סופסוף אמרתי לו

שירה כמים 1959

Well-known member
סופסוף אמרתי לו
"לא אסלח לך לעולם"
אני לא בנויה לקיצוניות שלך
אני לא בנויה להרעפת אהבה
ואז לזריקה ולהתעלמות - כאילו אני לא קיימת
כאילו לא התקיימתי לעולם
כאילו הקשר בינינו לא התקיים מעולם
ולמשך עשרות בשנים
סופסוף אמרתי לו
"לא אסלח לך לעולם"
אני לא משהו שגומרים להשתמש בו
וזורקים כלאחר יד
סופסוף אמרתי לו"לא אסלח לך לעולם,
כמו שאני מרגישה עכשיו. כמו שאני מרגישה עכשיו"
כי אינך ראוי לכל הכאב והזעם שעוררת בי
כי אתה מאכזב
כמו האדמה הבוגדנית כשהיא נעה ונדה ומאיימת להפיל אותנו
אל תהומות לבה, כי אתה לא
נפלא כמו שחשבתי שאתה
כי אתה - עלובשיט -
רותח וממית בהתעלמות -
עלובשיט שכמותך - תתעלם ככל שתרצה
רק אומר לך דבר אחד: "לעולם לא אסלח לך. לעולם."
אני חושבת.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ואמרתי לו
"תעשה עם זה מה שאתה רוצה"
אבל בלבי פנימה עמוקות
חיכיתי לתגובה
האם זה היה סגירה
או שזה היה זעקת כאב וזעם
ניסיון נוסף להסתער על המצודה
הבלתי ניתנת להסתערות?
מפלי השקט וההתעלמות שלך שאתה לא טורח לירות לעברי
מראש המצודה
עדיין שורפים
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אולי יום אחד
כשהכוויות יגלידו
אמצא אהבה
כך בפשוט
אמצא אהבה
חדשה
כי אתה היית האהוב האפלטוני שלי
כמו שע' הייתה האהובה האפלטונית שלי
אולי יום אחד
כשהכוויות כבר לא ישרפו
אמצא אהבה
כך בפשוט
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ואמרתי לך
אותי לא זורקים כאילו אני לא קיימת!!
ועל זה בדיוק לא אסלח.
כנראה.
כי אולי אתה ככ עלוב שכן אוכל לסלוח
עם חלוף עוד זמן
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ישננו כמו מאהבים, אומר האב.
שתי רגליי לשני צידי רגליה.
מה יש בילדה הזאת
שהופך את בני מעיי
המזדלקים
 

שירה כמים 1959

Well-known member
כמו הגשם ששב והולך וחוזר
הגביע מיועד לחברים של הגשם הדרום טריפוליטאי
תרפי
תרפי את ירכי המילים
את אישה מבוגרת
לבדך בביתך
איש לא יבוא בם
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אל תחלק את הקלפים שלך מתנה -
די לי בשלי
אל תבזבז עלי כסף כדי להראות את נדיבותך
חלפו הימים בהןם גבר יכול היה לקנות אותי
לך למקום אחר
תביא אש מתנה להר געש
זה יהיה יותר ראוי, לא צפוי, מתחייך
ומתיחייב בין ציפורי הגנעדן שכאן
 

שירה כמים 1959

Well-known member
תן לי להתפזר, אל תשתוק את שתיקתך המוכיחה
אל תאבד שליטה
אל תוציא את הרצועה
אל תתקרב אלי
המכנסיים שלך יפלו
הגשם יירד
השכנים לא יבואו
המשטרה לא תציץ
אוי, האנשים כולם, כולם כולם כולפ -
מיצזבל
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אוי האנשים כולם
כולם כולם כולם
מיצהבל
הבלים הכול הבל כי על הרוח הסובב יבואו ציפורים לשוח, לנוח, לפזר גרעינים מיותרים
כמו האנשים
שהם הבל
שהם מיצזבל מכוסה קצפת מעדין
כל האנשים כולם
מיצזבל מכובסה גלימת חרמון
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אוי, הציפורים המצייצות כאילו
כאילו כאילו כאילו
לא הבל החיים האלו
כאילו כאילו כאילו
אכילת צ'יפס מפצה
שולחנות עגולים קטנים
גרסת ינקות מתעצבת בין צללי עצים
נעים, מתוך העגלה את לעד צורחת
"פריגורט"
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אבא
היה עלי להרוג אותך
רגע לפני שתהרוג אותי
אז לא הלכתי להלוויה שלך
למרות שהודיעו לי על מותך ומועד ההלוויה
הייתי גמורה ומוערצת
על שקמתי נגדך
זכרתי מילים נאציות שלך, למרות שהיית יהודון מסריחון, כמוני.
אתה גדלת ברחובות, אמרת. אני גדלתי בצלך ההולם בי, אבא,
היה עלי להרוג אותך
בטרם תהרוג אותי
אתה מבין בוודאי
עכשיו עם חלוף השנים
עם חלוף החיים
אתה בוודאי מבין
 

שירה כמים 1959

Well-known member
שוב ושוב הייתי תוקעת סכין בבטנך השמנה אבא
אני לא יודעת כמה זמן עבר מאז מותך
ועד שהפסקתי לרצוח אותך
אבל זאת הקלה גדולה
להפסיק לרצוח אותך

גם אימא כבר מזמן הפסיקה לבוא בחלומות עם אקדח
ולאיים עלי. גם השכנים כבר מזמן מפסיקים להפריע
בחדר המדרגות.

זאת הקלה גדולה להפסיק לרצוח אותך.

לפעמים כבר אין לי כוח לשנוא אותך.
לפעמים כבר אין לי כוח להגן על גופי מפניך.

ואת זה כותבת אישה בת שישים ושתיים
- הילדה ההיא, אתה בוודאי זוכר -
שלא התאבדתי
שלא התאבדה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
המיטה רחבה ומחכה לנו
כמו תמיד
אתה מפתה
ואני מתהפנטת אל חום המיטה
ונסוגה מפני החטא הנורא
כשאימא אוספת זרדים
בבית החולים
למדורת מותה
 

שירה כמים 1959

Well-known member
עשרה שקלים הותרת לי בצוואתך
כדי להבטיח
שלא אטען ששכחת ממני
אני הבת הזונה
אני הבת הרעה
אבא
מעולם לא גביתי את אותם עשרה שקלים
הם לא הגיעו לי
לא עשיתי דבר כדי להיות ראויה להם
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אני הבת הרוצחת, אבא
הגשם ככל שהוא יורד
אינו מבטיח פטריות
ורקפות חמודות
עליהן הייתה אימא שרה
בטיולי השבת הזוהרים שלנו
 

שירה כמים 1959

Well-known member
בטיולי השבת בהם הייתי ילדה בסרפן סגול
ומשקפיים מרובעים במסגרת חומה
בנעלי לכה
שומרת את הסוד בלב, אבא,
מצילה את חייך
תמיד מצילה את חייך
עד שלא יכולתי עוד
 

שירה כמים 1959

Well-known member
רצחתי אותך אבא
ביום חורפי נאה
מהדורות העיתונים זרמו כרגיל
המוניות נסעו מתל אביב לרמת גן
וגם האוטובוסים - כסדרם. נסעתי
לה' ה' ה', אבא,
ושם
הוצאתי את הסכין
ןרצחתי
 
למעלה