סוף שבוע בים המלח

yifat s

New member
סוף שבוע בים המלח

בסוף השבוע הזה הייתי בים המלח במלון נירוונה. הסוף שבוע אורגן ע"י מישאל ברזילי והצטרפו - בנו דודו, יענקלה לוי, שלמה ממן, אבי לוי, בתיה קרוננברג, לוי בר גיל, שמעון שוקר,חיים ועקנין ועוד כמה שמות ששכחתי ואני מתנצלת מראש... היו 3 סדנאות ובהם למדנו מס´ ריקודים ביניהם ריקוד מעגל מקסים של אבי לוי בשם "פלא טבעי", ריקוד מעגל של לוי בר גיל בשם "ים של דמעות",ריקוד מעגל של שלמה ממן בשם "זוג משמיים", ריקוד מעגל של דודו ברזילי בשם "שיר מכל הלב" (נדמה לי), ריקוד זוגות מטריף של שמעון שוקר ששכחתי את שמו אבל ברגע שאזכר ארשום אותו וריקוד מעגל של יענקלה שלנו בשם "זה מה יש" (כולם למיטב ידיעתי עוד לא עברו השתלמות). האולם בו רקדנו היה די גדול אך הבעיה העיקרית הייתה השטיח הנוראי שלא מאפשר להסתובב כמו שצריך ומה אני אגיד לכם - הרגליים שלי הרוסות (ומי שהיה במרתונים באילת ובמלונות בכלל יודע על מה אני מדברת...) רקדנו המון-ישן וחדש, רקדנו גם ריקודים יפים של יענקלה היקר שלצערי את רובם אני לא מכירה (אבל ניסיתי להעתיק). דרך אגב-זו הפעם הראשונה שאני פוגשת את יענקלה והיה לי כבוד ועונג להכירו סוף כל סוף. כל הכבוד לו על כל מה שהוא עושה ועל ההתמדה שלו ועל כך שהוא מגיע ורוקד ומשתולל איתנו... לגבי המרתון- אני מאוד נהנתי והאוירה הייתה נהדרת, הרקידו - חיים ועקנין, לוי בר גיל, בתיה קרוננברג ומישאל ברזילי-כולם בטוב טעם (רק חבל שהם קצת חזרו על הריקודים). לסיכום - אכלנו המון רקדנו המון בקושי ישנו וללא ספק היה אדירררררר... שיהיה לכולם שבוע טוב נעים ורגוע אני רוצה להודות למישאל על הסוף שבוע הזה ועל האירגון המדהים וההשקעה... כמו כן לבתיה שדאגה כל הזמן לעשות לכולם טוב ושמח... יפעת
 
סוף שבוע בים המלח

מי שלא ראה את בתיה קרוננברג וקבוצת מלוויה , רקדניות (כולן - בנות רק בעלה גבר, ממש "גבר" ) נאות ומלוטשות - הפסיד. גיליתי עד כמה בתיה משקיעה בעבודתה. הבנות רקדו כל הזמן, עם ידע מצוין. ממש קנאתי ביכולת שלהן. (אין פלא - הן צעירות) יכולנו לעשות בחירה של מלכת יופי . יפעת הנערה הנאה,ניגשה אלי והציגה את עצמה. היה לה בן זוג מקסים. משובב לב - לראותם רוקדים . באוירה החמה והעליזה - שכחנו את השטיח ורקדנו בלי הפסק עד 3 לפנות בוקר. אני משתתף בצערו של הרקדן המאוכזב, שלא נהנה, אשר כתב לעיל את רשמיו בקצרה, ולא פירט - מה לא מצא חן בעיניו. צחקנו ונהננו מההומור של המדריכים. יפעת הטיבה לתאר את המרתון, ואינני רוצה לחזור על דברים, אולם דבר אחד אוסיף: הלימוד בסדנאות איננו השתלמות, על כן שמחתי שיוצרים ניסו את ריקודיהם החדשים וקבלו משוב, גם בסדנא וגם בהרקדה , לטיב ריקודם. עכשו יוכלו לעשות קצת תיקונים - אם צריך- "לחשוב" לפני שמביאים אותו להפצה המונית. היו ריקודים יפים ומענינים. אבל טוב שעברו דרך מנהרת הזמן - לניסוי מוקדם. אני המשכתי אחרי "ים המלח " - לנוסטלגיה של מישאל בכפר המכביה. היוצרת האורחת היתה, שושנה קופילביץ, רקדנו את ריקודיה שלג על עירי, אור וירושלים, ים השיבולים, היא לימדה : זמר שכזה - ריקוד מעגל ומאין תבואה שירי - ריקוד זוגות. העיקר - חגגנו למישאל יום הולדת. האורות כבו ומישאל הופתע - במיקרופון "וזעק" לעזרה, והישועה באה עם עוגה וזיקוקין. נהניתי מאוד מסוף השבוע.
 
תוספת לחוויות סוף שבוע בים המלח

בדרך מים המלח לנוסטלגיה של מישאל, עשינו חניה אצל מי.... אצל שוגי היחידה שלנו, אשר אני הוספתי לה את התואר - השונמית, על משקל "שובי, שובי השונמית" , שבשיר השירים. ביושבנו בביתה המסודר והנאה , שמענו נקישות מוזרות בדלת המרפסת , מבעד לחלון עמד כלב, אשר גרד את הדלת, בצורה מנומסת. הופתעתי לשמוע שהשונמית אומרת לבעלה: "זאת בודאי שוגי".- אז נגלה לי , ששוגי , שם השונמית בפורום - הוא כשם כלבה "שוגי". מקור השם - שוגר, סוכר בלע"ז. חידת השם נפתרה. אגב, חשבתי בלבי בשעת שתית הקפה - כמה יפה, שחברי הפורום גלויים ומוכרים. מתפתחת חברות. הכרנו , אשתי ואני, את בעלה של שוגי. והחברות כבר משפחתית. גם שוגי וחברתה נסעו להרקדת הנוסטלגיה, ונהנו מאוד. אני רקדתי עם שוגי, את ריקודי הזוגות, וגיליתי , שהיא רקדנית טובה מאוד. הצעתי לחברי הפורום. למי שנוח, שוב - למי שנוח, כדאי שיגלה את זהותו ושמח כולנו בכשרונו, ובאישיותו. די לסודות ולרמיזות. בידידות יענקלה
 
למעלה