סטארטאפ!!!
טוב, פייזר כתב משהו שגרם לי לחשוב. הוא כתב על אופנועני שטח שכבר בגיל צעיר מאוד מתחילים לרכוב בשטח, בלי שזה חוקי וכו´. וחשבתי לעצמי - הוא צודק, וזו בהחלט הדרך הנכונה, אבל איך מיישמים את זה אצל נהגים של מכוניות? ואז זה היכה בי (אאוץ´) - הזנק (על משקל היטל - המילה העברית לסטארטאפ)! בואו נגיד שילדים יוכלו לעשות רשיון בגיל 14. לא על כביש, אבל על מגרש שמדמה כביש. בגיל 14.5 הם יוכלו לקבל את הרשיון - שבמסגרתו יוכלו לנהוג רק במסלולים (כמובן שצריך לבנות בשביל זה מסלולים, אבל מה לא עושים בשביל בטיחות ילדינו). ילדון שיתפס נוהג על כביש עם הרשיון הזה - יזכה לאיזה עונש חמור (ואני לא אזרוק כאן "שלילה X שנים", כי זה לא העניין) וכמובן שנהיגה בכביש עם רשיון ה"צעיר" בלבד כמוה כנהיגה ללא ביטוח - אך על המסלול הביטוח תקף. על המסלול יוכלו לנהוג עם אימא/אבא/מדריך/לבד (נניח אחרי X זמן עם "מלווה") על המכונית של ההורים או של המסלול - הם ישפרו את יכולת הנהיגה שלהם עשרות מונים. בגיל 16 יוכלו הילדים לעשות שיעורי נהיגה על כביש אמיתי ולקבל את הרשיון אחרי טסט. ילדים שלא יעברו את כל הסאגה מגיל צעיר, יוגבלו לגיל 17.5 או 18 כמו היום, ולכל השטויות של המלווה (וכמובן יהיו נהגים מסוכנים יותר). תחשבו על זה - יש כאן הכל: 1. פיתוח יכולות נהיגה ברמה גבוהה מגיל צעיר. 2. התקרבות לספורט המוטורי. 3. פתרון דגול לשעות הפנאי. 4. פיתוח מודעות. 5. נהיגה מרצון - הרי ילדים יבואו כדי להתחרות ביניהם, ובדרך יצברו עוד ועוד שעות נהיגה, ולא על קארטינג, כי אם על מכונית. 6. אפשרות לרשיון מגיל צעיר, כשיודעים שהנער כבר מוכן לנהיגה מבחינת מיומנות והתמודדות עם מצבי חירום. מה זה דורש מהרשויות? 1. הקמת מסלולים. 2. הכשרת מדריכים ברמה גבוהה (לא מורים, מדריכים). 3. שינוי קליל בחקיקה. 4. הבנה של חברות הביטוח. יש לי אפילו תוכנית כלכלית איך שכל המנגנון הזה יפעל כמעט מעצמו - עם תמיכה מעטה בלבד אחרי ההשקעה הראשונית, אבל זה כבר מ-מ-ש לא קשור. מי כאן חושב שלא היה רושם את הילד שלו לכזו תוכנית לו הייתה קיימת? בטאמן
"...מה הוא מזיין לנו ת´שכל על מסלול ורשיון?..."
טוב, פייזר כתב משהו שגרם לי לחשוב. הוא כתב על אופנועני שטח שכבר בגיל צעיר מאוד מתחילים לרכוב בשטח, בלי שזה חוקי וכו´. וחשבתי לעצמי - הוא צודק, וזו בהחלט הדרך הנכונה, אבל איך מיישמים את זה אצל נהגים של מכוניות? ואז זה היכה בי (אאוץ´) - הזנק (על משקל היטל - המילה העברית לסטארטאפ)! בואו נגיד שילדים יוכלו לעשות רשיון בגיל 14. לא על כביש, אבל על מגרש שמדמה כביש. בגיל 14.5 הם יוכלו לקבל את הרשיון - שבמסגרתו יוכלו לנהוג רק במסלולים (כמובן שצריך לבנות בשביל זה מסלולים, אבל מה לא עושים בשביל בטיחות ילדינו). ילדון שיתפס נוהג על כביש עם הרשיון הזה - יזכה לאיזה עונש חמור (ואני לא אזרוק כאן "שלילה X שנים", כי זה לא העניין) וכמובן שנהיגה בכביש עם רשיון ה"צעיר" בלבד כמוה כנהיגה ללא ביטוח - אך על המסלול הביטוח תקף. על המסלול יוכלו לנהוג עם אימא/אבא/מדריך/לבד (נניח אחרי X זמן עם "מלווה") על המכונית של ההורים או של המסלול - הם ישפרו את יכולת הנהיגה שלהם עשרות מונים. בגיל 16 יוכלו הילדים לעשות שיעורי נהיגה על כביש אמיתי ולקבל את הרשיון אחרי טסט. ילדים שלא יעברו את כל הסאגה מגיל צעיר, יוגבלו לגיל 17.5 או 18 כמו היום, ולכל השטויות של המלווה (וכמובן יהיו נהגים מסוכנים יותר). תחשבו על זה - יש כאן הכל: 1. פיתוח יכולות נהיגה ברמה גבוהה מגיל צעיר. 2. התקרבות לספורט המוטורי. 3. פתרון דגול לשעות הפנאי. 4. פיתוח מודעות. 5. נהיגה מרצון - הרי ילדים יבואו כדי להתחרות ביניהם, ובדרך יצברו עוד ועוד שעות נהיגה, ולא על קארטינג, כי אם על מכונית. 6. אפשרות לרשיון מגיל צעיר, כשיודעים שהנער כבר מוכן לנהיגה מבחינת מיומנות והתמודדות עם מצבי חירום. מה זה דורש מהרשויות? 1. הקמת מסלולים. 2. הכשרת מדריכים ברמה גבוהה (לא מורים, מדריכים). 3. שינוי קליל בחקיקה. 4. הבנה של חברות הביטוח. יש לי אפילו תוכנית כלכלית איך שכל המנגנון הזה יפעל כמעט מעצמו - עם תמיכה מעטה בלבד אחרי ההשקעה הראשונית, אבל זה כבר מ-מ-ש לא קשור. מי כאן חושב שלא היה רושם את הילד שלו לכזו תוכנית לו הייתה קיימת? בטאמן
