סטארגייט אטלנטיס - 2X18 - Michael שרשרו!

Iced Hammer

New member
סטארגייט אטלנטיס - 2X18 - Michael שרשרו!

בתקווה שזה באמת הפרק שישודר.
 

Freemee

New member
הוי מייקל מייקל מייקל

זה היה ברור מהתחלה שכל הניסוי הזה לא יצליח... מה לעשות.. הרפאים זה יותר מסתם חרק שנדבק לבני אדם, זה כבר מוטמע בהם ולא יהיה פשוט אם בכלל אפשרי להסירו.. מייקל כדמות היא דמות ממש חזקה וטובה שמציירת את הרפאים באור מסויים שונה אך בסופו של דבר מרגישים את ה"רעב" שלהם שבוער בפנים. חבל לי על ד"ר בקט שהתאמץ כל כך אך לא הצליח. אני חייב לתת קרדיט במקרה זה לרונאן שלמרות שהוא די עקשן ורגזן ברוב הסדרה הפעם זה בא לטובה. אהבתי שהכותבים מנסים לעשות טוויסט לכל העלילה ולהראות שבסדרות מדע בדיוני זה לא תמיד חייב להגמר ב FIRE POWER נגד האויב אלא גם זו יכולה להיות מלחמה ביולוגית
זה בהחלט כיוון עלילה מעניין.
 

ayan2

New member
../images/Emo201.gifמה נסגר שם עם תהליך קבלת החלטות../images/Emo35.gif

זה מה שהביא בעיני לכל התסבוכת בפרק הזה ולסכנה (הדי וודאית) שבגילוי אטלאנטיס ע"י הרייפ. וויר פועלת יותר מידי בדרכי ניסוי ותהיה ובעיקר טעייה. במיוחד זכורה לי מהפרק של היום ההתלבטות האם להגדיל את המינון שנותנים למייקל ווויר אמרה שהגענו עד כאן, או הרחקנו לכת עד כאן (או משהו כזה) שעכשיו לסגת זה חבל (לא ציטוט מדויק). זה השיקול?! ואולי צריך להבין שהרחקתם לכת *יותר מידי*? והניסוי הזה עם חיסון האנטי הזה נהיה כבר מסוכן מידי? רק לרונאן מסתבר היה שכל בפרק הזה. ואם לא שכל אז לפחות זהירות. או לפחות זכרון ארוך שלא שוכח מיהם ומהם הרייפ. מעט מאוד מק'קיי בפרק הזה. אני לא אומרת שפירקי מק'קיי לא היו קצת יותר מידי בשבילי, אבל השינוי דראסטי מידי
לא ברור לי מדוע "מייקל" גרר את טיילה איתו אחרי המעבר לשער. אולי הוא רצה להיות בטוח שהוא נפגש עם "החברים" שלו ושטיילה לא חוזרת לקרוא לתגבורת כדי לעצור אותו
מזל שהיא כתבה באבן את הכתובת. מזל שרונאן גילה את זה
די ברור שיהיה עכשיו מעניין. ומסוכן. ומותח.
...שני פרקים אחד אחרי השני. יוווו...צריך להתרגל לזה שוב...
 

subatoi

New member
קבלת ההחלטות, כרגיל במקרים מסובכים

זה עניין של לעבור קו דק מאוד, אני חושב. כי מה אם הם היו ממשיכים בניסוי כמו שצריך בלי הפרעות, והיה מסתבר שמנה מוגדלת של חיסון מוחקת את כל שאריות הריי'ת שהיו בו? שהוא היה יכול "לגדול להיות" בנאדם נורמלי מהשורה? שאפשר "להמיר" ככה אלפי ריית'ים, להיפטר מהאיום הזה בדרכי נועם, יחסית, במקום להרוג את כולם בלי חשבון? ברור שזה מעורר בעיות אתיות אם זה הוגן לגזול מהם את האישיות שלהם, את החיים שלהם, אם הם עושים משהו בחיים הפרטיים שלהם וכאלה. אבל מצד שני אפשר לומר שזה יותר טוב מלחסל אותם ככה חופשי. אז ברור שכשזה התחיל להיות מסוכן אז היתה תחושה שהניסוי הרחיק לכת מדי, ושרונן ה"זהיר" (יותר נכון חשדן) צודק. אבל אם היה מסתבר שעוד יום של ניסוי היה מהווה פריצת דרך משמעותית והיסטורית? זה מהדברים האלה שאי אפשר לדעת "מה היה קורה אם", ושגם קשה נורא להחליט כי זה מסובך נורא. אני חושב
 

