סטודיו
[מכיוון שהייתם כל כך נחמדים אל הסיפור הקודם שלי] החברים של רובי עמדו להגיע, הם כמה חברים חובבי ציור, נפגשים עוד מלפני שהתחתנו, לפעמים מציירים בנוף ולפעמים ציורי סטודיו, אבל היום יש לו בקשה אליי: תראי, רצינו לשכור פעם אחת דוגמנית אבל זה עסק יקר מדי בשבילנו וכמה מהחבר'ה הציעו שתדגמני לנו. מה את אומרת? שאני אדגמן? מה, איך לדגמן? אל תדאגי, הוא צחק, לא מדובר בעירום, דגמון בלבוש. בסדר? בסדר, עניתי, חשה נבוכה אבל גם מרוגשת מהרעיון. לבשתי שמלה ארוכה, רובי אמר שבגד עם הרבה קפלים מעניין לציור, כשהחברים שלו הגיעו הדברים נהיו פשוטים יותר, הם היו כולם חביבים מאוד והודו לי שאני מוכנה לדגמן להם, אני התיישבתי באמצע הסלון על השטיח, אספתי את שולי השמלה וקפאתי במקומי והם התחילו לצייר. הכל היה לכאורה פשוט ותמים אבל חשתי מתח באויר, התחושה שחבורה של גברים מביטה בגוף שלי גרמה לי להתרגשות, אחר כך שיניתי תנוחה ונשכבתי על השטיח על הצד והם החליפו דפים וציירו שוב, ראיתי את המבטים שלהם, מתעכבים על קימורי הגוף שלי, לוטשים מבט בשדיים שלי שנחו כבדים על צידם, מבצבצים מעט מפתח השמלה, וככה עשינו כמה סבבים של כמה דקות כל אחד. אני חשתי מגורה יותר ויותר מסבב לסבב, שואבת את המבטים שלהם על גופי, מלכסנת מדי פעם מבט אל רובי לוודא שהוא לא חש בדבר, בוחרת תנוחות בחושניות, מבליטה את החזה, חושפת כבדרך אגב את הירכיים שלי, עד שמושון הציע בסוף אחד הסבבים: אולי את יכולה לחשוף קצת, רובי, אני מקווה שלא אכפת לך, אתם יודעים, ציור של גוף חשוף הרי יותר מעניין מאשר לבוש. לבי הלם לרעיון, הבטתי בשאלה ברובי והוא משך בכתפיו באדישות: אין בעיה, מה כבר ההבדל בין מה זה לבין מה שאת לובשת בחוף הים. לא הייתי צריכה יותר מזה, באצבעות רועדות פתחתי במהירות את כפתורי השמלה, הפשלתי אותה עד מותניי והתיישבתי כך מולם, מבליטה את החזיה קדימה. יכולתי לשמוע את הנשימות הכבדות שלהם, היה רגע ארוך של שקט כשהם בהו בחזה שלי, ואחריו הם התעשתו והחלו לצייר, כשהם סיימו משכתי מעט את השמלה הלאה, חושפת את תחילת התחתונים ותפסתי תנוחה אחרת, בשלב הזה כבר הייתי מגורה לגמרי, חשתי את פניי לוהטים, הבטן שלי התהפכה בקרבי עם המבטים שלהם, מסבב לסבב הורדתי עוד מעט את השמלה עד שבשלב מסוים נשכבתי על גבי, קיפלתי את ברכיי כלפי מעלה והסרתי אותה לגמרי ונשכבתי מולם בתחתונים וחזיה. הייתי כבר בקטע של סטריפ טיז, רובי ועוד חלק מהנוכחים עוד באמת ציירו אותי אבל מרביתם פשוט בהו בגוף של ושרבטו כמה קוים על הדף מדי פעם, ממתינים לראות מה אעשה, התיישבתי, שלחתי את ידיי אחורה אל סגר החזיה והבטתי אל רובי בשאלה, הוא ענה לי במבט של "מה שאת רוצה" ואני פתחתי את הסגר ולאט לאט, נהנית מהצפיה, הסרתי את החזיה מניחה לשדיים שלי להשתחרר מולם... כמעט אף אחד לא ניגש לצייר, רובם פשוט בהו בשדיים שלי, אני כבר רגילה לראות גברים נתקעים מולם, לשדיים גדולים יש השפעה מהפנטת על גברים רבים, אבל כשזה קורה לחבורה של גברים יש לזה עליי אפקט מחשמל, הייתי כבר מגורה