב לי.

אני עושה אימון כל יום, חלק שכולל טכניקת נשימות ותרגילים (שילוב בין יוגה לפילאטיס), וחלק הליכה רגילה ושאר הפעולות האחרות ביום יום.
כמובן גם מקפיד על תזונה בריאה.

מה שקורה לעתים, זה שקורים לי מצבים עם חברים או סביבה אחרת, שבהם אני חווה מן לחץ חזק ממשהו שנגיד נאמר לי, או חוויה שקשורה לטרור, וזה מקפיץ לי את הלחץ דם, ואני מרגיש במן סכנה, והדופק עולה. זה עובר אחרי זמן מה, אבל אני מאד חושש שמצבים כאלה עלולים להשפיע לרעה על בריאותי, ולכן אני מתחיל בלשאול את השאלות האלה... למרות שהפעם זה פעם ראשונה שאני שואל זאת בפורום שלכם.

אין לי סיפור עם מחלות או משהו, אני מדבר אבל לחשש שזה כן עלול לקרות וזה, על עקב מה שאמרתי קודם.

 

[0 אור 0]

FFF

מה שקורה לך זו תגובה טבעית של האדם למצבי לחץ ואיומים,
מעגל הסטרס נוצר מכך שהגוף שלנו מגיב בפרץ אדרנלין כתוצאה ממצב שדורש תגובה , אבל בעולם שלנו אין כבר צורך להלחם או לברוח, ופרץ האדרנלין אינו מנוצל בצורה שאליה הוא מיועד.
הפתרון לזה הוא בלימוד המנגנון הזה והתמודדות אתו - למידה איך להוריד את כמות הפעמים בהם הוא קופץ לשוא , וטכניקות של שחרור האדרנלין הזה בצורה בריאה לגוף - הטכניקה הכי פשוטה היא למשל שק אגרוף (כשהילדים שלי היו קטנים היה לנו שק אגרוף תלוי בפינה שקטה ליד הבית, וכל מי שנזקק לו כולל ההורים היה יכול להשתמש), ריצה או פעילות פיזית אחרת שמשתמשת במוכנות של הגוף בצורתה הטבעית
טכניקות יותר מעודנות הן טכניקות של נשימה ולחיצות בנקודות מפתח בגוף (עד לעבודה יותר מעמיקה פשוט תנשום נשימות עמוקות ומלאות עם או בלי נשימת הא לפני כן)
אם אתה מתרגל יוגה עם מורה, אפשר להיעזר בו בחלק מהטכניקות האלו

 

[Besomet]

אני מסכים עם רוב דברייך, עם הסתייגות אחת

כפי שתיארת, במצבי סטרס וחרדה יש הצטברות אדרנלין, סטירואידים ושלל כימיקלים שמכינים את הגוף להתמודד עם סכנה או ציד של מזון.

ישנן אכן טכניקות נשימה מסויימות שיכולות להקל על ההתמודדות, אך נשימות עמוקות הן מתכון בטוח להיפר-ונטילציה.
הכמות הגדולה מדי של החמצן, בשילוב עם האדרנלין, מגבירה משמעותית את תחושת החרדה ובמקרים קיצוניים מביאה אף לעילפון.

 

[0 אור 0]

מקבלת את ההסתייגות

זה מה שקורה כשמנסים לתת עצות דרך האינטרנט,
יש טכניקות של נשימה שמשחררות, אבל לך תסביר אותן בהתכתבות ...

 

[Besomet]

 

[GM1988]

תודה, אור.

אני מתרגל טכניקה נשימות שמשלבת בה תרגילים ומתיחות למיניהם. המיקוד הוא כמובן על הנשימה.
לפני כמה ימים הייתי מאד נסער על עקב סיטואציה, וכן התחלתי מיד לנשום. רגיל, לא כדרך הטכניקה. נשמתי כל הזמן וניסיתי לעתים לעשות נשיפות כמה שיותר ארוכות.
במהלך זה הרגשתי דופק מהיר, ובאיזשהו שלב הפסקתי את הנשימות המלאות, וביום למחרת הרגשתי כבר פחות לחוץ ומתוח.
כלומר, אחרי האדרנלין הכל פחות בהדרגה. (אני מכיר את זה כבר במשך שנים כשזה היה קורה לי).

תודה על העצה לשק האיגרוף

למרות שלפעמים בא לי להרביץ נורא לגורמים של הלחץ הזה... עם כמה שאני בחור לא אלים.
תודה שוב על התגובה.

 

[Besomet]

אפשר ורצוי לטפל

ראשית אני מברך אותך על הצעד הראשון בהחלמה- הכרה בכך שיש בעיה.

אני ממליץ על טיפולי ביו-פידבק או פסיכותרפיה-ממוקדת גוף.

לי באופן אישי יש המון נסיון בטיפול באמצעות פסיכותרפיה ממוקדת גוף ( השיטה שאני למדתי מכונה ״מגע בטוח®״) באנשים שחוו אונס, תקיפה מינית, הלם קרב וכיוב׳.