ayan2

New member
זה נכון כל מה שכתבת, אבל

הזכרת לי את הנקודה שהכי נראתה לי בעייתית ושכחתי לכתוב אותה (נראה לי שאנחנו מגלים כאן בעייה סדרתית של זיכרון
), והיא קשורה בפורום שמקבל החלטות. לא פעם ולא פעמיים דיונים על בעיות כבדות מישקל והחלטות הרות גורל מתקיימים בעמידה במיסדרון כלשהו, או על מעקה המירפסת הצופה אל הים. וגם אם הם מתקיימים בישיבה על כסא, זה לא יותר מוויר, שפרד, בקט, רונאן וטיילה (זכרתי את כל השמות!
) שאומרים כל אחד את דעתו, מין סבב כזה, ווויר מחליטה מה נראה לה נכון, מודיעה ו...זהו! זה רציני? קצת-יותר-מידי-ישראל-לטעמי
אבל אין ספק שאני בוחנת את זה ממקום מושבי הנוח שעל הספה בסלון מבלי שהסיטואציה נוגעת בי באופן אמיתי, אז קרוב לוודאי שזה מורכב יותר...
 

subatoi

New member
נו, ומה זה שונה מ-SG1?

יושבים הקצינים הבכירים עם המפקד שלהם, כל אחד משמיע טיעונים, עורכים דיון קצר והבוס מחליט. זה בערך אותו דבר. גם שם אין איזה דיון מעמיק של שעתיים, שבוחן הכל טוב טוב. אולי כי ככה זה טלוויזיה (אין זמן) ואולי כי יוצאים מנק' הנחה שאלה שבישיבה הם גם ככה האנשים שהכי מבינים בתחום, אז זה לגיטימי שהחלטות תתקבלנה בפורום כזה מצומצם. גם ב"הבית הלבן", לדוגמה, הנשיא יושב בחמ"ל שלו (או איך שקוראים לזה שם), עם ראש הצוות שלו, הרמטכ"ל, היועצת לבטחון לאומי ועוד כמה פקידים רמי דרג אחרים. כל אחד זורק משפט או שניים, במקרה הטוב, והנשיא מחליט. אין שם דיונים מעמיקים, בכל הפעמים שאנחנו רואים לפחות (עד כמה שאני ראיתי, כמובן). במציאות זה הרבה יותר מעמיק (ככה אומרים), אבל כנראה שככה זה בטלוויזיה.
 

ayan2

New member
שאלה מצויינת ../images/Emo12.gif

הבאת אותי לחשוב שהעיניין לא נעוץ במספר האנשים שמחליטים, אלא בזהותם. אני מצטערת שאני שוב חוזרת לזה אבל וויר לעומת האמונד זה לא כוחות. או טיילה לעומת קארטר...או רונאן לעומת דניאל ג'קסון (כפרה עליו...
). ואולי יש גם משהו בנושאים שבהם עליהם להכריע. אינני יודעת מדוע יש לי כל הזמן את הרושם שאטלאנטיס נמצאת בסכנה פי אלף גדולה (ומפחידה) מאשר כדה"א וצוות SG1. הרי העובדות לא לגמרי תומכות בזה...
 

subatoi

New member
יש בזה משהו.

בס"ג, כדה"א פשוט היה מטרה טובה בין עוד הרבה מטרות טובות להתקפה. אטלנטיס היא המטרה היחידה שמעניינת את הרפאים ברמה כ"כ גבוהה, כי היא בעצם מהווה פתח, צוואר בקבוק, סכר, איך שתקראו לזה, ל"שטחי ההזנה" הענקיים שמצפים להם מעבר לפתח הקטן הזה. וכל העוצמה של הרפאים עלולה להיות מופנית לעבר הנקודה הקטנה הזו שנקראת אטלנטיס, שמגנה על כל שביל החלב (לא רק על כדה"א). אם הרפאים היו מרכזים קצת יותר כוחות, הם היו מנצחים בצ'יק, אני מניח. ככה שהם במצב נורא מסוכן. מצד שני, זה לא אומר שהחיים ב-SGC קלים יותר, חלילה. להם היו המון ניסיונות במשך השנים, מצד אויבים מתוחכמים וחזקים מאוד. קשה, קשה להיות חייל של הפיקוד, בין אם אתה בשביל החלב ובין אם אתה בפגסוס
 

Enderew

New member
העיניין הוא חומר העיון לקראת הישיבה

לפי דעתי, העיניין הוא שלפני הישיבה מפיצים לכל הפורום שיושב בישיבה מסמכים שמסכמים את כל החומר הרלוונטי. לישיבה מגיעים הצדדים לאחר שהם קראו את המסמכים וגיבשו דעה, ולכן בישיבה רק צריך שכל אחד יביע את דעתו, ולסכם את הנושא בצורה מסודרת. ואני לא אתפלא אם בכל העולם הרבה מההחלטות החשובות ביותר מתקבלות בחדר האוכל, בשיחה במעלית, וכו'. כי זה הזמן שבו לא מדברים על משהו מוגדר ואפשר לצאת מהשיגרה והמסגרת הקבועה.
 

