סטודנטים יקרים.
איזה יום הולך להיות לי.. מה שבטוח כל מה שרציתי לעשות אתמול-אני יעשה היום ומה שאני מתכננת לעשות היום-אני לא אעשה בכלל... ככה זה בחיים שלי אני לא מספיקה כלום. ואין לי מושג למה... יש כ``כ הרבה עבודות, מבחנים וכל הזמן מקדישים את הזמן המסויים הזה לעשות אותם והבעיה היחידה היא שהזמן הזה אפעם לא מתפנה... ואז- צרות צרורות! אתמול... לא עשיתי משהו מיוחד. אבל עבר לי היום בצ`יק. זה לא יאומן איך שהזמן טס... אומרים שזה קורה רק כשנהנים... הממממממממ... נהנתי בכלל? אני לא חושבת. אז מה כן? ראיתי פליסיטי... הסידרה היחידה שאני מחכה לראות אותה כל שבוע. אין לי מושג למה, כל החברים שלי שונאים אותה אבל משום מה אני כל פעם אוהבת אותה מחדש... יש בה מן רוגע כזה שהיא משדרת. היא חושבת על כל דבר שהיא עושה בחיים פעמיים. היא מדברת בכזו רכות, ואיכפת לה כ``כ מהחברים שלה למרות שהיא עושה לפעמים טעויות - אבל ביננו, מי לא???? היא תמיד יודעת לצאת מכל מצב... והכי ז`אנרי פה הוא זה שכמו בכל תכנית יש הפי אנד וכולם הולכים הביתה מאושרים.. אבל לא. פה זה משהו אחר, זה לא אושר. זה משהו שונה שאני לא יודעת להסביר. אני לא יודעת בכלל מה התחלתי את כל זה עכשיו... אבל סתם באמצע התכנית אתמול (יש זמן בפרסומות לדברים כאלו) חשבתי עליכם קצת... סטודנטים. (כן-פליסיטי סטודנטית) על החיים שאתם עוברים... גרים במעונות, מבחנים, בלאגנים... סתם גרם לי לחשוב על כל מיני דברים. אני כותבת בפורום של סטודנטים וצופה בתכנית פליסיטי. המממממ... !! יפה, יפה... יומטוב לכולם אם אתם עדיין בהודעה הבלתי מובנת בכלל למה נכתבה... אני הולכת להתלבש לבית הספר... מה נלבש? יואו איזה דילמה.. טוב נו, התנתקתי לי.. אוהבת אתכם. נו בא לי לכתוב את מי... מורן שני סנופי קארל ליטון דני הזמיר ועוד ועוד ועוד... יום טוב שיהיה לכולנו.
איזה יום הולך להיות לי.. מה שבטוח כל מה שרציתי לעשות אתמול-אני יעשה היום ומה שאני מתכננת לעשות היום-אני לא אעשה בכלל... ככה זה בחיים שלי אני לא מספיקה כלום. ואין לי מושג למה... יש כ``כ הרבה עבודות, מבחנים וכל הזמן מקדישים את הזמן המסויים הזה לעשות אותם והבעיה היחידה היא שהזמן הזה אפעם לא מתפנה... ואז- צרות צרורות! אתמול... לא עשיתי משהו מיוחד. אבל עבר לי היום בצ`יק. זה לא יאומן איך שהזמן טס... אומרים שזה קורה רק כשנהנים... הממממממממ... נהנתי בכלל? אני לא חושבת. אז מה כן? ראיתי פליסיטי... הסידרה היחידה שאני מחכה לראות אותה כל שבוע. אין לי מושג למה, כל החברים שלי שונאים אותה אבל משום מה אני כל פעם אוהבת אותה מחדש... יש בה מן רוגע כזה שהיא משדרת. היא חושבת על כל דבר שהיא עושה בחיים פעמיים. היא מדברת בכזו רכות, ואיכפת לה כ``כ מהחברים שלה למרות שהיא עושה לפעמים טעויות - אבל ביננו, מי לא???? היא תמיד יודעת לצאת מכל מצב... והכי ז`אנרי פה הוא זה שכמו בכל תכנית יש הפי אנד וכולם הולכים הביתה מאושרים.. אבל לא. פה זה משהו אחר, זה לא אושר. זה משהו שונה שאני לא יודעת להסביר. אני לא יודעת בכלל מה התחלתי את כל זה עכשיו... אבל סתם באמצע התכנית אתמול (יש זמן בפרסומות לדברים כאלו) חשבתי עליכם קצת... סטודנטים. (כן-פליסיטי סטודנטית) על החיים שאתם עוברים... גרים במעונות, מבחנים, בלאגנים... סתם גרם לי לחשוב על כל מיני דברים. אני כותבת בפורום של סטודנטים וצופה בתכנית פליסיטי. המממממ... !! יפה, יפה... יומטוב לכולם אם אתם עדיין בהודעה הבלתי מובנת בכלל למה נכתבה... אני הולכת להתלבש לבית הספר... מה נלבש? יואו איזה דילמה.. טוב נו, התנתקתי לי.. אוהבת אתכם. נו בא לי לכתוב את מי... מורן שני סנופי קארל ליטון דני הזמיר ועוד ועוד ועוד... יום טוב שיהיה לכולנו.