יכולים להיות שלל עניינים. חשש תדמיתי לרדת מהסעיף החמור שבלעדיו לא היה מוגש כתב אישום כלל, חשש מנטלי. שיקולים אחרים. כמו כן צריך לומר ביושר, יש מקרים בהם ביהמ"ש ממליץ משהו במהלך ההליך המשפטי ובסופו של הליך (למשל לאחר הגשת הסיכומים בתיק) בכל זאת מכריע אחרת. יכול להיות שהתביעה מקווה שכך יקרה גם כאן, אם כי בנסיבות הענין הסיכוי לכך קלוש.אחרי כפי שגם אתה טוען שפעמיים נאמר לפרקליטות "לרדת מהעץ"..
אז מה הטעם של הפרקליטות להמשיך בכל זאת עם "דפיקת הראש בקיר"?
מה תוקע אותם לדרוך במקום?
אגו?
היועמשית?
הטימטומיאדה?
מה בדיוק?