מתל עזקה לחרבת צורה
אתמול הנכדה הצעירה שיר (5) שמחה שאחותה הבוגרת ליבי (7) לא יכלה להצטרף לטיול. או כדבריה: "כשהייתי קטנה ליבי טיילה איתך לבדה, היום אני מטיילת איתך".
היתחלנו עם טיפוס לתל עזקה. בדרך היתה פריחה של רקפות רבות, נרקיסים, אירוס א"י ועוד. בדרך פגשנו כמה משפחות עם ילדים ששאלו די בפליאה: "נותנים לך את הנכדה לטייל?
"
אחרי הפסקת הצהרים כשחצינו את הכביש לעגור שיר התעייפה וביקשה להמשיך בעגלת השטח. לא עברו עשר דקות והיא נרדמה. כאשר הגעתי לעלייה הסלעית למצפה משואה הלב לא לי נתן להעיר אותה. עליתי כאשר העגלה נוטה בכל פעם בזוית הזויה מבלי שזה מפריע לשיר לישון. העגלה הוכיחה את עצמה שוב כבעלת עבירות גבוהה. היה יום כיף לנכדה ולי. הנה כמה תמונות.