לגמרי, רטובה, סמוקה, חשתי את העור שלי רגיש ומתוח על הגוף שלי ממתין למגע, הבטתי בהם מביטים עליי, חשתי את עיניי מתלחלחות, לבי הולם. רובי כנראה היה היחיד שלא חש מה שמתרחש, ראיתי אותו מסדר דף חדש ומתחיל לצייר, הראש שלי היה כבר סחרחר מגירוי, לא היה אכפת לי מדבר ולאט לאט פישקתי את הרגליים שלי בלי לזוז ממקומי, מניחה להם להביט אל התחתונים המתוחים על הפתח שלי. חבורה של גברים לטשה מבטים בתחתונים שלי ובשדיים שלי חליפות עד שיוני תפס יוזמה: בוא רובי, הוא אמר לבעלי וניגש אליו, צריך להכין משהו לאכול בשביל החבר'ה, לא? רובי הרים את מבטו מהציור והנהן ויוני אחז בידו ומשך אותו איתו, בוא תראה לי איפה הדברים נמצאים נכין משהו למלא את הבטן, והם ניגשו אל המטבח. נותרנו לבדנו, הם ואני, איש לא עשה דבר, הם רק עמדו ולטשו בי מבטים ואני חשתי ריגוש בלתי נתפס, גופי רועד, הלב שלי כמעט פורץ החוצה, בתוך הבטן שלי התכווצויות ומיצים זורמים. רועדת נשכבתי לאטי על הגב, הרמתי את האגן ומשכתי והסרתי את התחתונים והנחתי אותם בצד ונשכבתי אחורה, מניחה את גבי על השטיח, ברכיי מקופלות, עצמתי את עיניי ופישקתי את הרגליים, מניחה להם להביט הישר אל החריץ שלי שפתוח לעברם. שמרתי את עיניי עצומות, לא יודעת של מי הצעדים שמתקרבים עד אליי, של מי היד שמחליקה על בטני ומעבירה בי זרמים, עולה ותופסת את השד, ושל מי היד ההיא שמחליקה על הירך שלי, והיד שאוחזת בצידי הישבן שלי, עוד יד ועוד יד, כוורת של ידיים מתפתלת על כל הגוף שלי, הגוף שלי באקסטזה, אני מתפתלת מצד לצד, אנחה נפלטת מפי, אצבעות מחליקות על ירכיי ושדיי ובטני, נכנסות אל הפתח הרטוב שלי, נשמתי נעתקת, הגוף שלי מתכווץ, האגן שלי מתרומם, ידיים אוחזות ומרחיבות את הפישוק של רגליי, מישהו לוחש: תסגרו את הדלת, רחש של בגד, חריקה קלה של דלת שנסגרת, מישהו אוחז בירכייי, עיניי עצומות, אני לא יודעת, לא רוצה לדעת של מי האיבר הקשה שנוגע בשפתיים המגורות שלי, אני נאנקת כשהוא חודר, הוא בתוכי, אני מחבקת ומושכת אותו אליי, הוא שרוע עליי, עולה ויורד, ידיים מסביב ממששות אותי, האיבר שלו יוצא ונכנס, אני אוחזת בו בכוח וגומרת, נזהרת לא לצעוק אבל פולטת אנחה כבושה, הוא ממשיך להיכנס ולצאת, אני מלקקת את פניו, מיטלטלת, כולם נוגעים בי בכל מקום, אני גומרת שוב כשהוא אוחז בי חזק, דוחף בכוח וגומר בתוכי. אני נותרת על גבי, ירכיי מפשוקות, מתנשמת כשמישהו נוסף חודר אליי, אני רטובה ממיצים ומזרע, הוא מחליק מיד פנימה, האיבר שלו ארוך יותר, אני חשה אותו עמוק בתוכי, ידיו אוחזות בשדיים שלי, אני גומרת מיד, ברקע אני שומעת לחשושים, מי שגמר הולך להתחלף עם יוני... אני שומרת על עיניי עצומות, לא רוצה לדעת מי מזיין אותי עכשיו ומי קודם, מי הוא זה שהופך אותי על בטני ומכיס לי מאחור. אני לא יודעת כמה כבר קיבלתי לתוכי וכמה פעמים גמרתי, אני מסוחררת ומותשת כאשר זה שבתוכי גומר ואחד אחר לוחש: זהו, צריך לגמור, הוא עוד מעט מגיע. אני קמה, פותחת את עיניי, נבוכה פתאום לראות את כולם סביבי, אני נוטלת את בגדיי וממהרת לחדר השינה להתלבש.
