סוף סוף, פרק 17|!

סוף סוף, פרק 17|!

אל תתפלאו אם זה נדוש, אין לי מוזה בלילה)למרות שהפרק הזה תוכנן בקפדנות בשבת בלילה( קיקטריסמון מכה שנית "אתה תשלם על השריטה שגרמת לי!" ביסטלינקמון נהם על קיקטריסמון, וקיקטריסמון רץ להתחבא מאחורי טאקאשי. "קיקטרסימון! אל תהיה פחדן כזה! אתה יכול לנצח אותו בקלות!" אמר טאקאשי. "טא...טאקאקי..." רעד קיקטריסמון, "איך אני אנצח אותו אם אני לא יוכל לדיג'יגדול?" טאקאשי גם לא ידע לענות על השאלה הזאת. "אנחנו לא צריכים את הדיג'יכלי כדי שדיג'יתגדל..." אמר טאקאשי, למרות שהוא לא כל כך האמין בזה בעצמו. האחרים לא הבינו למה הוא מאמין בזה. "טוב... אני אנסה..." אמר קיקטריסמון ויצא מהמחבוא שלו. "אתה חושב שיש לו תוכנית?" אמרה דיאנה לריי. "לא נראה לי, אבל הוא תמיד מסתדר איכשהוא. ביסטלינקמון התפוצץ מצחוק. "חה חה! הצילו! התינוק הקטן הולך להכות אותי!" הוא אמר. אבל דווקא זה נתן לקיקטריסמון לתת לו מכה טובה. בזמן שביסטלינקמון לא התפוצץ, הוא קפץ ושרט את קצה האף של ביסטלינקמון, ואז קפץ אחורה. ביסטלינקמון שאג בקול כה רועם, עד שקיקטריסמון בקושי לא בכה מרוב פחד. "איך אתה מעז!" הוא שאג. הוא עמד על שתי רגליים, וקרא: "קול כפול!!!!" ולפתע זה היה נשמע כמו פיצוץ ענקי, ואפילו שכולם אטמו את האוזניים זה לא ממש עזר.(במיוחד לדמיסוניקמון, יש לו אוזניים רגישות) "את לא חושבת שכדאי לעזור לו?" אמר ריי. "איך אנחנו יכולים?" אמרה דאנה והסתכלה על קריסטלמון. שני הדיגי'מונים ישבו בצד ולא ממש יכלו לעשות משהו, כי היו פצועים מידי. "נקווה לטוב." אמר ריי. קיקטריסמון חזר והתחבא מאחורי טאקאשי. "אוי!" אמר טאקאשי, "יש לי רעיון לטכניקה חדשה..." קיקטריסמון הסתכל עליו לשנייה ולא הבין למה הוא התכוון. "הוא... הוא אכל את המחברות שלך!" אמר. לפתע ביסטלינקמון קפא ואז התפוצץ שוב מצחוק. אלא שזה מה שגרם למתקפת ההפתעה השנייה של קיקטריסמון לעבוד. הוא קפץ לעברו וצעק, "תחזיר את המחברות!" ונגח לו בחוזקה בבטן. הוא שוב שאג בקול מחריד, וקיקטרסימון הלך עשרה צעדים אחורה, רועד. הוא חזר לתנוחת ארבע רגליים, והחל לרוץ לכיוון קיקטריסמון. אוי לא, חשב טאקאשי, הכל אבוד. אלא שלפתע קיקטריסמון התחיל לזהור, ואז היה פיצוץ ענק שהעיף את ביסטלינקמון אחורה ועטף את טאקאשי וקיקטריסמון בעשן. "אוי!" קרא ריי, "את חושבת שהוא בסדר?" "בוא נלך לבדוק!" אמרה דיאנה, אלא שכל העשן נעלם. טאקאשי היה לגמרי בסדר, ומולו עמד קפלומון. "כמו שאמרתי!" הוא אמר. ביטסלינקמון בינתיים התאושש. "קול כפול!" הוא ניסה להתקיף, אבל באותו רגע קפלומון היכה באדמה עם הרגל, ושני הקולות עצרו זה את זה. "מנסה להתחכם איתי, מה?" נהם ביסטלינקמון. "נגיחת אש!" וקפלומון טס במהירות גבוהה לעבר ביסטלינקמון ונגח בו. הוא עף על עץ אבל מייד עמד על העץ וקפץ קדימה. "ק-קול כ-פול!!!!" ומייד נשמעה שאגה מחרידה שלאף אחד לא היה זמן לאטום את האוזניים, ולכולם כמעט התפוצץ אור התוף. "מה נעשה...?" חשב טאקאשי. פתאום הסמל)שהיה בכיס שלו( עף באוויר ויצר כדור אור זוהר, שנתגלה כדיג'יכלי. אבל זה לא היה כמו הדיג'יכלי הקודם של טאקאשי. עכשיו הוא היה בצבע אדום-כתום להבה, עם עיטורים צהובים. טאקאשי תפס את הסמל ואת הדיגי'כלי. "טוב..." הוא אמר, "זה עכשיו או לעולם לא." והוא הסתכל על קפלומון, וקפלומון הסתכל עליו. הוא הכניס את הסמל לחור. "הפעל סמל!" ואז הדיגי'לכי ריחף באוויר וזהר באדום חזק, אלא שפתאום נפלט הסמל לידיים של טאקאשי, והדיג'יכלי עוד זהר. הוא יצר קשת של אור אדם שעטפה את קפלומון ואת טאקאשי, והיה נראה שכולם שם בחוץ קפאו, כי בחוץ הכל היה שחור ושקט, ואף אחד לא זז או דיבר. לפתע יצא ראש ענקי של דרקון מתוך הדיג'יכלי.
 
