עד באר שבע
התחיל ביום חמישי עם ערב-קוקטיילים חברתי שלכבודו נסעתי כל הדרך לבאר שבע (בסך הכל שעתיים ברכבת!) עם פינק אנד פלאפי (ערקרמבולה, גרנדין ואשכוליות בקצף-סודה), פאי אגסים הודי (ליקר אגסים מ'עליית הגג' עם מיץ לימון וסירופ הל, ווניל וכוסברה וקצף-לימונדה-ומזקל מעל), בהאדור (ג'ין מושרה באגסים עם תפוזים וצ'ילי), לונהלילו (פסיפלורה, קפה ורום בעיקר) <השניים האחרונים הם מתכונים של המארח>, פוג'ה דה פינייה, קיובד אולד פאשנד (וודפורד רזרב, מאונט גיי XO, טאליסקר 10 מושרה בלפסאנג סוצ'ונג ואננס, ביטרס שוקולד וביטרס תפוזים וסירופ-אולד פאשנד עשוי מאנגוסטורה, ווילד טרקי 8 וסוכר), מינט ג'ולפ בכוסות הודו אותנטיות, וה'אל פרזידנטה' המיושן בליווי סיגרים רומיאו וג'ולייט Coronitas en Cedro כמעט עד שכרות. כדי לנוח מכל זאת, יום שישי היה בעיקר סביב גולדסטאר, כוס וחצי של ברקן סופריור קברנה סוביניון שלדעתי לא שווה את מחירו ובעצם לא מעניין בכלל. הסתיים במתכון מהתחרות של בקרדי לגאסי, בניסיון לכתוב פוסט על התחרות עצמה שהכריח אותי לרכוש בקבוק 750 מ"ל של גליאנו - לא בדיוק פרופיל הטעמים האהוב עלי, אניס, ווניל ועשבי תיבול. ובכל זאת, גליאנו מוכיח עצמו כמרכיב מאוד מוצלח ומעניין...המולאטה דייזי (בקרדי לבן, קרם דה קקאו כהה, זרעי שומר, ליים וגליאנו) הוכיח עצמו כסופר מאוזן ומאוד איכותי. מעין מדד השוואתי להרבה קוקטיילים אחרים. בתכנית למחר - עוד שני קוקטיילים לשחזר בשביל הפוסט. הטרינדד סאוור (עם 1.5oz של אנגוסטורה ביטרס) והבקרדי-פיז (ראמוס-ג'ין-פיז עם בקרדי ושארטרז ירוק) כדי לפרסם את הפוסט עצמו.