סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

danakama10

New member
אמנם היום זה 9/11

אבל אני כותבת דווקא על חזרה לארץ. מסביבי אני שומעת על המון שחוזרים, ועושה רושם שמי שעשה את המעבר מאוד מאוד מרוצה. מעניין איך הילדים נקלטים. אם יש משהו אחד שאני מצטערת על כך שאנחנו לא בארץ זה חוויית הילדות של הילדים - העצמאות שלהם, חברים כל הזמן שלא צריך לקבוע איתם פליידייט (ואולי זה גם בארץ כבר לא כך כפי שהיה בילדותי)?
קוראים פה כאלו שעשו את המהלך ורוצים לשתף בחוויות הילדים? יש ילדים שהיו יותר שמחים בארה"ב מאשר בארץ?
 
אמנם לא חזרתי לישראל

אבל את שומעת ממקור ראשון, ז"א מכירה באופן אישי, או "שומעת" בתקשורת?
יש עכשיו לקראת עונת החגים בישראל, ממש מקפיינים שלמים על סיפורי חזרות, ובלה בלה בלה, וטועים לחשוב שהכל בארץ גן עדן.
ילדים עצמאיים בארה"ב עם חברים שלא צריך לקבוע פליי דייט, זה מאוד תלוי מקום, בדיוק כמו בארץ. אנחנו גרנו בישראל במושב והיה צריך לנסוע ברכב לכל מקום. די כמו איפה שאנחנו גרים בארה"ב. לא יודעת מאיפה את בישראל, ואיפה את גרה בארה"ב - אבל ה כ ל הוא תלוי מקום. גם אושר הילדים, כי זה תלוי בית ספר ואוכלוסיה מסביבך. אם יש לכם אפשרות לרכוש בית בישראל במקום שאתם רוצים (אין לי מושג כמה זמן את חיה מחוץ לישראל, אבל המחירים בה מטורפים ברמות קשות) ויש לכם עבודות מסודרות, ובאמת זיקה - אולי שווה. חלק עוברים את המעבר יחסית חלק ושמחים, וחלק פחות. בדיוק כמו בדרך הלוך לארה"ב. אחרי כמה שנים טובןת מחוץ לישראל זה רילו בפני עצמו על כל המשתמע מכך.
וסתם שאלה - מתי בפעם האחרונה ביקרת בישראל? לפעמים יש משפחות שלא מתאפשר להן לבקר הרבה בישראל בזמן שהותן בחו"ל ואז הכל מסתמך על הזיכרון ... ופחות על המציאות.
אני יכולה להגיד לך שבערב חג (אני כרגע בישראל) שמעתי משתי משפחות, אחת הייתה כמה שנים בארה"ב, את המשפט "לא טוב כאן". זה לא אומר שהילדים לא מאושרים (הם לא נראו אומללים או משהו). כל אחד יסיק מזה את מה שנראה לו. אני החלטתי לא לחפור ...
 
זאת חוויה כל כך אישית...

סיפור של משפחה אחת שאני מכירה שחזרו לא מזמן... האמא והבת מאושרות, והרבה יותר טוב להן בישראל, האבא בסדר אבל היה מעדיף להשאר בארה"ב והבן מחכה בקוצר רוח לרגע שיוכל לחזור לארה"ב, ברור לו שהוא עומד ללמוד ולחיות כאן.... אז 50% מרוצים ו-50% היו נשארים בארה"ב אם הם היו יכולים לבחור...
מכירה זוגות שחזרו והם מאושרים ומכירה זוגות שחזרו ולא השתלבו, ואחרי כמה זמן חזרו לארה"ב. גם בארץ הילדים לא משחקים חופשי בגינה הציבורית, גם שם רוב הילדים נמצאים אחרי צהריים בחוגים וגם שם קובעים פליידייט. לא יודעת כמה ילדים יש בכיתה שבה ילדייך לומדים אבל בארץ אין כמעט כיתות עם פחות מ-30 תלמידים, באיזור שבו אני חיה כיתה עם 25 ילדים נחשבת לכיתה ענקית... חסר לי המשפחה והבני דודים, אבל לא נראה לי שהחוויה החברתית של ילדי היתה יותר טובה אם היינו גרים בארץ
 

KallaGLP

New member
כמו שכבר נכתב, זה תלוי אזור.