[מכיוון שהייתם כל כך נחמדים אל הסיפור הקודם שלי] החברים של רובי עמדו להגיע, הם כמה חברים חובבי ציור, נפגשים עוד מלפני שהתחתנו, לפעמים מציירים בנוף ולפעמים ציורי סטודיו, אבל היום יש לו בקשה אליי: תראי, רצינו לשכור פעם אחת דוגמנית אבל זה עסק יקר מדי בשבילנו וכמה מהחבר'ה הציעו שתדגמני לנו. מה את אומרת? שאני אדגמן? מה, איך לדגמן? אל תדאגי, הוא צחק, לא מדובר בעירום, דגמון בלבוש. בסדר? בסדר, עניתי, חשה נבוכה אבל גם מרוגשת מהרעיון. לבשתי שמלה ארוכה, רובי אמר שבגד עם הרבה קפלים מעניין לציור, כשהחברים שלו הגיעו הדברים נהיו פשוטים יותר, הם היו כולם חביבים מאוד והודו לי שאני מוכנה לדגמן להם, אני התיישבתי באמצע הסלון על השטיח, אספתי את שולי השמלה וקפאתי במקומי והם התחילו לצייר. הכל היה לכאורה פשוט ותמים אבל חשתי מתח באויר, התחושה שחבורה של גברים מביטה בגוף שלי גרמה לי להתרגשות, אחר כך שיניתי תנוחה ונשכבתי על השטיח על הצד והם החליפו דפים וציירו שוב, ראיתי את המבטים שלהם, מתעכבים על קימורי הגוף שלי, לוטשים מבט בשדיים שלי שנחו כבדים על צידם, מבצבצים מעט מפתח השמלה, וככה עשינו כמה סבבים של כמה דקות כל אחד. אני חשתי מגורה יותר ויותר מסבב לסבב, שואבת את המבטים שלהם על גופי, מלכסנת מדי פעם מבט אל רובי לוודא שהוא לא חש בדבר, בוחרת תנוחות בחושניות, מבליטה את החזה, חושפת כבדרך אגב את הירכיים שלי, עד שמושון הציע בסוף אחד הסבבים: אולי את יכולה לחשוף קצת, רובי, אני מקווה שלא אכפת לך, אתם יודעים, ציור של גוף חשוף הרי יותר מעניין מאשר לבוש. לבי הלם לרעיון, הבטתי בשאלה ברובי והוא משך בכתפיו באדישות: אין בעיה, מה כבר ההבדל בין מה זה לבין מה שאת לובשת בחוף הים. לא הייתי צריכה יותר מזה, באצבעות רועדות פתחתי במהירות את כפתורי השמלה, הפשלתי אותה עד מותניי והתיישבתי כך מולם, מבליטה את החזיה קדימה. יכולתי לשמוע את הנשימות הכבדות שלהם, היה רגע ארוך של שקט כשהם בהו בחזה שלי, ואחריו הם התעשתו והחלו לצייר, כשהם סיימו משכתי מעט את השמלה הלאה, חושפת את תחילת התחתונים ותפסתי תנוחה אחרת, בשלב הזה כבר הייתי מגורה לגמרי, חשתי את פניי לוהטים, הבטן שלי התהפכה בקרבי עם המבטים שלהם, מסבב לסבב הורדתי עוד מעט את השמלה עד שבשלב מסוים נשכבתי על גבי, קיפלתי את ברכיי כלפי מעלה והסרתי אותה לגמרי ונשכבתי מולם בתחתונים וחזיה. הייתי כבר בקטע של סטריפ טיז, רובי ועוד חלק מהנוכחים עוד באמת ציירו אותי אבל מרביתם פשוט בהו בגוף של ושרבטו כמה קוים על הדף מדי פעם, ממתינים לראות מה אעשה, התיישבתי, שלחתי את ידיי אחורה אל סגר החזיה והבטתי אל רובי בשאלה, הוא ענה לי במבט של "מה שאת רוצה" ואני פתחתי את הסגר ולאט לאט, נהנית מהצפיה, הסרתי את החזיה מניחה לשדיים שלי להשתחרר מולם... כמעט אף אחד לא ניגש לצייר, רובם פשוט בהו בשדיים שלי, אני כבר רגילה לראות גברים נתקעים מולם, לשדיים גדולים יש השפעה מהפנטת על גברים רבים, אבל כשזה קורה לחבורה של גברים יש לזה עליי אפקט מחשמל, הייתי כבר מגורה לגמרי, רטובה, סמוקה, חשתי