ayan2

New member
אתה אופטימי, הלא כן? ../images/Emo13.gif

לפחות לגבי אטלאנטיס. פשוט...נראה לי שהבעיות שם צצות במיסדרון. ה"דיון" הוא שכל אחד אומר את השניים וחצי מישפטים שלו. במיסדרון. ההחלטה היא של וויר לפי...לפי מה בעצם?!...לפי מה שהלב שלה אומר לה?
(ג'יזאס, מעולם לא קוויתי יותר שוויר לא קוראת כאן...
). ב- SG1 היה לי הרושם (ואולי זה רושם מוטעה) שלפחות כשהיו ניפגשים בחדר הישיבות כל אחד היה מגיע אחרי שעשה את עבודת ההכנה שלו, את התחקיר בתחום הספציפי שלו (ואם לכך התכוונת אז אנחנו מסכימים). באטלאנטיס, זה פשוט כמה חברה שמביעים דיעה. קצת יותר דיעה מידע. ואין ספק שתשע עונות של SG1 עשו את שלהן בלגרום לי לסמוך על החברה שם ועל קבלת ההחלטות שפשוט תמיד הוכיחה את עצמה. באטלאנטיס, עם קצת יותר מעונה אחת בסך הכל, זה עדיין אמון שהולך וניבנה.
 

Enderew

New member
מבין את ההבדל בים המסך למציאות

לגבי "ואם לכך התכוונת אז אנחנו מסכימים" - אני התכוונתי שכל אחד עושה לפני הישיבה מחקר בתחום העיניין שלו, ואז מסכם את זה בשפה שהוא חושב שכולם יבינו (והם לא יבינו, ראה קרטר מדברת אל אוניל) ושולח לכולם במייל. כל אחד קורא את הסיכומים של האחרים לפני הישיבה. ב SG1 אתה רואה שהם לא שולחים במייל, כי אף פעם אין לחבר'ה זמן לשבת לקרוא כל אחד לבד את הסיכומים. הגיוני - יש להם מצבי חירום. אני מסכים איתך שב SG1 ראינו יותר זמן מסך של דיונים והתלבטויות בחדר הדיונים ובחדר של המונד. אבל לדעתי ההבדל העיקרי הוא שבאטלנטיס את לא מצלמים את הדיון. אולי כי היא סידרה עם יותר "ויזואליות" (המראה של העיר קצת יותר מרשים מהמראה של ההר). אגב, שימי לב שבאטלנטיס את רואה הרבה פעמים את וויר יושבת וקוראת מסמך - אולי היא כן בגישה שלפני הישיבה כולם צריכים לקרוא את כל הסיכומים, כדי לקצר את הישיבה והגיע לישיבה כשכולם מכירים את החומר? מי יודע... ועכשיו לשאלה האמיתית: מי היה מאמין שאנחנו מנהלים דיון על המתודולוגיה הניהולית של המונד מול זו של וויר? נ.ב. 1. משפטים כמו "ג'יזאס, מעולם לא קוויתי יותר שוויר לא קוראת כאן" גורמים לי לחשוב שאולי את מחוברת לסידרה קצת יותר מידי. ואת זה אומר מישהו שלא מרשה לאמא לעבור מול המסך כדי לקפל כביסה, ובעבר אפילו השתדל לחזור מטיולים ומקומות ובילואי שישי בערב - שבת בצהריים לפני 5, כדי לא לראות את הפרק מקלטת אלא בטלויזיה. 2. מאחר ולא כתבתי כאן לפחות חצי שנה לדעתי, אני אשתדל למצוא זמן לכתוב על עצמי בשרשור היכרות למען החדשים. ולמען הותיקים שלוחצים עלי לחזור בכל כנס מד"ב - לא התפנה לי זמן, הייתי חולה... (עכשיו הכל עבר)
 

ayan2

New member
../images/Emo7.gif דווקא פה לא ציפיתי לקבל תגובה כזאת ../images/Emo7.gif