איפה שאנחנו גרנו בישראל, הילדים, אף על פי שלמדו בבית ספר מרוחק (לא בעיר שבה גרנו) ולכן לא היה מנוס מלהסיע כשרצו לבקר את החברים מבית הספר, כן נפגשו חופשי עם החברים בשכונה ונשארו בחוץ בכל שעות היום, כולל בערב. ממש ליד הבית היו לנו גינות ציבוריות, מגרשי משחקים, מגרשי ספורט - והילדים פשוט הלכו לשם לבד. וכשלקחנו כלב, אז בכלל - כל בעלי הכלבים, וביניהם ילדים רבים, היו נשפכים החוצה ל"מעגל כלבים" (סתם אזור בגינה ציבורית) ומבלים ביחד שעות של זמן איכות. הילדים, אף על פי שהיו די קטנים (חוץ מהבכור, שכבר היה בצבא ולכן לא היה בכלל בבית, כל היתר היו בגילאים של מתחת ל-13 כשעזבנו), יצאו בערב, לבד או עם הכלב, ונפגשו עם חברים. נכון, הם גם היו בחוגים, אך זה כי הם רצו, וזה לא היה על חשבון הבילוי עם חברים בכל רגע פנוי. פליידייטים, כאמור, קבענו רק עם החברים שגרו רחוק, אף פעם לא עם ילדי השכונה. אני מעריכה שאילו היו לומדים בבית הספר המקומי, לא היינו קובעים כאלה בכלל.
אגב, גם במקום שאנו גרים בו עכשיו, ילדים, אפילו קטנים, מסתובבים חופשי בחוץ לבד עם חברים, כי זה מקום בטוח ואינטימי שממש מתוכנן עבור משפחות צעירות, אז שוב - זו יותר שאלה של מקום ושל אופי התושבים המקומיים. במקום שבו גרנו בקליפורניה, למשל, היה מקובל שהילדים נפגשים עצמאית עם חבריהם רק החל מסוף החטיבה או תיכון (וגם אז לא כולם), לפני זה כמעט תמיד היה צורך לקבוע מראש, אפילו אם הילד גר ממש קרוב.
בלי קשר, אני חושבת שלשאול שאלה כזו כללית אין כל כך טעם. הרי ברור שהכל שאלה של אישיות, נסיבות: העדפות אישיות, הסיבות מאחורי ההחלטה לחזור (כלומר עד כמה רע להם בארה"ב), הנסיבות בישראל (מה מחכה שם מבחינת עבודה, משפחה, איכות ורמת חיים וכו', ובמיוחד בהשוואה למה שהיה בארה"ב), איך ובאיזו מהירות הילדים מתאקלמים (מניחה שמשפיע מאוד על מצב רוח ההורים), עד כמה הציפיות שלהם מלכתחילה ביחס לחזרה היו ריאליסטיות וכו'. והרבה גם תלוי באופי - יש אנשים שלא אכפת להם איפה הם גרים, טוב להם בכל מקום והם מסתגלים יחסית בקלות לכל שינוי. אני, למשל, לא כזאת - אם אני לא מתחברת לסביבה שבה אני גרה (וזה כולל טבע ונופים מסביב), זה מציק לי מאוד ואעשה הכל כדי לשנות זאת. אז זה גם תלוי איפה גרים בארה"ב ובישראל - למשל, אהבתי את המקום שבו גרתי בישראל, את הנוף, את הקרבה לחברים ולמשפחה וכו'. בארה"ב שנאתי את עמק הסיליקון ולא התחברתי בכלל למקום, רק כשעברנו לוושינגטון התחלתי להרגיש בבית.
בקיצור - זו שאלה כל כך אישית, שלא ברור לי איך אפשר ללמוד או להסיק משהו מהחוויות של אחרים.
 

