סופת הים

[סופת הים]

סופת הים

קצת מבולבלת, קצת נסערת, לא יודעת מה מצפה לה אבל ממשיכה הלאה.

 

[רשפים של אור]

אופטימיות היא שם המשחק... ../images/Emo23.gif

 

[סופת הים]

ובנימה זאת

פעם צוחקת מבכי, פעם בוכה מצחוק, צחוק מזויף, צחוק מדומה. שומעת מפה, שומעת משם, אבל ממשיכה לבד. בין גאות לשפל, עולה ויורדת - בין כאב לאהבה - בוחרת בתקווה.

 

[רשפים של אור]

כולנו כאלה... מי יותר ומי פחות

חיים בין ליאוש... בתוך האהבה ובתוך הכאב גם יחד. מי אמר שהחיים מושלמים?! אנחנו מהשורדים, לא ידעת?!

 

[סופת הים]

אנחנו מהשורדות

לשרוד בין כאב לעצבות לשרוד בין תקוות אבודות אין מושלמות יש רק בדידות הלב - בוגדני הוא ומטעה הלב - הוא אינו רואה רגשות חבואים מבין הסדינים

 

[רשפים של אור]

לפעמים גם בדידות היא מלאות...

והלב, הוא, תפקידו להרגיש. עם כל הכאב, עדיף לפעמים, להיות בודדה אך מלאה באהבה, מלהיות בודדה אך ריקה... אני יודעת, אני שם.

 

[שלגיהו7]

עדיף

עדיף לא להיות בודדה ומלאה באהבה.....עדיף.. מי אמר שאין דבר כזה?...... בכל אופן לא אני.....

 

[רשפים של אור]

נכון עדיף... אך יש מציאות

ובמציאות הנוכחית עדיף להיות מלאה באהבה. תמיד עדיף להיות מלאה באהבה! גם שכאת/ה לבד וגם כשביחד. יש כאלה שביחד ובריק. אז מה עדיף?

 

[דיאבלו]

קודם כל שלום לך

דבר שני אולי תרחיבי קצת שבי איתנו, תיכף מייקי תשוויץ בבראוניז הווירטואלים שלה, יהיה קפה ותרגישי יותר נוח עכשיו תוכלי להמשיך די

 

[סופת הים]

רק על עצמי לספר ידעתי

צר עולמי כעולם נמלה (מכל הבחינות). בשיכרון החושים בכוח, שליטה וקיום חזקים שורדים חלשים נשארים במקום מבטים אחרים שינויים בפנים אהבה הם נותנים מבפנים נרקבים.

 

[פסיפלורה]

אוי לא.. לא טוב שםםםםםםםםםםםם

פיכס. מוכר ומכאיב וידוע. קודם כל בואי לחיבוק. אחר כך נראה מה עושים איתך. בואי תתכרבלי אצלנו. תוציאי את המיץ של המרה הזחורה הזו.. אנחנו אחלה בספיגה.. וזה בשבילך. שיצעקו ויכעסו שאנימפרה חוקים. אבל זה פשוט בא מזמן.. משם.

דמויות רקע ------------ פקוחת עיניים נבראתי חוקרת כל ריקוד נמלה חבויה בבגדים אפורים ומבטי הפקוח הפיקחי הכלה מביט בזרימת החיות מולי ולרגע רוצה לעצום עיניים לקפוץ להיסחף אל הלא נודע דמויות רקע אפורות לצדי מחייכות במבטן החכם המבין ושותקות איתי הלאה

 

[סופת הים]

דמויות רקע? רגע למחשבה

היסחפות אל הלא נודע? 2 רגעים למחשבה, עצימת עיניים - כאן אני עוצרת. מנסה לקשר, מנסה להבין, אוהבת כל מילה שכתבת.

 

[פסיפלורה]

אמרתי..

זה נכתב תחת אותן תחושות.. מאותו מקום.. הסיבה אולי לא אותה סיבה. של שתינו

 

[piter pan]

אויייש ... אל תלכי סופה

בואי אצלנו בסלון שלנו. פה כולם זה משפחה. מספרים , משתפים , מתווכחים לפעמים , מקשיבים , מגיבים ונמנעים מלהגיב... הכל מכל בכל. איש לא יכאיב כאן בכוונה - זה מה שחשוב. מה קורה סופה? למה כבד לך ?

 

[סופת הים]

אני, אני לא הולכת

אני רק מסתובבת מפה לשם, במחשבות, בתהיות, מנסה לראות דרך העיניים של האנשים כל מיני צורות, השתקפויות. מסתכלת במראה ושואלת - איפה אני בכל זה? מה מתאים לי? מה שונה? מה מסביר ומה מענה? מה נותר ומה עוד אפשר? מה להחליט ובמה להביט? בשנים שעברו או בשנים שיבואו. בצרכים שלא שלך, באנשים השייכים רק לך. מנסה להבין, לקבל וגם לפעמים, להתפשר ולוותר.

 

[piter pan]

מרוב סימני שאלה לא ניתן להבין מה

הבעיה . אל חשש , חסל סדר חידונים. קדימה - לקפוץ למים סופה... מה העניין ? נסי למקד...

 

[*חתולה*]

"אל תלכי רחוק מדי

כדי שאוכל למצוא אותך עזבת הכל מאחור את האהבה, לקחת איתך, לקחת איתך... את הולכת את עוזבת בטח אין לך כוח יותר רוצה...." כך שר שלומי שבת בקולו הענוג, לא מכירה את כל המילים פתאום המנגינה החלה לזמזם לי בראש וזה מה שנזכרתי. אז מה שאומרים לך כאן החברים אל תלכי רחוק מדי כדי שיוכלו למצוא אותך....

 

[האלי]

ואיפה את בתוך כל זה?

בין ההשתקפויות ללב הכואב. בין הפחדים, החששות והבדידות? כמו שאמרו לך לפני, אני אמשיך להקשיב לך ואענה כשיהיה לי מה להגיד. גם אני כאן בשבילך, אם וכאשר תרצי. שלך, האלי.