אך הידיים כואבות לי!

הן כרגע עטופות בתחבושות, זה דמיסוניקמון שכותב... קיקטריס: *מסתכל על היד של טריירמון* אני: לא! זה לא מחברת! איי!!!!!!!!
 

niena

New member
פרק יפה!

למה נדוש? הוא פשוט מהמם! אני כבר מחכה לפרק 18! ולאן נעלמת בזמן האחרון?
 

קירליה

New member
לא אמרתי כבר לאן נעלמתי?

אה נכון לא אמרתי. המממ זה מסובך אבל בכל אופן אני כאן רק בימי שבת ורביעי (המקרה הזאת הוא פשוט נס) ואולי היום פרק 18
 

Digi Lista

New member
זה במאמרים../images/Emo13.gif

וגם הפיק של עדי לכבוד היום הולדת של ענבר,אני מחפשת עוד דברים שעוד לא שמתי במאמרים
 

niena

New member
ליסטה!

מה דעתך להכניס את הפיק הפורומי שלנו גם למאמרים?
 

Digi Lista

New member
בטח שאני אכניס למאמרים../images/Emo13.gif

ברגע שתגידו לי מתי אני ישר מכניסה
 
שתי מילים, פרק 18!

מצטער שזה קצר, אבל זה לא פרק כל כך חשוב. למעשה, הוא לא כל כך פרק... אבל הנה הוא בכל אופן. כוחו של הסמל הראש המשיך לצאת ונתגלה שיש לו צוואר ארוך מאוד. בינתיים טאקאשי וקיקטקירסמון(הוא חזר לצורתו הקודמת) עמדו והסתכלו על הדרקון בשקט. בינתיים יצאו גם ידיים, וגוף ארוך, רגליים, זנב, וזהו, הוא יצא כולו, אדום זוהר, מהדיג'יכלי. ואז נשמע קולו העמוק."מ...מי אתה?" שאל טאקאשי. "אני הוא שומר הסמךל. מי השתמש בסמל?" הוא שאל, והביט מסביב. "א...אני..." אמר טאקאשי. "אתה השתמשת בסמל כשלא היית ראוי לו." אמר הדרקון, "ידעת את זה?" "המממ לא... ומה זאת אומרת?" אמר טאקאשי. "הסמל הוא כוח אדיר שרק יכול להיות מופעל שהרגש שעל שמו הוא קרוי, מופגן." אמר הדרקון. "ומה השם שלו?" שאל טאקאשי. "זהו," אמר הדרקון. "סמל האומץ." או, חשב טאקאשי, אז זה למה שזה לא פעל. "כנראה שזה לא באמת הסמל שלי." הדרקון הסתכל עליו במבט עמוק. "אני לא יודע," הוא אמר, "לאיזה דיג'יגורל אגדי שייך הכוח של הסמל. "אבל," הוא המשיך, "אף אחד מכם בינתיים לא נראה כבעליו." והעיניים שלו פתאום נצצו בזוהר מוזר. "אז מה אני אעשה בו?" שאל טאקאשי. "אתה צריך לחכות עד הרגע שבו אחד מכם יהיה צריך אותו. לא רק כי תהיו בצרה, אלא אם באמת תצטרכו אותו. טוב, גמרתי להגיד את מה שרציתי להגיד. להתראות, דיג'יגורל" ושוב העיניים שלו נצצו. הוא פנה אחורה והתחיל להיכנס שוב לתוך הדיג'יכלי. "זה אומר שאנחנו צריכים לכסח לו את הצורה! נכון טאקאשי?" אמר קיקטריסמון פתאום. "הממ... אני משער..." מלמל טאקאשי. "תזכור... אומץ..." נשמעה לחישה מהדרקון והוא נעלם. האור האדום שעטף אותם נעלם, והדי-גרייד חזר ליד של טאקאשי. הסצנה חזרה לרגילה, כולם יכלו לזוז. קיקטריסמון חזר להיות קפלומון. טאקאשי הסתכל על הסמל, והחזיר אותו לכיס. "רק שבאמת נצטרך אותו..."
 

OFIRB9

New member
אתה די טיפש ../images/Emo3.gif

סתאם זה היה נחמד והתפוזון היה רק בגלל הצפת הצ'ט
 
למעלה