סופה של תקופה.
אוי תמה לה תקופת המבחנים. לילות נטולי שינה, בקרים של זומביות. או כמו שנאמר עד העונג הבא. במהלך המבחנים הדרתי מקלדתי מהפורום ועתה אני אץ לספר על הקצת שעוד הצלחתי לקרוא בזמן הזה. זה התחיל בפעם השניה שקראתי את המרד השפוף של גדי טאוב שהוא מצוין מצוין מצוין. מאד מאד נהנתי. עד עמוד 80 זה מרתק, אחר כך דועך ושב בגדול בחלק השני של הספר. הספר הינו ספר עיון על התרבות בארץ ובעולם. כתוב בצורה מרתקת המנתחת את התרבות והשבר שקיים במחוזותנו. מאד מאד מומלץ. בתחילה עוסקים המאמרים בתרבות המקומית, המקורות מהם צמחו אתגר קרת, משינה, רמי קלינשטן, עוזי וייל, קסטל בלום ועוד. בחלקו השני של הפסר ישנם מאמרים על הפמיניזם החדש, על תרבות הקיפוח של השחורים בארצות הברית והמזרחים בארץ, ומערכת החינוך שלנו. לעיתים נדמה שהוא מרים על נס תופעות שוליות ונותן להם הכרה מלאה, אך איני בקי מספיק בשביל לאשש קביעה זו. מאד מומלץ לכל מי שצמא להעשיר את ידיעותיו ונהנה להרים את הראש מעל ליומיום ולזהות את מקומו בהקשר למשהו רחב יותר, היינו התרבות שבה הוא חי. ספר נוסף ומצוין שיצא לי לקרוא היה האדיוט של דוסטויבסקי. הוא משהו הסופר הזה. מעיון קצר בביוגרפיה שלו, מסופר על תקופות שונות בחייו בהם כתב. היו את הספרים שהוציא בתחילת דרכו (קראתי אחד ומאד לא נהנתי) ואלו שהוציא באחרית ימיו לאחר תקופה שישב בכלא הרוסי כיאה לאיש תרבות שלא פוחד לפתוח את הפה. מספריו היותר מאוחרים קראתי עד היום את האחים קראמאזוב שהיה מצוין ואת האדיוט שעתה סיימתי וגם היה מעולה. משום מה להרבה מחברי יש רתיעה עמוקה מדוסטויבסקי מאחר והוא מצטייר כספרות כבדה ומיגעת. לא יודע בדיוק מהיכן תבועה תמונה זו אך יש לתקנה. הוא כותב בעיקר על אנשים, מצבים, סיטואציות. לא מכביר בתאורים מיגעים. לי הוא מאד מזכיר טלנובלות בנות ימנו. בתחילת ספרו "האדיוט" הקצב הוא מטורף - ביום הראשון להכרותנו עם הגיבור הוא עובר תלאות כה מרובות ונוספים עוד ועוד סיפורים ודמויות ודרמות והכל מצטלב מכאן ומשם שקשה להאמין שזה נכתב לפני עידן הטלויזיה. זה היה פשוט שטף מעולה של כתיבה שלצערי נחתך בשלב מסוים ועמו דועך קצת הספר אך שב לקרנו לקראת הסוף. הקושי היחיד שאני מוצא בספר הנ"ל היה סוגית השמות של הגיבורים. אולי הגורם המייאש היחידי שיכול להבריח קוראים לא סבלניים. לכל דמות לפחות שלוש שמות שונים ועוד שמות חיבה וכהנה וכהנה. לוקח זמן להשתלט על סוגית השמות. התרגום לספר הינו חדש וטוב. בקיצור המלצה חמה מאד. היתה חוויה אדירה. תבורכו, ליל קיץ נעים לכולם.
אוי תמה לה תקופת המבחנים. לילות נטולי שינה, בקרים של זומביות. או כמו שנאמר עד העונג הבא. במהלך המבחנים הדרתי מקלדתי מהפורום ועתה אני אץ לספר על הקצת שעוד הצלחתי לקרוא בזמן הזה. זה התחיל בפעם השניה שקראתי את המרד השפוף של גדי טאוב שהוא מצוין מצוין מצוין. מאד מאד נהנתי. עד עמוד 80 זה מרתק, אחר כך דועך ושב בגדול בחלק השני של הספר. הספר הינו ספר עיון על התרבות בארץ ובעולם. כתוב בצורה מרתקת המנתחת את התרבות והשבר שקיים במחוזותנו. מאד מאד מומלץ. בתחילה עוסקים המאמרים בתרבות המקומית, המקורות מהם צמחו אתגר קרת, משינה, רמי קלינשטן, עוזי וייל, קסטל בלום ועוד. בחלקו השני של הפסר ישנם מאמרים על הפמיניזם החדש, על תרבות הקיפוח של השחורים בארצות הברית והמזרחים בארץ, ומערכת החינוך שלנו. לעיתים נדמה שהוא מרים על נס תופעות שוליות ונותן להם הכרה מלאה, אך איני בקי מספיק בשביל לאשש קביעה זו. מאד מומלץ לכל מי שצמא להעשיר את ידיעותיו ונהנה להרים את הראש מעל ליומיום ולזהות את מקומו בהקשר למשהו רחב יותר, היינו התרבות שבה הוא חי. ספר נוסף ומצוין שיצא לי לקרוא היה האדיוט של דוסטויבסקי. הוא משהו הסופר הזה. מעיון קצר בביוגרפיה שלו, מסופר על תקופות שונות בחייו בהם כתב. היו את הספרים שהוציא בתחילת דרכו (קראתי אחד ומאד לא נהנתי) ואלו שהוציא באחרית ימיו לאחר תקופה שישב בכלא הרוסי כיאה לאיש תרבות שלא פוחד לפתוח את הפה. מספריו היותר מאוחרים קראתי עד היום את האחים קראמאזוב שהיה מצוין ואת האדיוט שעתה סיימתי וגם היה מעולה. משום מה להרבה מחברי יש רתיעה עמוקה מדוסטויבסקי מאחר והוא מצטייר כספרות כבדה ומיגעת. לא יודע בדיוק מהיכן תבועה תמונה זו אך יש לתקנה. הוא כותב בעיקר על אנשים, מצבים, סיטואציות. לא מכביר בתאורים מיגעים. לי הוא מאד מזכיר טלנובלות בנות ימנו. בתחילת ספרו "האדיוט" הקצב הוא מטורף - ביום הראשון להכרותנו עם הגיבור הוא עובר תלאות כה מרובות ונוספים עוד ועוד סיפורים ודמויות ודרמות והכל מצטלב מכאן ומשם שקשה להאמין שזה נכתב לפני עידן הטלויזיה. זה היה פשוט שטף מעולה של כתיבה שלצערי נחתך בשלב מסוים ועמו דועך קצת הספר אך שב לקרנו לקראת הסוף. הקושי היחיד שאני מוצא בספר הנ"ל היה סוגית השמות של הגיבורים. אולי הגורם המייאש היחידי שיכול להבריח קוראים לא סבלניים. לכל דמות לפחות שלוש שמות שונים ועוד שמות חיבה וכהנה וכהנה. לוקח זמן להשתלט על סוגית השמות. התרגום לספר הינו חדש וטוב. בקיצור המלצה חמה מאד. היתה חוויה אדירה. תבורכו, ליל קיץ נעים לכולם.