סוף פסוק.

[אנילה1]

סוף פסוק.

המחותנת עברה את הניתוח בהצלחה. כבר יש שיפור עצום במצבה הגופני. מחר חוזרת כלתי לארץ, היום הייתי עם הילדים והכנו לה שרשראות מנייר. הבן שלי כתב "אמא ברוכה השבה". והכל תלוי על דלת הכניסה. השארתי את הבן עם כל הכלים בכיור וחזרתי הבייתה. לא היה לי כוח לעזור לו עם הכלים. לא נראה לי שאני חוזרת על מבצע כזה שנית. הבכי של הילדים עושה לי צמרמורת. באמת חשבתי שזה יהיה יותר קל. אבל האמת, זה היה סיוט. קחו בחשבון שהיה לי גם סינוסיטיס בנוסף כל הזמן, וישנתי כל הלילות על הספה בסלון. אני חושבת שבזאת סיימתי את הדיווח. וגם כי נמאס לכם לשמוע את הקיטורים שלי. אתם לא חייבים לקרוא העיקר שכתבתי. זה עזר לי להעביר את הזמן והסיוט היה יותר נסבל. תודה לכולם על העזרה על התגובות ועל הכל. גם תודה לאלה שהיו נגדי.

 

[שש שבע]

אף אחד לא נגדך אנילה

רק רוצים להכיר לך זוויות אחרות. לא כל אחת היתה נוהגת כמוך, ויופי שהחזקת מעמד. ולמה יש לי תחושה שזה לא סוף פסוק אולי תחילתו של פסוק חדש? נחיה ונראה.

 

[נויה של 4]

אנילה../images/Emo24.gif

מקווה שיהיה לך סופשבוע שקט. תרגישי טוב

 

[קול העם 11]

אנילה - נראה לי שהשבוע הזה היה

דינמיקה קבוצתית עם הבן והנכדים. גילית לנו שהבן קיבל חינוך נוקשה בילדותו מאביו והוא הודה בפניך שלקח לו זמן רב להשתחרר מן החינוך הנוקשה, הנה עוד אשנב קטן להבין את היחס של הבן והטענות שלו נגדכם, הוא לא גדל עם הורי אשתו לכן הוא מתיחס אליהם אחרת (אין לו פחד הורים כלפיהם). טוב שהיתה לכם הזדמנות כזו לשמוע ולהכיר אחד את השני בסיטואציה של הבן כאב ובעל משפחה ושלך כמשקיפה מן הצד. בכל זאת הבנתי שגם לך השבוע נתן הרבה, חוץ מעייפות!!!!!

 

[אדית האחת]

אנילה שבת שלום

יש לי כמה דברים אליך. דבר ראשון ויכוח הוא גם סוג של תיקשורת וקשמתקשרים אם אדם אחר תמיד יש אפשרות להגיע לעמק השווה גם עם זה בה לידי ביטוי בויכוח צריך לדעת לשים דברים על השולחן ובזמן לא צריך אף פעם לשמור את הדברים בבטן. את לא ילדה קטנה יש אחריך כבר שנים של ניסיון רב ודעות מגובשות על מה שאת יכולה ורוצה לעשות או לא לעשות , לכן אני חושבת שאת צריכה לעשות מה שבה לך ומה שנוח לך לעשות עם החיים שלך על בנך את בודאי ליודעת מי הוא את גידלת את חינכת את כלתך לא לכן את צריכה פשות מאוד ללכת על ביצים אך שאומרים איתה , לדעתי ותקני אותי עם אני תועה עם תסתכלי באמת בפנים לתוך עצמך הסיבה האמיתית שקשה לך ללכת יותר מפעם בחודש לבית של בנך לראות את נכדיך זה בגלל הצורה הלא מקובלת עליך אך שכלתך מחנכת את נכדיך כי ניראה לי למרות הכל מאוד נהנת מחברתם של הנכדים השבוע לנכדים האלה יש אבא ואמא שמגדלים אותם בצורה שניראת להם אני חושבת שבישביל השקט הנפשי שלך את פשוט צריכה להעלים עין מצורה שהם מגדלים אותם ולהגיע לביקורים הצלהם במטרה אחת רק כדי לראות אותם להנות מחברתם לשעה שעתיים וללכת הביתה עם סיפוק אחד שפשוט ראית אותם נהנת מחברתם וטו לא בלי להתעסק בשאר כן מחונכים לא מחונכים זה בעיה של ההורים שלהם לא שלך הם יצתרכו להתמודדת עם הטעויות שלהם על גידול ילדהם בעתיד לא את . עוד דבר אחד בקשר לסינוסים גם אני כמוך סובלת מזה המון אבל מצאתי איזה שיטה למנוע את זה ועם לא למנוע אז כבר אני לא עוברת את זה כל כך קשה יש תיפות אף הומופטים נידמה לי של אף קל זה בה בתרסיס לי זה מזה עוזר עם אני מתחילה לרסס את האף שאני תופסת את זה בהתחלה זה משחרר לי את כל הסינוסים מרסיסים את האף עם התאיה של הראש מעט הצידה וזה חודר ישר ביפנים גם לילדים אני משתמשת רק בתרסיסים לאף הומופטים זה הכי טוב וטבעי והכי טוב לא לקחת שום דבר ללב יש לנו לב אחד ואנחנו חייבים לשמור עליו אז שהיה לך שבת שלום אדית

 

[אנילה1]

אדית האחת, תכתבי לי במסר את שם

הטיפות ההומיאופטיות לסינוסיטיס. תכתבי את השם בלטינית והיכן קונים אותם. אם את לא יודעת איך שולחים מסר, תכתבי את השם בתגובה רגילה. תודה על התגובה שלך. אני באמת לא מתערבת בחינוך שלהם, זה לא ענייני. אבל אני חייבת להיות יותר חזקה עם הסחטנות הריגשית של בני, זה החלק שקשה לי.