סופות רעמים וחיזויין
אהלן אוהד, בתור חובב ברקים הגעת למקום הנכון...תמונות ברקים מתקבלות פה באהדה גדולה יותר מתמונות אירוטיות בטירונות גולני. אז בתור התחלה- איך ענן סערה נוצר? הברקים והרעמים נוצרים ע"י ענן ושמו קומולונימבוס [או בקיצור- CB]. זהו ענן מפותח מאוד לגובה [בסיסו יכול להתחיל בגובה 1000 ומטר ומטה, פסגתו יכולה להיתמר עד גובה 12-13 ק"מ ובסתיו אף יותר] שנוצר מזרמים אנכיים חזקים באטמוספירה. כדי שענן כזה יווצר, דרושים שני תנאים מרכזיים- א) אי-יציבות וכתוצאה מכך קונבקציה [זרימה אנכית] לאורך כל האטמוספירה ב) לחות שממנה יווצר הענן ישראל כמדינה סובטרופית [יושבת קרוב מאוד לרצועת המדבריות העולמית] לא ניחנה ביותר מדיי ימים בלתי יציבים באופן כזה שיאפשר סופות רעמים. במרבית ימי השנה שוררת כאן תופעה שהיא האוייבת המרה ביותר של ענן הסערה- האינברסיה. אינברסיה היא שכבת יציבות באטמוספירה, שמונעת מהענן להתפתח לגובה ולהפוך לענן ממטיר. עוביה של השכבה הזו יכול לנוע בין עשרות לבין מאות מטרים והיא יכולה להופיע בכל גובה- החל מגובה הקרקע ומעלה. אינברסיה נוצרת כששכבת אוויר חמה יחסית מונחת מעל שכבה קרה- זהו מצב יציב מאוד והפוך למצב שבו אוויר קר מונח מעל אוויר חמים יחסית. המצב האחרון הוא מצב לא-יציב והוא המעודד התפתחות ענני סערה. ישנם שני סוגים עיקריים של אי-יציבות אטמוספירית, באמצעותם ענן יכול לצמוח ולגדול לענן סערה מפואר- 1. אי-יציבות תרמאלית- זוהי אי-יציבות הקשורה בהפרשי טמפרטורה בין הרום [שכבותיה הגבוהות של האטמוספירה] לבין הקרקע [השכבות הנמוכות יותר, הקרובות לקרקע]. כשהרום קר משמעותית מהקרקע, אנחנו מקבלים מצב של אוויר קר מעל אוויר חם, וכמו שציינתי בהקדמה זהו מצב לא-יציב המעודד התפתחות אנכית. הבעיה היא, שככל שעולים בגובה הטמפרטורה גם ככה יורדת, אז איך אפשר לדעת שהרום קר מספיק לעומת הקרקע? לשם כך אנחנו משתמשים ב-3 מפלסים מייצגים באטמוספירה, ובודקים את ההפרשים ביניהם ע"מ לקבוע את מצב היציבות. לרוב מוסיפים ל-3 המפלסים הללו גם את טמפ' מפלס הקרקע עצמה- באזורים הסמוכים לחוף מדובר בטמפ' פני הים [שככל שהיא יותר קרה הסיכוי לאי-יציבות פוחת], באזורים יבשתיים מדובר בטמפ' הקרקע החזויה לאותו אזור בזמן נתון [ומכך אפשר להסיק, ששעות הצהריים בהן טמפ' היבשה היא הגבוהה ביותר, הן השעות הכי לא-יציבות]. 3 המפלסים שאנחנו משתמשים בהם-
מפלס 850 מיליבר [גובה של כ-1.5 ק"מ מעל פני הים]
מפלס 700 מיליבר [גובה של כ-3 ק"מ מעפ"י]
מפלס 500 מיליבר [גובה של כ-5.5-5.8 מעפ"י] למפלס הראשון מקובל להתייחס כ"רום נמוך", למפלס 700 מקובל להתייחס כ"רום בינוני", ומפלס 500 ידוע כ"רום גבוה". אלה ההגדרות. ולתכל'ס- הפרש של 10 מעלות ומעלה בין 850 מ"ב ל-700 מ"ב, יגרום לאטמוספירה בין גובה 1.5 ק"מ ל-3 ק"מ להיות בלתי יציבה. הפרש של 16 מעלות ומעלה בין 700 מ"ב ל-500 מ"ב יגרום לאטמוספירה בין גובה 3 לגובה 5.5 ק"מ להיות בלתי יציבה. מכאן נובע, שהפרש של 26 מעלות בין גובה 850 מ"ב לבין 500 מ"ב יגרום לכל התחום שבין 1.5 ק"מ לבין 5.5 ק"מ להיות בלתי-יציב. הפרש זה נקרא
