היום
הייתי בארוחה משפחתית בפומודורו באזה"ת החדש בנתניה ואז נסענו לגעש לחפש לי נעליים ללא הצלחה. בדרך חזרה התעצבנתי על ההורים והתבאסתי עוד יותר מהחיים, וסתם. יונתן הציע לקחת אותי להופעה של כנסיית השכל אבל לא באמת היה לי כוח. נו מותר לי, אני בדכאון. בסוף הכרחתי את עצמי, למרות שזה יקר ממש (90-100 שקל) ובאנו וגילינו שאחרי הטורים העצומים זה גם עולה 120-140 שקל. יצא לנו החשק ("תגיד, מ1-10, עד כמה אתה אוהב את כנסיית השכל?" "7 בערך" "כמה היית רוצה לראות אותם בהופעה שעולה 120 שקל?" "4, בואי נלך") נסענו לסינמה סיטי, כי אני חייבת לשבור את הקללה שלי עם המקום הזה (3 פעמים הייתי שם ולא ראיתי סרט). באנו באיזה 10 וכל הכרטיסים לסרטים בשעתיים הקרובות נגמרו. קנינו ברבע ל1 לדייט שתקע אותי (אני כל הזמן אומרת 'המרגל שתקע אותי', ובעצם בכלל חושבת 'המרגל who Shag me', אבל עזבו), ניסינו להעביר את הזמן עד אז בבייגלים האלו שם, הוא מדבר על שטויות, אני ממש נרדמת וזה. ראינו, היה בסדר, מצחיק קצת, לא היסטרי כמו שעשו מזה. ממש רציתי להתחיל לזרוק פופקורן על אנישים והוא ריסן אותי. וזה היה הפעם הראשונה בהיסטוריה שלא גמרתי פופקורן (לקחתי בינוני, וזה היה פשוט עצום!). לא באמת מעניין. מחר דברים אחרונים לאירוע, פן וכאלה (לא יודעת אם בא לי בכלל), אמיר, דולב, לא יודעת לאן ואיפה אני אצא בערב. צריך לקום מוקדם אחרי זה. שבת עלייה לתורה. בערב ברמצווה. וראשון צבא. צ'או