KallaGLP

New member
אגב, עוד עניין חשובים מבחינת הילדים -

בני כמה הם, באיזה גיל עזבו, כמה זמן חיו בארה"ב ועד כמה הם חברותיים.
לילדים קטנים, מן הסתם יהיה יותר קל, ולא משנה לאיפה הם עוברים. ככל שהם גדולים יותר, כך יהיה להם יותר קשה. אם חיו בארה"ב מגיל קטן, יהיה יותר קשה לחזור למקום שמבחינתם כבר זר, במיוחד אם אינם דוברים את השפה היטב. לעומת זאת, אם רוב חייהם חיו בישראל ואחרי תקופה יחסית קצרה בארה"ב חוזרים למקום מוכר, שאת שפתו הם דוברים היטב, ושבו יש להם חברים - זה עניין אחר לגמרי. לילדים חברותיים יהיה אולי בתחילה קשה באותה מידה, אך הם עד מהרה ימצאו חברים חדשים וזה יעזור להסתגלות. אנחנו, למשל, עזבנו את קליפורניה כשהילדים היו כבר בגילאי התיכון והחטיבה, והם ממש ממש ממש לא רצו לעבור ולעזוב את החברים שלהם, אבל הופתענו מהמהירות שבה רכשו חברים חדשים והתרגלו למקום החדש. כך גם היה כשעזבנו את ישראל, אף על פי שאפילו לא ממש דיברו אנגלית. אני בטוחה שכך היה גם אילו היו חוזרים לארץ, כי יש להם שפה, קרובים וחברים שהם עדיין בקשר איתם גם שם.
 
לגמרי מסכימה איתך במה שכתבת


 

Ani15

New member
אנחנו חזרנו

היורש סבל מאוד מהחזרה ואכן היה הרבה יותר שמח בארה"ב מאשר בארץ. היום הוא די מאושר (דא, אבל הוא כבר לא ילד) אבל בהחלט מתכנן לחזור לארה"ב אחרי הצבא/ לימודים (מסכן אמא שלו סידרה לו תואר ראשון בחינם אבל רק בישראל, אחר כך הוא יצטרך להתאמץ בעצמו על ההגירה הזו). כאדם יותר מתאימה לו החברה האמריקאית מאשר הסחבקיות הישראלית.
הקיסרית נקלטה מצוין (גם לא חכמה, היא הגיעה בגיל ששה חודשים) והיא מאוד ישראלית. אין לי מושג אם היא היתה כל כך מאושרת אם היינו חיים בארה"ב.
ההורים שלהם, תודה ששאלת, מאוד מרוצים מהחזרה.
בעבר כתבתי פה שיש לי יסורי מצפון על החזרה כי למרות שאנחנו מרוצים, קצת דפקנו את הילדים, כי העתיד של ישראל נראה מאוד לא בטוח, ועל הדרך הם גם צריכים ללכת לצבא (לפחות היורש). דא עקא, היום העתיד של ארה"ב נראה גם קצת שנוי במחלוקת, אז לא יודעת.
חד משמעית ילדים בישראל לא גדלים היום כמו שאנחנו גדלנו. העולם השתנה ואיתו גם הילדות הישראלית. לדעתי הם כן יותר עצמאים, אבל גם זה לא ה"לצאת לשחק לרחוב כל יום" של ילדותנו.
מספר הילדים הממוצע בכיתת יסודי בישראל הוא 24 (תרגישו חופשי לבדוק בעצמכם באתר "שקיפות בחינוך" של משרד החינוך הישראלי). לפי תקנות משרד החינוך, בכיתות א-ב מספר ילדים בכתה חייב להיות 32 או פחות, ג-ו 34 או פחות. זה מאוד משתנה בין יישובים ובתי ספר שונים, אבל יש הרבה (מאוד) כיתות בישראל עם פחות מ30 ילד בכתה (ביסודי). מערכת החינוך בישראל גרועה ומיושנת מהרבה בחינות, גם באשמת המערכת וגם באשמת ההורים, אבל זה לא בגלל מספר הילדים בכתה.
 

