סוף שנה

[הילה בסגול]

אין חכם כבעל ניסיון

וזה מה שגורם לנו לצמוח - דווקא מתוך המקום הלא טוב היכולת המדהימה שלנו, להבין ולהפנים ומכאן לא לחזור על כך שוב אלא יתרה מכך, לגדול ולהתעצם. אני מאוד מסכימה כי מה שנראה רע מאוד ברגע נתון, יכול להיות הצלה במבט של זמן חולף. אני לא רק מאוד מסכימה תיאורטית כי אני בדיוק היום נמצאת באותו המקום במבט של לאחר שבועיים .בדיעבד מה שנקרא. בחנתי וחככתי בנושא עוד ועוד ופתאום היום הבנתי ! וזה הכי נפלא ונהדר לא בגלל הצמיחה בגלל שזהו דפוס התנהגות שלי. ולשנות דפוסי התנהגות זה מאוד לא פשוט, לפחות עבורי. כמוני כמוך - לא עשיתי משהו מיוחד השנה. המשכתי בשגרה שלי. ואפילו יתרה מכך, דחיתי שינוי גדול שיכול היה להתרחש כבר לפני שלושה חודשים. שינוי שאני חפצה בו כל כך ומתרצת את הפחד ב"זה לא הזמן הנכון". הדרך מעייפת? כן.... היא די מעייפת לעתים. מסכימה איתך ומחניקה פיהוק....

 

[דגנית]

מתי הזמן הנכון?

הקסם של החיים כפי שאני מבינה זה לחיות את הדרך את המסע.. הכל נכון הכל מתאים מה שצריך להיות.. מתרחש בזמן הכי מתאים. בנפאל, מאוד רציתי לצאת לטרקים. מאוד מאוד רציתי. אבל הייתי חולה. והיו לי לילות של בכי, ועצב וכעס על עצמי. וייאוש. והגוף שלי חכם יותר ממני. הוא יודע טוב יותר. את הרע של אותה תקופה הבנתי כמה ימים אחר כך, כאשר הלכתי על הגשר של רישיקש המסיבי מאוד, הגדול מאוד והחזקתי את הידיים קדימה.. כי פחדתי. מאוד פחדתי. הגובה.. הנדנוד. ואז הבנתי ככה פתאום, הבנה. נקודת אור בתוך המחשבות. בכלל לא הייתי עומדת במסעות וטרקים בגבהים. הרי ידעתי את זה. ועדיין רציתי. אז היום אני מבינה את הבכי של אז, ואת התובנה של אחר כך. ועדיין.. שואלת את עצמי לפעמים למה הדברים צריכים לבוא בקושי ולמה אי אפשר להבין מתוך כייף ושמחה. אני חושבת שכל שינויי הוא קשה. לעבור דירה זה קשה, בעיקר החיפוש והאריזה. לשנות עבודה זה קשה. לשנות משהו בעצמינו מתוך הבנה כי השינויי יצמיח אותנו, זה להבין כי מה שהיינו עד עכשיו לא מספיק מתאים למי שאנחנו רוצים להיות או הסביבה רוצה שנהיה וזה השינוי הכי קשה, לדעתי. אני חושבת ששינויי דפוסים זה משהו שהוא חלק מתהליך של למידה במהלך החיים. תהליך של הבנה. חלק מעשייה. לימוד. התבגרות. צמיחה והתפתחות. זהו תהליך של שינויי אורח החיים. עניין של תחושות והגדרות, כמו שאני לא עושה דיאטה, אלא שומרת על תזונה בריאה.

 

[דגנית]

להצליח להבין דברים מתוך הרע..

ברגע התרחשותו, זה סוג של הארה, תובנה, מתנה. כל הכבוד על ההקשבה, ועל תשומת הלב.. ההבחנה.

 

[מממאיה35]

סופשנה

האמת, אפעם אין לי כח לסכם.. מעדיפה להמשיך להתקדם וללכת בלי לעשות סיכומי ביניים, פשוט לחוות את מה שיש... ובכל זאת - אסכם.. אני מרגישה שהשנה הזו היתה משמעוית עבורי, למעשה כמו השנתים וחצי האחרונות. למה משמעותית? בעברי (חחח מי ישמע, לפני מאות שנים) היתי מאוד רציונאלית, שכלתנית.. לא היה בכלל מה לדבר איתי על "רוחניות", קלפים, אבנים, וכל שאר החברים.. לאט לאט נחשפתי לעצמי, לרוח, לנפש, וחיפשתי מה יעשה לי טוב. עשיתי המון סדנאות בהמון נושאים ותחומים, חלק אני מתמידה וחלק רק "טעמתי". אני גם קוראת הרבה ומטמיעה גם מהספרים. מה אשאיר מאחורי? לא יודעת.. אני מאמינה שכל מה שחוויתי - בספו של דבר צמחתי מזה. גם מהכאב הכי גדול, גם מהבורות הכי עמוקים שהיתי בהם.. למדתי על עצמי המון, על הכוחות והיכולות והתמיכה שיש לי סביבי.. להחזיק בכח? לא יודעת.. אני חושבת שמה שאני צריכה נשאר בתוכי, ומה שלא- פשוט עובר, חולף.. אחזיק בכח חברות טובות שכיף לי איתן, אחזיק בכח את הידיעה שלמדתי לשחרר

האם הצלחתי להשיג דבר מה עבורי במהלך השנה החולפת? השגתי לי טוסטוס חדש, זה נחשב? סתם, האמת, כל שנה היא משמעותית, ובכל זאת, אני חושבת שהשנה הזו, שבפתח, תהיה מאוד משמעותית לי - אני מאמיהנ שאעבור תהליך עוצמתי ומרפא, שהחלטתי לפעול אקטיבית שיקרה, למרות הפחד, ואני מאמינה שאחרי שזה יקרה - הרבה דברים יקרו גם הם.. נשמע מעורפל, אני יודעת, זה מה שאני יכולה ברגע זה לשתף בו. וכיף לי במקום הזה

ןשתהיה שנה מוצלחת לכולם (איזה כיף שאפשר פעמיים).