היטלר מעולם לא היה סוציאליסט
זו אחת השטויות הגדולות ביותר שכותב סובורוב, דרך אגב. עוד מתחילת הקריירה שלו הסתופף היטלר עם בעלי הון (ואני מדבר כבר על 1923), והבטיח להם דיכוי של הפועלים, הפסקת השביתות וכלכלה חופשית. הקשקושים במצע המפלגה הנאצית על סוציאליזם ו"שבירת עבדות הריבית" נועדו רק למשוך את ההמונים- ולא יותר מזה. אמנם במפלגה הנאצית היו אנשים שהאמינו באמת ובתמים בסוג של סוציאליזם לאומני וגזעני, אולם הם נדחקו הצידה וחוסלו. אוטו שטראסר פרש מהמפלגה כבר ב-1929 (אם זכרוני אינו מטעה אותי) ואחיו, גרגור שטראסר- חוסל בידי היטלר ב-1934. בליל הסכינים הארוכות, עם חיסול הס"א, הקיץ על הקץ על כל היסודות הסוציאליים במפלגה הנאצית. במשטר הנאצי אמנם כיוונה המדינה את הכלכלה לצרכי מלחמה, אך שיתפה פעולה עם החברות הגדולות ועם אנשי העסקים וההון- בצורה ששום משטר קומוניסטי או סוציאליסטי לא היה אפילו מדמיין. לא בכדי תמכו בהיטלר אנשי עסקים וקפיטליסטים גדולים כמו קרופ. אמנם, ב-1933 הם היו מודאגים במקצת מהסעיפים הסוציאליים שבמצע שלו- אולם לאחר עלייתו לשלטון הוא דאג להרגיע אותם ולהבטיח שזכויותיהם לא ייפגעו. ואכן, האנשים הללו (מלבד אולי תיסן ושאכט) נשארו נאמנים להיטלר עד הסוף וגרפו רווחים אדירים במהלך מלחמת העולם השנייה. במשטר הנאצי היה איסור שביתות גורף, לפועלים היה אסור לעבור מקום עבודה ללא אישור, והמשכורת היתה נמוכה. לעומת זאת, למשטר היו אכן הישגים סוציאליים רציניים שאין לזלזל בהם: הפחתת האבטלה, הנהגת חופשות סדירות לפועלים והבטחת מקומות העבודה. לכן, ניתן לראות את הכלכלה הנאצית כשילוב של כלכלה חופשית ומתוכננת. לא כל מה שהנאצים עשו בתחום החברתי היה רע בהכרח.
