סולווג

[lexigali]

סולווג

מישהו יכול להזכיר לי עבור איזו הצגה השיר נכתב?

 

[giba70]

אני רק מכיר את סולווג דומרטן

שחקנית הבית של וים ונדרס ששיחקה ב"מלאכים בשמי ברלין" וב"עד סוף העולם"

 

[החטא והשופטת]

השם "פר" שחוזר על עצמו בשיר

לא נותן לך איזשהו רמז?

 

[lexigali]

לא!

חוץ מהעובדה שזה שם סקנדינבי. שלינ'קה - כמו שאני בשירה? רק עוד יותר בתיאטרון.

 

[אפרת12]

טוב, אז לא נמתח אותך...

אני מניחה ש פר גינט

 

[קוליפון]

סולווג שחיכתה לפר שיחזור ממסעותיו

הדמיוניים

. על בימות הארץ שיחקו את סולווג,בין היתר, מרים זוהר (לצידו של שמעון פינקל) ולאחר מספר שנים נירה רבינוביץ'(לצידו של יוסי בנאי)

 

[lexigali]

|תודה!

ותודה גם לאפרת.

 

[lexigali]

ומי שר את השיר בהצגה?

או שהיא כתבה בלי קשר?

 

[lexigali]

ובאיזה תיאטרון זה היה?

(סליחה על ההתקפה)

 

[קוליפון]

השיר לא בוצע בהצגה אלא נכתב

בהשראת המחזה "פר גינט".

בהפקה הראשונה,שהועלה ב 1.6.52, המוסיקה הייתה של אדוארד גריג, שנכתבה במקור להצגה.

להפקה הבאה,שעלתה ב 13.2.71,המוסיקה נכתבה במיוחד ע"י מישה סגל.

 

[lexigali]

נכס. אתה נכס. ../images/Emo47.gif

 

[קוליפון]

../images/Emo9.gif

 

[קוליפון]

שתי ההפקות עלו בתיאטרון "הבימה".

מצורפת להודעה סריקה של תכניית ההפקה ראשונה של "פר גינט" ב"הבימה".

 

[החטא והשופטת]

פר איש החלומות

הנריק איבסן, נורבגיה 1828-1906 הגדול במחברי המחזות בשתי המאות האחרונות ונמנה עם אמני המופת בדראמטורגיה העולמית. כתב בעיקר סאטירות סרקסטיות (ליריות-רומנטיות או ריאליסטיות). מחזותיו מכוונים נגד הנוקשות, השיעבוד והצביעות בחיי המוסר של השכבות העליונות. יצירתו הדרמטית הראשונה, "קאטלינה", נכתבה בימי המהפכה של 1848 והביעה הערצה למרדן. היא פורסמה ב-1850 בעילום שם ובאותה שנה נתמנה איבסן למנהל הבמה בתיאטרון בברגן. כעבור 6 שנים נהיה מנהל התיאטרון. רעיונותיו היו חדשים ונועזים עד כדי שהביאו לסגירת התיאטרון ב-1862 בשל פשיטת רגל. ב-1866 כבש בסערה את דעת הקהל הסקאנדינבית עם "בראנד" ושנה מאוחר פרסם את "פר גינט", שנתקבל בתגובה עוינת ונלהבת גם יחד והביא לו את מקומו כאחד מגדולי הדראמטורגים. שנתים אחר כך פרסם את "אגודת הצעירים", שנחשבת עד היום לקומדיה הטובה ביותר שלו. "בית הבובות" הוא היום אולי מחזהו המפורסם ביותר (היה גם סרט), ובזמנו הרעיש את העולם בשל עיסוקו באישה התובעת את זכותה לעצמאות ואף נוטלת אותה, תוך שהיא מורדת ברעיון המקובל כי אינה אלא בובת-שעשועים של בעלה. "בראנד" ו-"פר גינט" הן הדראמות הפיוטיות שהעמידו את הספרות הסקנדינאבית במרכז התעניינותה של אירופה. "פר גינט" היא סאטירה סמלית-דמיונית על האומה הנורבגית ועל האופי הכלל אנושי. זהו העשיר והדמיוני ביותר מכל מחזותיו. הוא מציג את דמותו של חוזה שקרן וחסר-יציבות, העובר הרפתקאות ללא סוף רק כדי להגיע למסקנה כי האושר חיכה לו בבית, כי אהבתה של סולוויג שהתמידה בצפייתה לו היתה יכולה להיות אושרו האמיתי. הטכניקה הדראמטית של איבסן נחשבת למופתית, בעיקר בגלל קו עלילה חד ומדויק והבלטה משמעותית של אופי הנפשות. השפעתו היתה רבה, בעיקר בגרמניה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. כיום מקובל לומר שבשל השינויים החברתיים שחלו מאז, ניטלו מיצירתו המשמעויות האקטואליות שלה ולכן קל יותר להבחין בתחכום האומנותי שלו. בתולדות הספרות והמחזאות, הוא נחשב לראשון שהעמיד סגנון רציני למחזה האזרחי (הלא-דתי) הרציני, שמאז המאה ה-18 היו נסיונות לעצב לו זהות ספרותית מגובשת ורק איבסן הצליח לפתור זאת באמת. עד כאן מירושלים ותודה ליועץ האקדמי של החוג לספרות עברית שכפה עלי לקחת את הקורס "יצירות מופת בספרות העולם".

 

[החטא והשופטת]

*הערה לגבי בית הבובות:

התרגום העברי הוא שגוי והוא נובע מהבנה לא נכונה של ה-S בשם האנגלי של המחזה, "בית הבובה".

 

[קוליפון]

בפרשנות אחרת למחזה, פר שניסה

לשמור על נפרדותו ועל האוטנתיות שלו משאר האנשים, אנו יודע שבזכות אימו ואהובתו ,שגם מהן ניסה לברוח, יש לו קיום בעולם. בזכות אימו של פר ואהובתו, סולווג, שזכרו אותו היה לפר קיום בעולם, קיום בעיקר בזכות האחרונה, שנשארה בבקתה לאחר שאימו נפטרה וחיכתה לו.

 

[החטא והשופטת]

זאת אותה פרשנות

רק שהיא מוצגת מזוית רומנטית ולא מספיק מדגישה את הביקורת על פר, שמייצג האדם (החברה?) רודף החלומות וחזיונות השוא, שמובל ע"י שקרים, תככים ופנטזיות.

 

[shellyland]

../images/Emo124.gif גלי,

נורא התאמצתי בשבילך. לפחות תעשי כאילו זה מענין אותך.

 

[lexigali]

סליחה, נשומה,

פספסתי את ההודעה הזאת קודם. קראתי הכל, ובעיון! עכשיו אני צריכה לשמוע את המוסיקה של גריג למחזה. ותודה!

 

[shellyland]

ככה יותר טוב.../images/Emo11.gif