 

[לילך סבט]

FFF 2 (בכיוון שונה)

יפה ששמת לב ואתה רוצה לשפר.
מה שאתה מתאר אינה תגובה טבעית, אלא תופעה פוסט טראומטית שכנראה אינך מודע אליה. (זו מילה קצת מוקצנת, כדי להסביר).
במצב רגיל, משפט ששמעת, ארוע שקרה אינו אמור לגרום לתחושת הלחץ.
תחושה זו נובעת כנראה מאיזה ארוע שקרה לך ולא יכולת להתמודד עימו (יתכן אפילו משהו פעוט מהילדות) וכיום כאשר עולה גירוי שמזכיר את אותו ארוע, מופעלת תגובה אוטומאטית ללחץ גם כשלמעשה אין את האיום האמיתי.
הפתרון של "שיחרור האדרנלין" יעזור לך רק לאותו רגע.
גם הנשימות, הן טכניקות של "הרגעה דרך הסחת דעת. הן טובות, אך שוב, לרוב אינן מנטרלות את הסיבה והיא תחזור.

פתרון שאני מציעה, הוא למצוא דרך לעבד את החוויה, דרך תשומת לב למה שקורה לך בגוף בעת לחץ ושחרור תוך כדי מודעות.
אתה יכול לעשות זאת דרך הSE (להציץ בסדנא שפרסמתי למטה- של SE, שבדיוק עוסקת בנושא.)
או דרך כל טיפול שיעזור לגוף להיות מאוזן יותר, דרך שחרור מטראומות וחוויות שלא עובדו, ולהגיב לכל דבר בהתאם למצב.
(שחרור טראומה אינו מחייב חפירה והמצאת טראומות, מדובר על תהליך של איזון מערכת העצבים האוטונומית כדי שתגיב בהתאם למתרחש כאן ועכשיו).

 

[Besomet]

Ptsd היא תגובה טבעית למצב קיצוני

 

[GM1988]

תודה על התגובה, לילך.

גם אני חושב שמדובר בפוסט טראומה.
אני חווה מצבי לחץ כאלה אומנם לא באופן יום יומי, אבל זה מופיע כשמישהו למשל מעיר לי. צועק עליי. אני נכנס לפאניקה.
לא תמיד כמובן, יש מצבים שזה בכלל לא מזיז לי, אבל יש מצבים שמשפט יכול לעורר בי סערה, ועם כמה שאני מודע לזה ועובד על עצמי - אני נגיד מתחיל לרעוד כולי ובמצב עצמו לא יודע איך להרגיע את הרעד.

אני עכשיו נכנסתי לראות סרטונים על השמות שציינת בהודעה, כדי להבין על מה מדובר, וכן, זה לגמרי מוכר...
יש כפתור שנלחץ ברגע שמשהו מזכיר לי כנראה סיטואציה מהעבר.

השאלה - האם זה פוגע במשהו בגוף מעבר לזה... וכמובן אחרי שאני קורא את כל התגובות אני מבין עכשיו שאני גם רוצה להתייחס למשהו יותר עמוק פה...

 

[לילך סבט]

כן זה פוגע.

פוגע באיכות החיים, כפי שסיפרת
פוגע בתחושת הביטחון העצמי
וכמובן, כל אותם הורמונים ש"מסתובבים" ללא מענה יוצרים רעילות בגוף.

כשהגוף רועד, סימן שיש לו משהו לשחרר.
טראומה היא תגובה שלא הושלמה, והאנרגיה שלה נשארה בגוף.
הרעד שאתה מספר עליו, כנראה עדות לאותה אנרגיה. אם תאפשר לרעד להיות, תוך תשומת לב לגוף, לתחושות, לרגשות שעולים, לאט אט הוא יעלם.
זהו תרגול שכמובן עדיף לעשות עם מטפל, שראשית ילמד אותך כיצד ללפרוק (במובן discharge) את המתח, להתחבר למשאבים מחזקים ואז
לעזור לך לעבד את התהליך (של התגובה שלך למשפט/ארוע ואו הארוע שגרם להם).

 

[GM1988]

מה שמקשה עליי כרגע

זה לשחזר את הרעד. אני ניסיתי עכשיו לשבת כמה דקות (ואנסה שוב עוד מעט לפני השינה) ולשחזר רגע שמפחיד אותי או גרם לי לרעד, ולא הצלחתי להגיע לזה.
אני חושב שבאמת אם אצליח לפרק את הדבר הזה, זה יהיה שיפור מאד משמעותי עבורי, כי אני יודע שהרעד הזה, ופחדים אחרים הם חלק משגרת חיים שכבר מוכרת לי, אבל לא כזו שאני חושב שנכונה להישאר בי לשארית חיי בלי שטופלה.

ואי באמת שעד היום לא חשבתי שיש לי טראומה ברמה כזו למרות הופעת הסימפטומים וזה... הרגשה מוזרה כזו פתאום...

תודה. אנסה משהו עכשיו לפני השינה.