ג'ין, סינגל סינגל מאלט, ורום
רכש חדש לאימפריאל...ההצלחה בלמלא את הדיספליי בבקבוקים נדירים מוכיחה את עצמה - אם כי אני מקווה שהמחירים שלהם ירדו עם הזמן. (כרגע, בגלל הנדירות שלהם, אין עליהם את הנחת ההאפי-האוור שלנו...

( )
Tenqueray Malacca - הוצאה סופר-נדירה של בית טנקרי, שמשחזרת ג'ין שאינו יבש משנות ה80. היצור של המלאקה הופסק ב97 - ובעיקר בזכות הפופולריות שלו ולחץ הקהל להחזיר את הג'ין בית טנקרי הוציא במקום את הטנקרי 10, מה שאומר שהמלאקה הוא הפרימיום-ג'ין, הג'ין הלא-יבש, ג'ין העולם החדש הראשון בהיסטוריה. פחות ערער, הרבה יותר פירותיות - בעיקר אשכוליות, מתקתק בפה ומאוד מאוד מוצלח. כל כך נדיר שיש רק 16000 בקבוקים כאלה, ואפילו נציגי דיאג'יו בארץ התקשו להשיג לנו בקבוק. בחנויות בלונדון יש מגבלת קניה של בקבוק ללקוח...הג'ין הזה באמת מעולה ויצא לי לנסות גם במרטינז (עם קרפנו אנטיקה, בוקרס ביטרס ולוקסרדו מרסקינו) שהיה מאוד מוצלח. הייתי שמח למצוא משהו ספציפי עבור המלאקה אבל אין סיכוי שאני עורך ניסויים על הג'ין הזה.
Beefeater 24 - גם מציאה יפה. בקבוק מדהים, ביפיטר פרימיום עם השריית תבלינים של 24 שעות והוספה של תבלינים חדשים, בעיקר תה ירוק. זול יותר ונגיש יותר מהמלאקה, ומאוד מוצלח. תה ירוק עובד אחלה גם בקוקטיילים הוממי כמו הרד-סנאפר שלנו.
Caorunn gin - מבטאים את זה ka-runn...זה סקוטי, עם חמישה תבלינים סקוטיים מאוד לא מוכרים (Heather, Myrtle Bog...) כשהבולט מביניהם הוא דווקא תפוחים. תוספת מעניינת ומרתקת אבל לא כזו שהייתי מזמין פעמיים. לא ריגש אותי מספיק.
Imperial single malt 1994 - זוקק ב94, בוקבק ב2012. המבקבק - Gordon & McPhail. המזקקה נקראת אימפריאל, וכנראה נסגרה כבר או הפסיקה לזקק. האלמנט הבולט בריח היה אבק, בטעם? עץ. מנסרה עדינה ולא מהנה במיוחד, ללא מאפיין טעם מעניין או בולט לטובה. טעימה מעניינת אבל לא מרגשת.
Pussers Navy Strength Rum - ב54.5%, הרום הזה קרמלי, שרוף, מתקתק ומאוד מהנה וכיפי. הגשנו גם את הפיינקילר המקורי (אננס, קרם קוקוס, מיץ תפוז ו75 מ"ל של פאסרס רום עם מוסקט וקינמון מעל) שהיה קוקטייל מעולה, פשוט מעולה.
Wray & Nephew Overproof rum - ג'מייקני בן 64% אלכוהול, זה הרום הפופולרי ביותר בג'מייקה. פנולי, אצטוני, מאוד חזק עם ריח מאוד פאנקי של אבק שריפה. נוראי לשתיה נקיה, עושה פלאים בקוקטיילים.
יש גם Plantation Barbados XO ו- Pampero Anniversario שטרם פתחנו לטעימות. אבל אלה sippers יותר מאשר מרכיבים לקוקטיילים כל עוד הם עולים כל כך הרבה כסף. הם לא יקרים בחנויות, אבל עם המקדמי מכירה של קוקטיילים באימפריאל הם לא זולים פה.
וביום רביעי אצל נמרוד יצא לי לטעום גם את הMetusalem15 שהיה מוצלח אבל שום דבר לכתוב עליו הביתה, השוואה בין מי-טוניק ביתיים (החלטנו ללכת לכיוון המתובל-חריף יותר), טעימת חבית - כלומר אלכוהול נקי ששהה בחבית המחודשת - והיה מאוד מוצלח ומבטיח רבות וטובות מהחבית הזו, גראפה עליית-הגג (ומרשים היה לראות את ההבדל בין הזיקוקים בשני מקבצי גראפה שונים. הראשונה, הפחות טובה, הזכירה גראפה זולה שנמצאת בבתי-קפה פה בארץ, בעוד שהשנייה - המוצלחת יותר - כבר היתה ברמה של הגראפות הצעירות שטעמנו אז בטעימת-גראפות השוואתית), ברנדי קרמבולה שאני למדתי לאהוב מאוד - ממש קרן שמש וקיץ בכוס, אבל השהות הארוכה פגעה לו בגוף ולדעתי הוא כבר סיים את תהליך ההתיישנות המוצלח שלו.