סופן של החנויות הלא-וירטואליות הולך ומתקרב...

[בוקובזה שטראסה]

שלא לאמר, פוייזן אייבי, מתחבא מלפני, אחורי, וצדדי כל עץ רענן

במקום להדרים, תצפינו (אמנם מקסימום תהיו ארוחת צהריים לדוב קוטב, אבל זה נשמע הרבה יותר קולי מליים דיזיז). טרם הספיקותי בעצמי, אבל שמעתי דברים טובים על ניופאונדלנד, או אם את/ם מחובבי הז'אנר, לפרינס אדווארד איילנד בעקבותיה של האסופית.
פארק ששקול לדיסנילאנד? אנא עארף, תעשו עצירת בינתיים בפריז ותלכו ליורודיסני, או מינימום בקטנה בפילדלפיה ולכו לססמי פלייס.

 

[iris mom of two]

בכוונה לא הזכרתי ��

Leaves of three left it be
אחד הצמחים היחידים שאני יודעת לזהות בוודאות. אחרי פריחות מרובות של כל בני המשפחה. שטיפה מיידית עם מים קרים זה הדבר היחיד שעוזר. אבל סיוט נמשך אם לא שוטפים. כלום אצלנו לא עוזר, אבל כלום. הגענו כמה פעמים לטיפול סטראודי

 

[נחמנית]

את יכולה להזכיר את טווח הגילאים של הקבוצה

ותחומי העניין? מוזיאונים - כן או לא? אקווריום - כן או לא? מסלולי טבע? שהות בקוויבק סיטי (נגני רחוב, מסעדות, טיילת, גלריות) - כן או לא? מערות ושמורות של ילידים קנדיים (לדעתי קצת יותר מערבה מהכיוון שלכם אבל עדיין לא מאוד רחוק)

בעיני, למי שגר בארה"ב, לפחות מהאיזורים שאנחנו היינו בהם בארה"ב, יש בקנדה משהו מספיק שונה ונעים כדי להוות יותר "חופשה" מאשר עוד איזור בארה"ב. אם אתם כבר במילא באיזור מונטריאול, למה לא להשאר עוד קצת, אולי אפילו לנסוע קצת יותר מזרחה או מערבה ולהנות ממה שיש לאיזור להציע? כמובן, כתלות בגיל הילדים ותחומי העניין. אין דיסנילנד בקנדה עד כמה שאני יודעת, אבל יש אוכל טוב ואווירה נעימה

 

[חייבתלהגיב]

טווח גילאים - ארבע וחצי עד 13 + שני מבוגרים (25

)

טיילנו לא מעט בקנדה - ברוקיז ובמערב, והיינו גם במונטריאול, אבל זהו מבחינת הצד המזרחי.
הילדות רוצות לטייל ולטפס על הרים ולעשות דברים פעילים (פחות אוהבות את הפסיביות של לונה פארקים - בדיסנילנד אהבו את טון טאון, שיש רק בקליפורניה וביפן...), ומוזיאונים בהחלט (אבל לא הסטוריה אלא אמנות/מדע/ילדים). אקווריום אם יש משהו שווה, כי היינו ברבים כאלה.
במונטריאול עצמה היינו במוזיאונים באזור של הביודום ובמוזיאון לאמנות.
לא היינו בקוויבק סיטי או בטורונטו וכו'.

 

[placid1]

לטפס על הרים ולעשות דברים פעילים, סעו

לאדירונדק בניו יורק או ללורנשיינס בקבק.
לא הייתי דואגת יותר מדי מליים, זהירות ומודעות יעזרו. ממליצה שאם במקרה נחשפים או ממש חולים, לקבל טיפול בארהב, ולא בקנדה. המודעות והטיפול יותר מתקדמים בארהב.

בטורונטו אין שום דבר מיוחד לתיירים, בעיקר ביחס למקומות האחרים. אני הייתי מוותרת. יש מצפון לטורונטו את Canada Wonderland שזה הלונה פארק הכי גדול פה, אבל לא ממש דיסנילנד.....

 

[נחמנית]

לא הייתי נוסעת לטורונטו במיוחד

אני לא מוצאת בה משהו ייחודי שמצדיק נסיעה כזאת, לא מוזיאונים, לא טבע. דווקא בעיני קנדה וונדרלנדס ממש מצויין לילדים. יש בו רכבות הרים ושפע של מתקנים לילדים שלא דורשים להסתובב בטירוף ולחטוף בחילה. האיזורים לילדים מאוד ידידותיים. הפארק מים הוא חלק מהפארק הגדול ולא דורש כניסה מיוחדת. אבל אלא אם כן במילא שם, לא שווה נסיעה מיוחדת.

אם כבר הייתם במונטריאול הייתי אולי נוסעת לכיוון קוויבק סיטי. עצירה של יומיים שלושה. העיר העתיקה נעימה מאוד לשיטוטים. Montmorency Falls מחוץ לעיר (חצי שעה נסיעה בערך) מאוד יפים ומתאימים לקשת הגילאיים שציינת (עלייה ברכבל, ירידה דרך המסלול גשר + מדרגות וגינה חמודה באמצע. בניגוד לאקווריום של טורונטו שסטנדרטי לגמרי בעיניי, זה של קוויבק חביב. לא מיוחד בטירוף, אבל קטן יותר ונגיש והרבה חיות בחוץ שמאכילים ואפשר לראות מקרוב. גם, אם משהו שאתם מכירים לא חובה.