Fellowship

New member
Instant Pot

קראתי מספר שרשורים בנושא חשוב זה ואני מחפש סיבה לקנות


מה אתם עושים איתו?
וספציפית, איך הוא בנוגע לבישול קטניות (גרגרי חומוס, שעועית וכו')?
האם אתם משרים קודם במים או שאין צורך? כמה זמן הבישול לוקח?

מבחינת נפח ומחיר, ה 6 Quart נראה לי מספיק, עולה 79$ באמזון:
https://www.amazon.com/Instant-Pot-Multi-Use-Programmable-Pressure/dp/B01MFEBQH1

ראיתי ב slickdeals שהוא נמכר גם ב 49$, הגדרתי Alert, למרות ששלושת הגמלים מראים שהמחיר יציב יחסית:
https://camelcamelcamel.com/Instant-Pot-Multi-Use-Programmable-Pressure/product/B01MFEBQH1
 

debby12

New member
מנהל
אני עושה בו צלי, ומרקים

בישלתי גרגרי חומוס פעם אחת - השריתי אותם קודם. אני מניחה שאפשר בלי אבל זה לוקח יותר זמן. באופן כללי זה לוקח יותר זמן ממה שכתוב על הסיר כי הזמן מתחיל לדפוק רק אחרי שהסיר גומר להתחמם והלחץ נבנה מה שלהערכתי לוקח איזה 20 דקות. וגם אחרי שזה מסיים אז צריך או לחכות שהלחץ ישתחרר או לשחרר ידנית מה שגם לוקח זמן (אם לא רוצים לעלות בסערה השמיימה)

אם אתם פה רק לשנה שנתיים, ובהתחשב בעובדה שהוא גדול ועובד על מתח 110 - אולי שווה לכם לקנות משומש?
 
מה אני עושה איתו? המון

ביצים קשות, מרקים, גולש, ירקות מאודים, צ'ילי (תמיד משרה ושוטפת שעועית אחרי השריה ת בלי קשר לשיטת הבישול) חומוס, תפוחי אדמה. תירס כרובית, ברוקולי, בישול ראשוני של צלעיות, שעוברות אחר כך הליך צליה על הברביקיו או בשיטה איטית בתנור . הלהיט העכשווי הוא יוגורט. כבר חודשיים לא קונים יוגורט אני מכינה כל כמה ימים, שמה בלילה ויש מוכן בבוקר. מכינה עם הסיר גם מחיות של פירות יער כדי להוסיף ליוגורט. מה עוד, עוגת גבינה, קומפוט, ובטח עוד דברים שלא עולים לי כרגע.
משתמשת המון בסיר תוסף האידוי, ועשיתי כבר פעמים דג מאודה בסויה.

לא מכינה בו צלי, כי אני מאמינה בבישול צלי טעים בשיטת בישול איטי על חום נמוך. יש לי את ה 6 - instant pot duo plus -
בערך מפברואר, ואני תאכלס משתמשת בו כמעט כל יום. בהחלט שינוי בהלכות המטבח שלי.
ותודה לצפרדעונית היקרה שלנו , שעודדה אותי בזמנו.
מאז, קניתי אותו במתנה (פעמיים) לאנשים שאני חפצה ביקרם. ונדמה לי שהם אוהבים אותי קצת יותר מאז..
 

debby12

New member
מנהל
וואו - מרשים! כמה שאלות...

1) את עובדת עם ספר מתכונים ייעודי כלשהו לסירי לחץ או שהכל מהראש?
2) איך מכינים בו יוגורט? זה יוצא יותר טעים מיוגורט בחנות? זה יוצא חמצמץ כמו בישראל?
3) כנ"ל לגבי עוגת גבינה ומחית פירות יער - הבי טיפים להמונים איך.
4) לגבי ביצים קשות - מה היתרון שלו? שזה יותר מהיר מבישול קונבציונלי?