"...את מחוברת לסדרה קצת יותר מידי"???!!! היתכן? יותר מידי? זה מה שאומרים לי ב*פורום סטארגייט*??!!! חשבתי שכאן אני יכולה להיות אני ללא ביקורת ושיפוטיות
אני כתבתי את המישפט הזה על וויר בצחוק, בהומור. מקווה שגם ההערה שלך באה מהמקום הזה. ולעצם העיניין - מה שלא מראים בפרקים, אין לי שום דרך לדעת שמתקיים באמת. ואם כל מה שאני רואה זה את טיילה ואת רונאן ואת שפרד וכו' מנהלים "ישיבות" במיסדרון שנמשכות לא יותר מעשרים שניות, אז זה מה שמבחינתי קורה ורק זה. אין לי שום סיבה לחשוב שהם הגיעו למיסדרון אחרי קריאה מעמיקה של מיילים מוויר. לא בטוחה שרונאן יודע לקרוא מיילים, או לשלוח אותם, או לקבל אותם (סליחה רונאן
). ולמה שלא ננהל דיון על שיטת הניהול של המונד מול וויר? נראה לי סופר רלוואנטי. הניהול שלהם ודרך קבלת ההחלטות שלהם היא שקובעת את המציאות שבפניה הם עומדים. (ברור לי שהמשפט האחרון שוב חושף אותי לתגובה של "את לוקחת את זה יותר מידי ברצינות...אל תשכחי שמדובר רק בתסריט ולא בדמויות אמיתיות...נראה שאת מחוברת לסידרה קצת יותר מידי...").
 

Enderew

New member
לקחת אותי ברצינות? למה?

אקדים ואומר שאני אדם ציני לעיתים קרובות. המשפט "...את מחוברת לסדרה קצת יותר מידי" היה בצחוק. אם יש עדיין תיעוד לכמה מהדיונים שהשתתפתי בהם בתקופה שכתבתי כאן הרבה, את מוזמנת לעיין בהם ולראות מה זה לקחת יותר מידי ברצינות (כולל כתיבת תסריט על ל 3 עונות, ואז להשוות בינו לבין דברים במלחמת העולם השניה והאידיאולוגיה הנאצית). כשאני אומר "...את מחוברת לסדרה קצת יותר מידי", זאת מחמאה :) והבנתי שהמשפט על וויר היה בצחוק, אבל המחשבה על משפט כזה הדהימה אותי. אולי זה בגלל שאני פחות מעורב בימינו, אולי זה בגלל שכמה שאני מתעמק בסידרה, אני עדיין נשאר "מנותק" ולא חושב "מה אוניל היה עושה עכשיו במקומי". ואני אגב בגישה שכן צריך לדמיין מה קורה בזמן שאתה לא רואה. הרי בפרק יש רק 45 דקות. צריך להשלים בראש את החסר, להבין מה נעשה מתוך רעיון עלילתי, ומה מתוך אילוצי המדיה שבה הם בחרו - סדרת טלויזיה. ולגבי דיון לגבי המתודות הניהוליות של המונד ווויר, אין שום סיבה לא לנהל אותו. אני פשוט מופתע שהגענו לנושא הזה. אני רגיל לדיונים על "מה קורה אם אתה מעביר חצי יד דרך השער, ואז מוציא אותה מהשער", או "למה הקדמונים נטשו את בני האדם בגלקסיית פגסוס", או "למה אחרי ההתעלות הם לא סייעו לבני האדם שם עם כל הכבוד לניטראליות". זה פשוט נושא מפתיע לדיון.
 

Enderew

New member
כמעט שחכתי

סליחה אם לא הבנת אותי ונפגעת... זאת ממש לא הייתה הכוונה!
 

ayan2

New member
../images/Emo24.gif

חיממת את ליבי עם התגובה שלך... אני מניחה שזה שבכלל שקלתי להיעלב בא ממקום ששואל את עצמי האם אני מחוברת יותר מידי. בסוף, אני מודה לך שחיזקת אותי שזאת לא שאלה בכלל, ותודה על המחמאה. וגם על שאר התגובה שלך
 

Enderew

New member
אני שמח שאי ההבנה נפתרה בטוב :)

אגב, ומודה שהיה לי את ההלם של "וואו, היא ממש מחוברת לסידרה", אבל זה לא כי זה לא בסדר, ולא כי אני לא הייתי כזה, אלא כי כבר תקופה ארוכה שלי אין את הזמן להיות כזה. תופעות לוואי של צבא וכאלה...
 

סלמאק

New member
על מה אתה מדבר?!

אצלי הצבא החמיר את היותי כזה...
ayan, אל תתביישי, את ממש לא לבד. יש עוד הרבה כמוך (אצל לפחות אחד מהם המצב הרבה יותר חמור, אולי חשוך מרפא).
 

ayan2

New member
../images/Emo24.gif תודה סלמאק...

לרגע באמת קצת התביישתי...
(אבל זה בסדר. יש לי דבר חדש להתייבש בגללו: כשאני הייתי בצבא, סטארגייט עדיין לא שודרה. או נוצרה
).
 

סלמאק

New member
אל לך להתבייש גם בזה...

הלוואי עליי להמשיך עם ההערצה העזה שלי ולהתמיד בה גם בגילאים האלה. לזה אני קורא להישאר צעיר ברוח.
 
למעלה