ההצעה הכי טובה היא זו של יולי תמיר
מהעבודה. אם אני זוכר נכון, זה לא רעיון שלה, אלא של מישוה שבא איתו אליה, ומתבסס על מודל שמיושם באוסטרליה. ההצעה אומרת למסד תשלום של שכר הלימוד לסטודנטים דרך הלוואות שיוחזרו כשהסטונדט יסיים את הלימודים, יעבוד וירוויח מעל רמת הכנסה מסויימת. נדמה לי שההחזר אמור להיות דרך ביטוח לאומי. המדינה תהיה ערבה למקרים בהם זה לא ייקרה. שכר הלימוד יועלה חזרה לערכים יותר קרובים לערכים ריאליים, והסטודנט יבחר אם לשלם את זה עכשיו, או בפריסה. זה הרבה יותר טוב מההצעה האידיוטית של אולמרט של שכר לימוד דיפרנציאלי. הרי לפי מה תדרג את זה? לפי ההכנסה של הורי הסטודנט? ואולי לסטודנט יש הורים עשירים, אבל היחסים שלו איתם גרועים? זה גם יותר טוב מלהוריד את שכר הלימוד. כי עבור שכר לימוד נמוך יותר, פשוט מקבלים תמורה נמוכה יותר. האוניברסיטאות בגרעונות, הכיתות צפופות יותר, המתרגלים צריכים לתת יותר שעות (ויש להם פחות זמןם להשקיע) וכו' וכו'. זה בודאי יותר טוב מההצעה של אהוד רצהאבי משינוי, שנותן הנחות במס לסטודנטים *אחרי* שהם סיימו את לימודיהם. מה זה עוזר? צריך לעזור לסטודנטים בשלב שהם צריכים את העזרה, לא אחרי זה.
