סופו של יום

מאריקה

New member
סופו של יום

הערב הייתי מוזמנת לחגיגת בר-מצווה של ילד שכנים. עלי לציין שרוב שכני אינם אשכנזים וכך גם הורי הנער וסבו וסבתו שגם הם גרים בבניין. גם המוזיקה הייתה מזרחית וכל ההוויה. שום דבר לא הכין אותי לזה שאת אחד הנרות שחתן הבר-מצווה הדליק (שלושה עשר סה"כ להוריו לסביו לדודיו ולאחיו) ואחד לפני הסוף לזכר הנספים בשואה. זה כל כך ריגש אותי בעיקר בסופו של היום הקשה הזה (למעשה זלגו לי דמעות)ואמרתי זאת לאם. והיא ספרה לי שחתן הבר מצווה נולד ביום השואה והיא התעקשה לקיים את המסיבה במוצאי היום הזה דווקא להגיד שיש המשכיות. ודווקא היא ובני המשפחה שהם ילידי הארץ ובכלל אף אחד מהם או קרוביהם לא נפגע בשואה. יכולת ההזדהות הזאת של הדור הצעיר (הורי חתן הבר מצווה קצת מבוגרים מבני) מראה שמתפתח פה למרות כל הניגודים עם אחד. ואגב, חלק מהקהל היו גם חרדים (ממשפחת האב נדמה לי). למי שהפריעו הריקודים המעורבים ישב מאחורי מחיצה (אולי גם הגישו שם גלאט כושר) אבל, כל אחד חגג לפי אורח חייו ואיש לא הפריע לשני להנות ואף אחד לא הטיף לשני איך לנהוג או איך לחגוג. הרבה אהבה לכולכם.
 

B T1

New member
מאריקה-ממש נעים לקרוא...

תודה שהבאת גם לידיעתנו.
 

יוליקה

Member
מנהל
מאריקה, השואה כבר מזמן -

איננה נחלתם של האשכנזים בלבד. ראשית היוונים והבולגרים - אינם אשכנזים. אבל העיקר - קלגסי היטלר לא הסתפקו באירופה ונחתו בצפון אפריקה. רומל כידוע לך הובס בצפון אפריקה. האם ראית את הסרט "קזבלנקה" (המפרי בוגרד ואינגריד ברגמן)? גם ללוב הם הגיעו וגרשו את היהודים מבתיהם. נכון, שהם לא הצליחו להכניס את היהודים למחנות ריכוז, אבל אם היה ניתן להם עוד קצת זמן - היו מצליחים.
 

מאריקה

New member
ברור וידוע יוליקה ראי גם פוליקר

ואף על פי כן...מי שזה לא נגע לו אישית באיזה צורה מזדהה פחות... ובדאי שכוונתי לא הייתה להכנס לדיון על חלקם המזרחיים בשואה. מה שריגש אותי זו המחווה הזאת שנראית לי מיוחדת וראוייה לציון.
 

טומי*

New member
אכן מחווה ...../images/Emo45.gif

כנראה שמדובר במשפחה עם ערכים, ששייך למשפחת הישראלי היפה. שבת שלום!
 
בהקשר לסופו של יום

כאשר הייתי בפולין שמתי לב להרבה בני נוער שממוצא מזרחי שלא גדלו עם סבא וסבתא ניצולים על תגובות מאוד קשות כמו הרבה בכי ועצב אולי משום שלא הייתה להם מוכנות נפשית הם קיבלו את זה קשה שבת שלום לכל חברי לפורום
 

יוליקה

Member
מנהל
מאריקה, להזכירך אני מדימונה

טכס יום השואה התקיים כל שנה במתנ"ס בדימונה. המסכת, דברי ההספד, דברי קריאה דברי רב העיר היו כמעט כולם מפיהם של יוצאי מדינות צפון אפריקה. רק יזכור וקדיש נאמרו מפי יוצאי אירופה. בדימונה יש קהילה גדולה של רומנים. כמו כן אחת מתאומות מנגלה חיה בדימונה היא הונגריה שמה ורה. מלבד זאת, לדימונה עיר תאומה בשם אנדרנך ועיר נוספת עמה יש לבית הספר התיכון יחסי גומלין מוירצבורג. כל שנה, לפני יום השואה מגיעים לדימונה משלחות נוער מגרמניה ולוקחים חלק בטכסי יום השואה. לאחר מכן מתקיים ערב שיח אודות השואה, כאשר כל אחד מהאורחים הגרמנים מספר על הסבא והסבתא שלו ומה הם עשו בזמן המלחמה. (באורח פלא רובם היו בחיל האויר או היו מחסנאים...) כשהדימונאים נוסעים לגרמניה לביקור גומלין, הולכים אתם הגרמנים לבקר במחנות ההשמדה שעל אדמת גרמניה.
 

ישרון

New member
ואני הסקתי מסקנה אחרת

יש אנשים מתורבתים בכל עדות ישראל ולראייה הבאת הוכחה מנצחת
 

מאריקה

New member
יוליקה, היופי בסיפור שלי היה שזה -

לא היה עניין מימסדי לא של עיריה ולא של משרד החינוך וכו'. כיום בכל בתי הספר ל כ ו ל ם יש טקס. המיוחד בזה שזו יוזמה פרטית אנושית נוגעת ללב ולפחות ללב שלי. ובעניין הספור שלך - נעשות הרבה פעולות יפות וחשובות וזו אחת מהן.
 

sabajakov

New member
אפרופו בר-מצוה.

אתמול בערב במועדון לחבר, התקיים טקס פתיחת שנת בר מצוה של כיתה ז', בה יש לי נכדה. קודם כל קבלת שבת, הדלקת נרות, וקידוש. בהמשך מסימות שונות שבהם תופעלו בעיקר הילדים, אבל גם ההורים והסבים והסבתות. אחת מהמסימות שלא במסגרת הערב, הן עזרה בארגון טקסי יום הזיכרון ויום העצמאות. ואיך אפשר בקיבוץ "הונגרי" בלי כיבוד קל? הסיום כלל ארוחה שלמה עם אין סוף מתוקים שונים. ערב מהנה ביותר.
 

evike

Well-known member
מנהל
אמנם זה מחמם את הלב מה שעשתה

משפחתו של הנער, אבל לדעתי בשנים האחרונות גם הציבור המזרחי משתתף בטקסי השואה וכואב את כאבם של המשפחות שעברו את השואה. הרי כולנו יהודים, מכל מוצא, ומה עוד שהיום הגבולות מתחילים להתטשטש, יש הרבה נישואי תערובת, כך שזה נוגע לרבים יותר בכל שנה. אישי שהוא ממוצא עירקי, כואב איתי את אובדן חלק גדול ממשפחתי כבר שנים. ולנער ומשפחתו הרבה
 
למעלה