תודה, ואני עפר לרגליך
 
אני עובדת מאוד לא רגיל.

בודקת מה יש במקרר, ואיך אפשר לקצר הליכים. ואז הולכת מחפשת ברשת . יש לי שניים שלושה ספרי בישול (פיזיים) שאני מעיינת בם מידי פעם רק לרפרנס.

יוגורט יוצא טעים! אם משתמשים בחומרי גלם נכונים. חלב במקרה שלנו, חלב שלושה אחוז.יותר משתי כפות מן היוגורט הקודם, ו הסוד הכמוס.. שמינית כוס שמנת לבישול\שמנת מתוקה(לא מוקצפת) שאני מוסיפה לאחר הליך ההרתחה והקירור. - אנחנו אוהבים מרקם קרמי משהו. הטעם יוצא יוגורטי, בלקאני כזה. אני מכינה אותו בסיר הרגיל , לא השקעתי בקעריות יוגורט. ובמכשיר שלי, יש כפתור יעודי ליוגורט בשלבים.הרתחה, ושמונה שעות ואם רוצים 24. (לא ניסיתי את ה24 שעות).
מתכונים: אעלה כשאהיה בבית. לנו הוא יוצא הרבה יותר טעים מאשר בחנויות. ואנחנו גם יכולים לשלוט בטעמים. (מחית פירות תוצרת בית כמו גם גרנולה ביתית סוגרים לנו את הפינה של קינוח מתוק).
בנוגע לעוגת גבינה או עוגות אחרות, מדובר בתבנית קטנה יותר כזו שנכנסת לסיר. אני יצרתי לי מתכון ממבחר מתכוניםנ שמצאתי ברשת. יוצא טוב. ושמחה שהתבנית קטנה. (חולה על עוגות גבינה וחולה על ישורים של עוגות גבינה...)
ביצים קשות יוצאות בו כמו שהן צריכות. (יש כפתור יעודי) וביחסית פחות זמן. ואם את מקפידה להכניס אותם ישר אחרי שיחרור (ידני) הלחץ, לקערה עם מיים קרים מאוד (מומלץ לתוך קערת קוביות קרח,) הקילוף נעשה בקלי קלות גם הוא.
 

debby12

New member
מנהל
תודה רבה על ההסברים

בד"כ אני מבשלת לפי השיטה שלך בול - מלקטת דברים שצריך לגמור בבית, קוראת כמה מתכונים כהשראה, ואז מפשילה שרוולים ולא עוקבת מקרוב אחרי מתכון אחד. וגם אני אוהבת להכין גרנולה לבד. זה קל מאוד, זול לפחות פי 10 מגרנולה נטולת גלוטן קנויה, וממלא את הבית בריח מופלא.

פשוט האינסטא-פוט חדש לי, אז עוד אין לי עליו בטחון. למרות שלפחות מרקים אני כבר מכינה בו חופשי בלי מתכון.

אעדכן איך יוצא...
 

John the Savage

New member
דיווחתי לא מזמן

אני קניתי כשהיה במבצע ב-60$ בפריים דיי. הוא טוב לדברים מסויימים: בעיקר בישול תבשילי ירקות, הכנת ביצים קשות, הכנת אורז מלא, ובישול קטניות. הלהיט הנוכחי אצלינו זה "ריזוטו" מהיר ללא ערבוב שיוצא מאד מאד קרוב לדבר האמיתי.

החלק המאכזב מבחינתי זה כל מה שקשור לבישול בשרים. לפחות במוד של סיר לחץ. ראיתי הרבה אנשים מפרסמים מתכונים על בישול של צלעות וכו' באינסטנטפוט במוד סיר לחץ. אבל כל מה שניסיתי לא יצא אפילו קרוב לבשר בבישול איטי או בתנור. גם חריימה ומאכלים אחרים עם שדורשים בישול ארוך בשביל לפתח טעמים לא יוצאים מוצלחים ...
 
למעלה