סטארט אפ, אחי

[אחר]

סטארט אפ, אחי

אני משער שחלקנו כבר שמע על חברת מצוות נדירות- אלו שמחפשים פטר חמור שניתן לפדות אותו וכדו´. אז זה לקח קצת זמן, אבל התגובה מגיעה: חברת עבירות נדירות. החברה תאפשר לנו לעשות כל מיני עבירות שלא ממש יוצא לנו לעשות בחיי היום יום. מתי יצא לך לאחרונה לחרוש בשור וחמור יחדיו? ולאכול גיד הנשה? אצלינו, רק היום, בהנחה לבחורי ישיבות. אז זהו שהפוטנציאל גדול ויש רעיונות למכביר. אתם מוזמנים להציע רעיונות, תמורה מובטחת לרעיונות הרווחיים ביותר. נ.ב. לכל הצדיקים- זה בצחוק ותתייחסו לזה בהומור עוד נ.ב. הרעיון הוא לא שלי (גם אחר מביא גאולה לעולם) אלא של מישהו בהלל שרבים מאיתנו מכירים.

 

[SoOren]

היתי הולך על עבירות עסיסיות יותר..

למשל לשכב עם בתולה ביום כיפור, ובארוחה אחר"כ , לקנח באיזה חזיר עסיסי על מצע דגי ים ללא קשקשים וסניפירים. אבל זה הסתם הראש החולני שלי..

 

[adam222]

זה לא כ"כ נדיר ../images/Emo13.gif

 

[Remirez]

אם כבר אז אשת איש

ואם אתה מצליח גם להיות כהן לאותו יום, בכלל פצצה...

 

[מני3]

אם הבנתי נכון, אתם מתכוונים לעבירות

כאלו???? איכסה, זה ממש תועבה

 

[אלעזר33]

להיות חופשי - זה לא לעשות דווקא

צר לי, אבל איני מזדהה עם החיפוש המשתרשר אחר עבירות ביזאריות [ואפילו רק מילולית]. לתחושתי, ההתלהבות הזו מעידה לא על חופש, אלא להיפך על תלות הפוכה בעולם האיסורים הדתי, וצורך להוכיח התגברות עליו. מי שחופשי עושה מה שבאמת מתאים לו ולא ההיפך ממה שמישהו אחר רוצה ממנו. אישית, ניסיתי ועשיתי [ועדיין] כל מיני דברים, אבל לאו דווקא בגלל שהם אסורים. אני גם בהחלט מנסה למצוא את הדברים שבהם אני קשור למסורת היהודית. ולכן באופן כללי התפריט שלי הוא יהודי – ז"א שלפי ולביתי לא נכנסים חזיר ופירות ים למשל ובפסח איני אוכל חמץ או בשולחן שאוכלים עליו חמץ ומצד שני הסיבות וההגדרות החמץ הן מסורתיות ולא הלכתיות. ז"א אין לי בעיה לאכול מצה שמבחינה הלכתית היא חמץ.

 

[אחר]

ידידי היקר

אם היית חרדי תרשה לי לנחש שהיית ליטאי. ולמה אני אומר את זה? כי אתה יבש כמו צנון ותסלח לי על הבוטות. כל השרשור הזה נכתב בהומור כתגובת נגד ל"חבורת המצוות" שמחפשת מצוות נדירות מתחת לאדמה כאילו אין לנו מספיק בכל רגע ורגע. זו אמורה להיות סאטירה ואף אחד מאיתנו לא באמת הולך ומחפש עבירות לעשות בגלל שהם עבירות.

 

[אתאיסט עם ציציות]

מסכים עם של מילה !

 

[אתאיסט עם ציציות]

לחשוב דברי תורה בשירותים

 

[ייִדישיסט]

אורגיה

הרי "אוננות" היא העבירה הגדולה ביותר, אולי אפשר לארגן חבורות חבורות... מצד שני, זאת לא בדיוק עבירה נדירה... אז אני עוזב את הרעיון. יש עוד רעיונות ?

 

[אלעזר33]

