אתה מזכיר לי בדיחה
חברה פרסמה מודעת דרושים:
דרוש טייס עם רשיון טייס אזרחי, 10 שנות ניסיון,
תואר אקדמי בתחום התעופה
ידיעת אנגלית ברמת שפת אם, ידיעת שפות נוספות יתרון.
משה קורא בעיתון ההודעה, מוציא מהארון את החליפה הכי מהודרת, נועל נעלי לקה ויוצא לדרך.
הוא מגיע למשרדי החברה ודורש להיפגש עם המנכ"ל. המזכירה בכל כוחה מנסה לבלום אותו.
היא שואלת אותו לשם מה הגיע? הוא מוסר שהגיע בעקבות מודעת דרושים.
היא שואלת אותו האם הוא טייס? הוא עונה לה " לא מאמי, איזה טייס, אני טייח", האם בעל השכלה אקדמית? - עונה לה "היית רוצה, בקושי סיימתי ביצפר עממי".
"אז אתה בטח דובר שפות?" היא מנסה בכל כוחה לגייס את ההגיון. "ומה רע לך עם העברית, כפרה?" הוא שואל אותה.
"אז אני לא מבינה, למה הגעת למנכ"ל?" - "להודיע לו שלא יבנה עלי!"
אני בעד שאם אתה כבר עושה בדיקת רלוונטיות אז לפחות בסטייל. פייסבוק שמה פייסבוק. זה לחלשים.
אתה תתקשר אליה, תגיד לה שיש לך משהו חשוב להגיד לה, תזמין אותה למסעדה <אחת טובה, כי זו אחת שאיכפת לך ממנה>, תתלבש יפה, תשאל אותה תוך כדי מה העניינים, איך היא מסתדרת עם חייה, וכשתראה צל של לחלוחית בזווית העין - הו! אז תבשר לה את ההודעה המשמעותית והחד משמעית שלך. אבל כל זה לא לפני שהיא הזמינה סטייק אנטריקוט ובלסה אותו בנחת. נשים הן עם בלתי צפוי, לך תדע מה יעלה לה לראש על בטן ריקה...