ולאי הנסיך אדוארד ונובה סקוטיה. לא יודעת איזה מחלות יש או אין שם. יש לי חברים שגדלו שם והתמונות נראות מדהימות. מאוד שונה מהרוקיז (שם היינו). אין לי רשימת המלצות אבל אני בטוחה שקל למצוא.

 

[חייבתלהגיב]

תודה.

 

[debby12]

נטלי פורטמן

איך זה עוד לא דנו בסוגיה החשובה הזו?

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5238359,00.html#autoplay

מה דעתכם?

 

[gidishemer]

הסבר שהזדהיתי איתו, פה למטה

 

[בוקובזה שטראסה]

מדינה בהפרעה. מצאו אויבת חדשה.

נסראללה אאוט, נטלי הרשלג אין.
האיום האירני פאסה, האיום ההוליוודי אול דה רייג'.
ממש משבר לאומי שם, במדינת הגניוס היהודי.
&nbsp

 

[KallaGLP]

אז מה, כל אויבי ישראל מקבלים פרס של 2 מיליון דולר?

אין צורך בדרמטיזציית יתר.
ממש לא מעניין אותי מה היא עושה, אך לדעתי במקרה כזה היה יאה לסרב לקבל את הפרס. שמי שכן מעוניין יוכל לקבל ולתרום אותו.

 

[gidishemer]

זה חלק מהעניין. היא היתה סלבריטי מכובדת

שמייצגת בגאווה את היהדות והישראליות עד שהיא סירבה לבוא, ואז היא הפכה אויבת

 

[KallaGLP]

המילה אויבת נראית לי מוגזמת.

אך בכל מקרה, אם את רוצה לירוק לתוך הבאר, שיהיה לבריאות, רק אל תשתי ממנה.

 

[gidishemer]

היא לא יורקת ולא שתתה

 

[בוקובזה שטראסה]

"ירקה לתוך הבאר." Talk about "דרמטיזציית יתר",

שלא לאמר מה בדיוק אמור להביע המשפט "כל אויבי ישראל וגו'"? בדיוק, דההה. היא לא אוייבת, ולא שונאת, ולא אנטישמית, וגם היתה מוכנה לוותר על הכסף, ובטח לא עשתה שום דבר שמצריך את הלינץ' הציבורי ולא את היותה בראש הכותרות ומהדורות החדשות בישראל.

 

[KallaGLP]

אתה רציני? מי אמר שהיא אויבת?

"כל אויבי ישראל" הייתה תגובה אירונית לזה שהיא נחשבת לאויבת, בטח לא ניסיון להגדיר אותה ככזאת. זה בא להגיד שאני לא באמת מאמינה שבאמת מתייחסים אליה כאל אויבת אם מוכנים לתת לה 2 מיליון דולר. ואם היא מוכנה לוותר על הפרס זה יופי ולדעתי זה הדבר הנכון לעשות אם היא באמת רוצה לעמוד מאחורי עקרונותיה. "ירקה לתוך הבאר" זה בסך הכל פתגם שמשמעותו שאם זו דעתה היא צריכה לדעתי לוותר על הפרס לגמרי.

 

[בוקובזה שטראסה]

את רצינית? את לא מבינה שהיו מוכנים

לתת לה 2 מיליון דולר כשחשבו שתשתתף, ומשכו את הפרס לאחר מכן, ושהתייחסו אליה עד לפהי יומיים כיקירת ישראל,אבל עכשיו כאוייבת? מספיק לקרוא את מאות (!!!) התגובות הזועמות על כל כתבה בנושא (כולל בזו שקושרה בראש השרשור), את ההתייחסות העויינת ברשתות החברתיות בישראל וע"י פוליטיקאים, ואת העובדה שמהדורות החדשות עסקו בנושא כעניין לאומי. בכל המקומות האלה אמרו ואומרים "שהיא אוייבת."

 

[KallaGLP]

לא ממש התעניינתי בפרטי הסיפור, אז אולי פספסתי.

בכל אופן, אם היא לא רצתה להשתתף טבעי שהיא מצדה תוותר על הפרס וטבעי שגם מי שמארגן את הפרס יבטל אותו אם היא לא מוכנה לבוא לקבלו. מעבר לזה להיעלב ולכעוס זו תגובה ילדותית, אבל אנושית, ולמען האמת כל הסיפור לא מעניין במיוחד.

 

[בוקובזה שטראסה]

בדיוק. מסכים איתך לגמריי

שזו "תגובה ילדותית..., ולמען האמת כל הסיפור לא מעניין במיוחד."
&nbsp
And yet, בראש סדר היום הציבורי בישראל ביומיים האחרונים (לפני אירן, סוריה, וחזבאללה)...
&nbsp
משעשע ועצוב בעת ובעונה אחת.

 

[KallaGLP]

ולי דווקא עצוב שזה לא הסיפור הראשי מבחינת חשיבותו

במקום אירן, סוריה, חיזבאללה ושות'. הלוואי ומבחינה חדשותית יכולנו להרשות לעצמנו להתעסק רק ברכילות זולה וצהובה. זה גם היה מאפשר להתנתק מהחדשות לגמרי.