סוף הסופים

[shir300]

סוף הסופים

מה עושים כשיש בראש פרוגרמה מתוכנתת כזאת שמובילה לסוף אחד והוא שלשום דבר אין משמעות וטעם, אז בשביל מה להתאמץ? זה די כואב ומתסכל כי אני מרגישה שאני "מנמיכה" את עצמי. קשה לי להאמין בעצמי ובמה שיש בי וגם אם אני לרגעים מרגישה שיש ושאני מתקדמת ויכולה, אח"כ אני חוזרת מחדש לתחושת הכישלון ההכרחי.. בבחינת- לי זה לא יקרה (ההצלחה והטוב..) אל תבקשו ממני לדמיין מהי ההצלחה בשבילי, כי אני עוד לא יכולה לדמיין שיש דבר כזה. אז אני מציבה מטרות ומתחילה לעבוד לקראתן וכשמשהו לא מסתדר אני חוזרת לתקליט הישן של מה הטעם, במילא זה לא מספיק טוב/חשוב/אמיתי, מה חשבתי לעצמי, וכו'. זה כמו קיר בלתי עביר שאני פוגשת שוב ושוב. התסכול כל כך גדול. אני לא יכולה להיות מרוצה כי שום דבר שאני עושה לא מספיק ראוי וטוב.. יש לציין שאני בטיפול פסיכולוגי. אשמח לשמוע רעיונות, תובנות והצעות.

 

[מאמן לזוגיות]

תחילת ההתחלות

מתוך מה שאת כותבת, אני מבין שאת באנרגיות נמוכות, ושאת לא מצליחה לצאת מדפוסי החשיבה של עצמך. בדרך כלל בשביל לראות דברים אחרת, ולצאת מתחום הנוחות, צריך אנרגיה, ובשביל אנרגיה הרבה פעמים צריך תקווה. כשאני אומר "תקווה" - לא מדובר על מטרה מוחשית, אלא על אמונה - אמונה שיש דרך אחרת, ושיש לך אפשרות להגיע אליה. אני אישית הגעתי למקום של תקווה, מתוך אהבה שאנשים אחרים הביעו כלפי. היות ואני לא מכיר אותך - קצת קשה לי להנחות אותך איך להגיע בעצמך למקום כזה, אבל אם תרצי אשמח לשלוח לך במסר אישי רשימה של סדנאות שזאת מטרתן העיקרית... אגב, אם את מרגישה שהטיפול לא מקדם אותך - אולי הגיע הזמן לעבור למטפל אחר, או לגישת טיפול שונה... (כל סוף הוא התחלה חדשה...)

 

[Edna Maimon]

סוף הסופים?

שיר שלום, תחילה אני רוצה להרגיע אותך: ניתן בהחלט לצאת מהמצב בו את שרויה, ואפילו להיות מאושרת. אין אדם שלא יכול להיות מאושר. השאלה היא עד כמה הוא מבין את זה, וכמה הוא מוכן להשקיע בשביל זה. יכול להיות שאת מציבה לעצמך יותר מדי מטרות, והתוצאה היא בלבול אחד גדול. יותר מדי מטרות (במיוחד כשהן גדולות), לעתים עלולות להוות מין קיר שחוסם את המתאמן. וכך, מקבלים תוצאה הפוכה. מכיוון שהאדם אומר לעצמו: "הנה, עשיתי מה שצריך לעשות. הצבתי לעצמי מטרות. זה לא הלך. אז, המסקנה היא שאין לי סיכוי להתקדם בחיים". יש סיבה לכל דבר! וכשיודעים זאת, זהו חצי פתרון. אשלח לך מסר אישי בנדון. בהצלחה!

 

[אודליה74]

הי שיר

תחושת כשלון וחוסר משמעות יכולים לנבוע מהרבה סיבות (חלקן אולי פיזיות, למשל: חוסר איזון הומונלי..) וחלקן בהחלט טמונות בנו. בהחלטות שלקחנו ("בתת מודע" ) כשהיינו קטנים וצעירים יותר, פידבקים חוזרים ונשנים מהסביבה שהמניכו אותנו במקום להעצים אותנו, או הרגשת קורבנות שתכליתה לא להיות אחריים על הכשלונות שלנו ולגרום לכך שכשלונות הם מצבנו הבסיסי. שאלתי היא, האם משהו מתוך האופציות הנ"ל מדבר אליך? זה אולי קשה להודות, אך להסתכל לעצמנו במראה, הוא החלק הראשון, הקשה אך החשוב ביותר כאשר באים לחולל מפנה במצב קיים. דבר נוסף: אנו כבני אדם מתוכנתים כך, שלא נעשה משהו אלא אם כן אנחנו מקבלים מכך משהו אחר. בשפת האימון זה נקרא- "רווח". למשל: אני אכעס על משהוא. זה יעלה לי בעצבנות וכאב בטן אך הרווח שלי יהיה שאני צודקת, ולא אצטרך לבדוק היכן החלק שלי בסיטואציה... כך גם אצלך, אני מזמינה אותך לבדוק מהו ה"רווח" שלך מכך שברגע "שמשהו לא מסתדר" כדבריך, את "חוזרת לתקליט הישן של מה הטעם "וכו'.. זה נותן לך משהו, השאלה היא מה? אם תוכלי להתחיל להסתכל לתוך הכיוון הזה, זה יתן לך פתח גדול למה מרכיב את המנגנון שנקרא "שיר". זהו השלב הראשון, אשמח לעדכון על מנת להמשיך לשלב השני. בהצלחה! אודליה

 

[ענבל כהן חמו]

שינוי דפוס של חוסר אמונה

שיר היקרה, כאשר יש דפוס של חוסר תקווה וחוסר אמון בעצמך, קשה לשנות אותו. טיפול פסיכולוגי הוא המענה הנכון. לפעמים תרופות גם יכולות לסייע כדי לשנות כיוון. אימון הוא תהליך קוגנטיבי - אחד הדברים שעושים באימון הוא לנסות לשנות את הדפוס על ידי יצירת שינוי במציאות - קביעת מטרות קטנות אבל משמעויות. מטרות שאפשר להצליח בהן ולהצלחה זו יש משמעות. האם יש מטרות כאילו? מה המטרות הכי קטנות שתוכלי לבחור שבכל זאת תהיה להן משמעות עבורך, והצלחה בהן תשנה לך?