כמה דברי תורה

ידידי, הבה נאמר כמה דברי תורה, כדי שיתקיימו בנו דברי חכמינו: "עשרה שיושבים ועסקים בתורה - שכינה שרויה ביניהם", ואם תהא שכינה שרויה בינינו לא יהא כאן, לא כעס ולא מריבה ולא צער ולא עצב - אלא אך טוב לישראל. א.המושג הלשוני של אוננות ככינוי ל´הוצאת זרע לבטלה´, מקורו בכלל בטעות פרשנית לשונית. מי שיבדוק את הסיפור עם אונן במקרא,יגלה שהנ"ל כלל לא אונן, אלא מה שקרוי בלשון העם "גמר בחוץ", כדי שגיסתו אותה ייבם , לא תיכנס להיריון ויופיה יושחת. עונשו היה מיתה בידי שמיים. כאמור, ברור שם שהחטא לא היה שפיכת הזרע לבטלה, אלא סירובו להעמיד שם וזכר לאחיו המת - "ויאמר יהודה: בוא אל אשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך! וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע, והיה אם בא אל אשת אחיו ושיחת ארצה, לבלתי נתון זרע לאחיו. וירע בעיני ה´ אשר עשה וימת גם אותו"[בראשית ל"ח]. ב. פירוש הסיפור כ´אוננות הוא ביטוי וחלק מהחמרה בתפיסת מעשה זה במשך הדורות. בתנ"ך , איסורו כלל לא נזכר. הוא לא תופעה מאיימת מדי מבחינה דתית וחברתית. מי שיבדוק בספרי הפוסקים, יגלה שמבחינה הלכתית, הבסיס לאיסור הוא קלוש ביותר, בקושי אפשר לגרד איזה ´לאו דאורייתא´ בעניין. הרמב"ם למשל -שהוא המינורי ביותר בעניין - מציין רק סיבות הלכתיות ובריאותיות [חסרות כיסוי כמו - "שערו נושר ופיו מסריח"]. אבל ברור שזה בכלל לא מתקרב לחומרת איסורים שעונשם מיתה וכרת, כמו משכב נידה, או סתם עבירה על מלאכת ´בורר´ או ´כיבוס´ בשבת - ז"א כל שפשוף קל במיים של כתם על בגד שהתלכלך בשבת... אז איך העסק קיבל דימוי כל כך חמור? זו תופעה מאד מעניינת - יש פער עצום בין החומרה ההלכתית עצמה לבין סגנון הדיבור [הרטוריקה בעניין].הסברים אפשריים: קודם כל שיש כאן תופעה של טיעון חלש לוגית-הלכתית מול מעשה מאד מצוי, מפתה ובלתי ניתן לפיקוח חברתי, שמחייב על כן ´לצעוק חזק´ כשמציגים אותו, כדי לשכנע! וכן שלל סיבות סוציולוגיות פסיכולוגיות, הכרוכות בהתפתחות ושינוי התפיסות הדתיות ביהדות וכו´. אם כן, כמובן שהרבה יותר טוב מכל בחינה ´לעשות אהבה´ בשניים, אך גם אין מקום לרגשי אשמה צורבים בעניין אגב, פער דומה בין החומרה ההלכתית לחומרה הרטורית מצוי בתופעות נוספות, למשל בהומוסקסואליזם, שחומרתו שווה לחילול שבת ומשכב נידה ובכל זאת הוא נתפס ומוצג כ´תועבה´ הרבה יותר חמורה. ואסיים בענייני חג הפסח המתקרב ונוהגים ישראל קדושים לדרוש בהלכותיו שלושים יום קודם. כתוב בגמרא ש"כל האוכל מצה בערב פסח, כאילו בא על ארוסתו בבית חמיו" - ומישהו פעם אמר לי שהוא עשה את שני הדברים וזה בכלל לא דומה... >אלעזר33 יודע שהוא כותב ארוך מדי ומתנצל בפני האנשים<

 

[adam222]

אהבתי ת´קטע האחרון |מתגלגל-מצחוק|

כמובן שזה שלפני ההתנצלות... אך מעניין זה איך זה ביחד גם בא על ארוסתו תוך כדי לעיסת מצה בחודש שטרם הפסח... אפשר אולי להוסיף זאת לרשימת העבירות הנדירות.

 

[אתאיסט עם ציציות]

והרי זה רשי מפורש

רש"י על הפסוק "לא אכלתי באוני ממנו" (דברים כ"ו י"ד) מפרש: "מכאן שאסור לאונן" אתאיסט יודע גם את הפירוש האמיתי<

 

[דער_רוסישער]

אתאיסט,

אתה מביא לי פרצי צחוק היסטריים בפעם המאה

 

[חיקה]

עוד דבר. שכהן אונן אסור לו לשמש...

כותב בשירותים

 

[חיקה]

לא תמיד אפשר...

לעבור הרבה עברות ביחד לפי הכלל אין איסור חל על איסור ....

 

[דער_רוסישער]

יש תוס´ בסנהדרין

בסוגיית מצוות בני נח שמשתמע ממנו שהוצאת זרע לבטלה היא עבירה על עשה של "פרו ורבו", וגויים שלא נצטוו בה- מותרים בהבאה ביד עד אובדן חושים (כן יאבדו חושי כל אויביך, ה´!).

 

[אומנות או נמות]

מה איתנו?

האם הגמרא לא מתייחסת לאוננות גם אצל נשים? או אולי חז"לינו לא שיערו בנפשם שגם לנו יש צרכים (אני מתכוונת כמובן בין שטיפת הכלים לתליית הכביסה)?

 

[חלוק בית]

אצל נשים

כל העושה הרי זו משובחת נמנו והחליטו כי זה מן הדברים שהשתיקה יפה להם וכל המפשפש הרי זה מקלקל\\תאמיני לי גם החזלי"ם הללו נהנו מכל רגע ומכל הרהור בדבר נשים יפות מאוננות

 

[חלוק בית]

ועל זה נאמר - אוננות או נמות -