סוף העולם.

[Yvaine]

סוף העולם.

כמו שאמרתי מזמן, אני משחקת בשתי קבוצות. באחת במשך 3-4 שנים (עם ניהאו כמנחה), ובשניה במשך שנה אחת. אל הקבוצה השניה הצטרפתי באמצע. הם יחד כבר 4 שנים, עם אותו מנחה, עם אותם שחקנים כבסיס. הבעיה בקבוצה הזו היא, למעשה, שהGM עובד בעבודה שמאלצת אותו לטוס לחו"ל, לפעמים לתקופות ארוכות. בגלל זה, הקבוצה הזו התרגלה למשחק של תקופה, ואז הפסקה של תקופה. בגלל שהצטרפתי לקבוצה רק בשנה האחרונה, תקופת הזמן הראוכה ביותר בה הGM לא היה בארץ, הייתה חודש, וזה עוד הגיוני. אבל עכשיו סיימנו את ההרפתקה הנוכחית, ויקירינו הGM טס לשנה לחו"ל. שאר הקבוצה עוד בסדר עם המצב, הם רגילים לחכות לו שנה עד שיחזור, אבל אני לא. מעניין אותי לדעת מה דעתכם בנוגע לנושא הזה, ולא רק להפסקות זמניות של המשחק, אלא גם לקטיעה נצחית של משחקים. [למשל, קייטלין שלי - אחרי שהפסקתי במשחק עם הקבוצה ההיא: להמשיך לפתח אותה כדמות? לקחת אותה למשחק אחר? לזנוח אותה בצד?] ובכלל, מה עושים עם דמויות עבר? Yvaine, עצוב לי שזה נגמר [וגיליתי שיש לרמינגטון שלי בת, ושאחיו חי, ושהכל היה חלום. מארג. לעזאזל עם דומיניק ד'הונייר! אני אכסח אותו!

].

 

[Nihau]

אם המשחק ימשיך עדיף לחכות עם הדמות

אם תשחקי עם הדמות במשחק אחר או תעבירי אותה חוויות אחרות נוספות בלי תיאום מול המנחה (שנמצא בחו"ל) תיווצר בעיית התאמה חזרה למשחק מול המנחה. גם נשאלת השאלה באיזו דרך להמשיך את המשחק- מנחה אחר יעשה בלגן גדול מאוד- מניסיון! המשכים פרטיים ספרותיים (כתיבת המשך חיי הדמות כסיפורים קצרים) ישנו את היכולת שלך לשחק בדינמיקה קבוצתית. הכל אפשרי אבל לכל דבר הבעיות הייחודיות שלו. תשקלי מה מתאים לך.

 

[Yvaine]

ובכן,

לא בטוח שכשנחזור לשחק, אחזור לשחק את אותה הדמות. ומלבד זאת, רמינגטון ששיחקתי עד עכשיו היה הרמינגטון שבתוך החלום. עכשיו יצאנו מהחלום. שום דבר לא מבטיח לי שזה אותו הרמינגטון [ובכן, במיוחד העובדה שרמינגטון שבחלום היה איש-זאב, בסוף, ורמינגטון שבחוץ לא...]

 

[סנדרין]

הו מיי גאד

מי אמא של הילדה של רמינגטון?? ~מעבירה בראש את הבחורות הרלוונטיות~ ... לא חשבתי על זה.

יש לנו מלא לאן להמשיך. אנחנו יכולים להעלות המון רעיונות וסיפורים למה שקרה קודם (לפני שהם נרדמו ותוך כדי) ומה שיקרה עכשיו, וכל מיני דמויות שמשתלבות ואפשרויות, ולעשות את זה ביחד. אני תמיד אשמח *אובססיה* בגלל המארגיות המגניבה גם דמויות ישנות יכולות להשתלב אם נרצה. זה שקאמאריה היא בעצם מישהו עניה וכוערת זה פשוט מתבקש

 

[Yvaine]

ממף.

אני בעד לשחק את סצינת "בואו נהרוג את ג'ק" בתור סצינת "בואו לא נהרוג את ג'ק"

 

[סנדרין]

Ho yeh

 

[Sabre Runner]

אני מנסה לשחק אותן מחדש.

מכניס אותן לעולם אחר שמתאים להם, כמו את החייזרים שלי שעכשיו התחלתי לשחק מחדש אחרי שזנחתי, או כותב עליהם לבד, כמו את להב שעליו אני עדיין עובד.

 

[DDN]

מה עושים עם דמויות עבר?