אינדקס ס"ר [סופות-רעמים] ומקובל להתייחס אליו כהפרש הסף להתפתחות סופה כזו. כמובן שאסור לשכוח את הקרקע. נניח ומעל מישור החוף, הטמפרטורה ב-850 מ"ב היא 16º, ב-700 מ"ב 2º וב-500 מ"ב 12º-. לכאורה יש לנו אינדקס ס"ר וסיכוי מעולה להתפתחות ענן במידה ויש לחות. אבל אם טמפרטורת הים התיכון היא 18º, משתמע מכך שההפרש בין הים למפלס הקרוב ביותר אליו [850 מ"ב] הוא 2º בלבד, וזהו מצב יציבות. גוש אוויר שינסה לעלות מהים לא יצליח להגיע לאזור הבלתי-יציב, ולא יהיו סופות רעמים באותו יום. כדי שלא תהיה חסימה בין הים לשאר המפלסים, ההפרש בין טמפ' הים לבין הטמפ' ב-850 מ"ב צריך לעמוד על לפחות 12º. [תלוי בעוד גורמים, אבל זה הערך הממוצע] מה יכול לגרום להווצרות מצב בלתי-יציב תרמאלית? א) אפיק ברום [התקררות ברום]- זהו המצב הקלאסי בימי החורף. אפיק רום [אוויר קר ב-500 מ"ב] מתעמק לאזורינו מכיוון אירופה- הרום נעשה קר מאוד לעומת הקרקע ויש לנו אי-יציבות. ב) זרימות חמות בקרקע [חימום הקרקע]- זרימות דרומיות מדבריות יחממו את הקרקע לעומת הרום ותיווצר אי-יציבות. הבעיה היא חוסר בלחות, מאחר והזרימות האלה מקורן במדבר ולכן הן יבשות. ג) חימום הקרקע בשעות הצהריים- כשהשמש גבוהה בשמיים, השכבות הקרובות לקרקע מתחממות בקיצוניות לעומת הרום שלא מגיב לשינויים יממתיים וכך נוצרת אי-יציבות. מה יכול לגרום להווצרות מצב יציב תרמאלית ולהריסת הסיכויים לס"ר? א) התחממות הרום- במצב של רכס או רמה ברום, האוויר בגובה רב מתמוכך- מתחמם ומתייבש, וכך הוא נעשה חם לעומת הקרקע וכמו שאמרנו זהו מצב יציב. ב) התקררות הקרקע- זרימות קרות בקרקע [כמו שקורה בסופה של מערכת חורפית] גורמות לקרקע להיות קרה מדיי לעומת הרום, ואז נוצרות אינברסיות שמסיימות את המערכת החורפית. עד עכשיו דיברנו על יציבות תרמאלית בלבד, ישנו עוד סוג של אי-יציבות והיא אי-יציבות מכאנית, לדוגמא- א) התכנסות של גושי אוויר זה לעבר זה גורמת להם להתקל אחד בשני ולעלות מעלה כתוצאה מכך. העליה מלווה בהתעבות, וההתעבות יוצרת ענן. דוגמא: בשקע ברומטרי, גוש אוויר חם מקו המשווה פוגש גוש אוויר קר מהאזורים הממוזגים. המפגש ביניהם גורם לגוש האוויר החם והקל לעלות וליצור עננים. לכן לאורך אזורי חזית- מרובים העננים. ב) זרימת אוויר לעבר הר או מכשול טופוגרפי אחר, גורמת לאוויר לטפס על ההר\המכשול, לעלות מעלה, להתקרר ולהתעבות לענן. דוגמא: בקיץ, הבריזה שמתעוררת מהים בשעות הבוקר המאוחרות נושבת לעבר הרי השומרון ומטפסת עליהם. הטיפוס כרוך בהתקררות וכתוצאה מכך נוצרים שם עננים בשעות הצהריים. התנאי החשוב השני להתפתחות סופת-רעמים הוא לחות. לחות בין מפלסי הקרקע לבין 850 מ"ב, חשובה לתחילת התפתחות הענן. לחות בין 850 מ"ב ל-700 מ"ב, עשויה לאפשר לענן להפוך לענן ממטיר. לחות בין 700 ל-500 מ"ב, תאפשר הפיכת הענן ל-CB. בעיקרון, אפשר לקבל ענני סערה גם אם יש לחות גבוהה רק במפלסי הקרקע, אבל זה נדיר בארצנו ובכל מקרה עדיף לקבל גם תמיכת לחות מהרום. לחות במפלסי הרום, משולבת באי-יציבות, אפשר למצוא בעיקר בקרבת אפיקי רום ובקדמתם. ברגע שיש לך לחות ואי-יציבות עמוקה לאורך כל האטמוספירה, שתגרום לאוויר להתרומם מעלה וליצור ענן- יש לך תנאים לענן סערה. איך מקבלים אינפורמציה? קודם כל, תמיד עדיף לבוא ולבקש מידע בפורום. יש כאן סוללת תותחים מובחרת שתשמח לסייע לך לקבל את הטמפרטורות ב-850, 700, ו-500 מ"ב, כמו גם לחויות למפלסים האלה, מצב סינופטי ופרשנויות. יש גם מספר אתרים, כמו
http://www.wetterzentrale.de/topkarten כנס שם למודל GFS [צד שמאל למעלה], ותמצא שם מפות רבות ומגוונות, שאם תצטרך הבהרה לגביהן תוכל לפנות אלינו לפורום, או לקרוא מאמר שכתבתי בזמנו, בלינק הבא:
http://www.mezegavir.net/read.php?id=29 בהצלחה, ותוכל לפנות אליי במסר עם כל שאלה.