את העור שלי רגיש ומתוח על הגוף שלי ממתין למגע, הבטתי בהם מביטים עליי, חשתי את עיניי מתלחלחות, לבי הולם. רובי כנראה היה היחיד שלא חש מה שמתרחש, ראיתי אותו מסדר דף חדש ומתחיל לצייר, הראש שלי היה כבר סחרחר מגירוי, לא היה אכפת לי מדבר ולאט לאט פישקתי את הרגליים שלי בלי לזוז ממקומי, מניחה להם להביט אל התחתונים המתוחים על הפתח שלי. חבורה של גברים לטשה מבטים בתחתונים שלי ובשדיים שלי חליפות עד שיוני תפס יוזמה: בוא רובי, הוא אמר לבעלי וניגש אליו, צריך להכין משהו לאכול בשביל החבר'ה, לא? רובי הרים את מבטו מהציור והנהן ויוני אחז בידו ומשך אותו איתו, בוא תראה לי איפה הדברים נמצאים נכין משהו למלא את הבטן, והם ניגשו אל המטבח. נותרנו לבדנו, הם ואני, איש לא עשה דבר, הם רק עמדו ולטשו בי מבטים ואני חשתי ריגוש בלתי נתפס, גופי רועד, הלב שלי כמעט פורץ החוצה, בתוך הבטן שלי התכווצויות ומיצים זורמים. רועדת נשכבתי לאטי על הגב, הרמתי את האגן ומשכתי והסרתי את התחתונים והנחתי אותם בצד ונשכבתי אחורה, מניחה את גבי על השטיח, ברכיי מקופלות, עצמתי את עיניי ופישקתי את הרגליים, מניחה להם להביט הישר אל החריץ שלי שפתוח לעברם. שמרתי את עיניי עצומות, לא יודעת של מי הצעדים שמתקרבים עד אליי, של מי היד שמחליקה על בטני ומעבירה בי זרמים, עולה ותופסת את השד, ושל מי היד ההיא שמחליקה על הירך שלי, והיד שאוחזת בצידי הישבן שלי, עוד יד ועוד יד, כוורת של ידיים מתפתלת על כל הגוף שלי, הגוף שלי באקסטזה, אני מתפתלת מצד לצד, אנחה נפלטת מפי, אצבעות מחליקות על ירכיי ושדיי ובטני, נכנסות אל הפתח הרטוב שלי, נשמתי נעתקת, הגוף שלי מתכווץ, האגן שלי מתרומם, ידיים אוחזות ומרחיבות את הפישוק של רגליי, מישהו לוחש: תסגרו את הדלת, רחש של בגד, חריקה קלה של דלת שנסגרת, מישהו אוחז בירכייי, עיניי עצומות, אני לא יודעת, לא רוצה לדעת של מי האיבר הקשה שנוגע בשפתיים המגורות שלי, אני נאנקת כשהוא חודר, הוא בתוכי, אני מחבקת ומושכת אותו אליי, הוא שרוע עליי, עולה ויורד, ידיים מסביב ממששות אותי, האיבר שלו יוצא ונכנס, אני אוחזת בו בכוח וגומרת, נזהרת לא לצעוק אבל פולטת אנחה כבושה, הוא ממשיך להיכנס ולצאת, אני מלקקת את פניו, מיטלטלת, כולם נוגעים בי בכל מקום, אני גומרת שוב כשהוא אוחז בי חזק, דוחף בכוח וגומר בתוכי. אני נותרת על גבי, ירכיי מפשוקות, מתנשמת כשמישהו נוסף חודר אליי, אני רטובה ממיצים ומזרע, הוא מחליק מיד פנימה, האיבר שלו ארוך יותר, אני חשה אותו עמוק בתוכי, ידיו אוחזות בשדיים שלי, אני גומרת מיד, ברקע אני שומעת לחשושים, מי שגמר הולך להתחלף עם יוני... אני שומרת על עיניי עצומות, לא רוצה לדעת מי מזיין אותי עכשיו ומי קודם, מי הוא זה שהופך אותי על בטני ומכיס לי מאחור. אני לא יודעת כמה כבר קיבלתי לתוכי וכמה פעמים גמרתי, אני מסוחררת ומותשת כאשר זה שבתוכי גומר ואחד אחר לוחש: זהו, צריך לגמור, הוא עוד מעט מגיע. אני קמה, פותחת את עיניי, נבוכה פתאום לראות את כולם סביבי, אני נוטלת את בגדיי וממהרת לחדר השינה להתלבש.