או בכלל דמויות שהמשחק שלהם הפסיק ולדעתי לא מימשו את הפוטנציאל שלהן? אני אוהב להביא את הדמויות שלי ל"סוף", כזה שאני אוכל לומר שהן מיצו את עצמן. לשמחתי, בקבוצת נוסגות', המנחה שלנו (דרגורן הנשגב) נתן לנו סוף כזה ויכלתי לעזוב את דומיניק בשקט. אלכסנדרה לעומת זאת, מעולם לא קיבלה סוף כזה, וממשיכה להופיע פה ושם. לאחרונה, התחלתי להעלות מסיפוריה על הכתב - כלומר אני ממשיך לפתח אותה בעצמי. דאריוס - רעיון של דמות שנוצר לי, שמעולם לא הספקתי לשחק, השתלב בהיסטוריה של אחד העולמות שלי, כNPC קבוע. אחת הבעיות בלקחת דמות מוצלחת ממערכה אחת למערכה אחרת, היא להפקיד אותה בידי מנחה אחר ("שלא ידע את יוסף") ולצפות שהכל יהיה בסדר. אז כן, קשה להיפרד מדמויות עבר. . ..

 

[הבלש חסר הבית]

משחקי גרסאות

אישית, אני לא כל כך אוהב להיות שחקן אלא להנחות, אבל גם למנחה יש דמויות שהוא די מחבב. בהרבה מקרים, השתמשתי כמה פעמים בדמויות-מנחה שמצאו חן בעיני, על פני כמה משחקים שונים. זו בדרך כלל לא הייתה אותה הדמות בדיוק, וחלו בה מספר שינויים מגרסא לגירסא. בדרך כלל בדפוס הבא: גרסה א) הדמות המקורית (שבדרך כלל יצרתי די במקרה לנקודה מסויימת במשחק והיא קיבלה חיים ונפח משל עצמה) גרסה ב) אותה הדמות, רק הפעם בצורה מתכוננת ומושכלת יותר, פחות מאולתרת מאשר קודם. גרסה ג) דמות שמבוססת על מה שאותה דמות יכלה להיות בשלב מוקדם או מאוחר יותר של חייה. גרסה ד) אותה דמות מבחינת מראה, אישיות ועוד, רק במערכה אחרת ובתפקיד/מעמד אחר גרסה ה) דמות אחרת לחלוטין, אך בהשראת כמה קווים מהדמות הקודמת.

 

[ogmios]

צריך להיזהר לא להגזים עם זה

אחרת, המערכה שלך מתחילה להיראות יותר מידי כמו סרט של טרנטינו - הרעיונות טובים, אבל כל הניצבים נראים אותו הדבר.

 

[Nihau]

זו בעיה...

לי יש דמות אחת שמזדקנת כל פעם קצת עד שאשלים את מעגל חייה לחלוטין. דמות אחת שנמצאת בהקפאת זמן כי ככה הכי טוב לי לזכור אותה. דמות אחת שחזרה הביתה ודמות אחת שברחה הביתה. דמות אחת שהלכה לאיבוד. ודמות אחת שרוח הרפאים שלה רודפת אותי בלילות קרים ואפלים כשהרוח מיללת בחוץ בקול נכאים עגום. מנסיוני המר כקליפת הרימון לא שווה לטרוח להעביר דמויות ממערכה אחת לשניה והכי גרוע זה להעביר דמויות ממנחה אחד לשני. מנחים לא יודעים להתמודד עם דמויות וותיקות, זה עושה להם בלגן במערכת והם תמיד מנסים לתקן את המצב ע"י החרפתו המוחלטת. עד היום לא היו לי דמויות ש"מיצו את עצמן". לעולם שבניתי עבור הקבוצה לה אני מנחה טרחתי והתאמצתי לא להכניס אף דמות שלי או דמות לקוחה ממקור כלשהו כמו משחק מחשב או ספר כדי לשמור על המרכז הגרוויטציוני סביב דמויות השחקנים. עד כה זה עבד יפה וככה זה גם ישאר.

 

[הם קוראים לי]

דמות מפוספסת

היתה לי דמות שהכנתי למשחק באייקון ואפילו כתבתי מסביבה קטע באחד מסדנאות הכתיבה, בעיקר בשביל להכיר אותה יותר טוב. בסוף באייקון למנחה היה "רעיון אחר" ולא יכולתי להשתמש בה... אז התחלתי להמשיך את הדמות הזאת בסיפור שאני כותב.

 

[Sabre Runner]

אני עדיין מציע לך לשחק אותה קצת.

 

[הם קוראים לי]

רק מחכה להזדמנות...