סוכריה על מקל
אהלן כולם, מה המצב? הפעם רציתי לכתוב (אתם שמים לב שיש לי הרבה מה לומר בזמן האחרון? כנראה אני מכפרת על הזמן הרב שלא כתבתי כאן בפורום)... בכל מקרה, הפעם רציתי לכתוב על אנורקסיה. זה מחריייייייייייייייייייייייייייד!!!!!!!!!! ולא, אני לא מגזימה עם ה-י`! בכותרת כתבתי ``סוכריה על מקל`` כי הן באמת נראות כך: גוף ממש מקל, שטוח, ופנים שנראות גדולות (אבל זה לא שהן גדולות, זה פשוט שהן נראות כך לעומת הגוף)... אני מסתכלת על אלי מקביל (הדיסק שלה נמצא עכשיו לידי)... בחורה כ``כ יפה, עם חיוך מקסים... אבל מה זה הרזון הזה?! ממש נורא...! רוצים שאתוודה בפניכם? טוב, אני אתוודה... למרות שאני שונאת לספר את זה, אבל... אתם יודעים שהייתי פעם אנורקסית? הייתי מה שנקרא ``אנורקסית קלה``... זת`אמרת - לא הגעתי למצב של בית חולים וכאלה, אבל הרעבתי את עצמי... אתם יכולים לשאול את עמית ונעמה איזה סיוט זה היה בבית... הייתי מדוכאת, עצבנית... כל הזמן חשבתי שאני שמנה, למרות שכשאני מסתכלת כיום על תמונות (היום אני בריאה, אל דאגה) אני רואה כמה רזה הייתי, שחבל``ז... אני רוצה להזהיר את כל עושי הדיאטות: לא להדרדר לזה. אתם יודעים איך אני הגעתי לזה? רק בגלל שהייתי שמנה והתחלתי לעשות דיאטה, ואז כבר לא היתה שליטה על זה... ואתם יודעים מה הייתי אוכלת ביום? טוסט מסכן שאמא שלי היתה מכינה לי בבוקר לביצפר, ואולי איזה גזר או כמה עגבניות שרי. וזהו!!!! כל מי שרוצה לעשות דיאטה, שידאג לא להגיע לזה. שיעשה את זה בזהירות. בבקשה מכם. אם תדרדרו יותר מדי, אתם לא יודעים איזה נזק אדיר אתם יכולים לגרום לעצמכם... אני כיום בריאה (לגמרי), ואני שמחה שכך. אל תדרדרו להיות סוכריה על מקל... היא אמנם מתוקה לכמה זמן, אבל אחרי זה היא נגמרת. לא? צ`או עדי
אהלן כולם, מה המצב? הפעם רציתי לכתוב (אתם שמים לב שיש לי הרבה מה לומר בזמן האחרון? כנראה אני מכפרת על הזמן הרב שלא כתבתי כאן בפורום)... בכל מקרה, הפעם רציתי לכתוב על אנורקסיה. זה מחריייייייייייייייייייייייייייד!!!!!!!!!! ולא, אני לא מגזימה עם ה-י`! בכותרת כתבתי ``סוכריה על מקל`` כי הן באמת נראות כך: גוף ממש מקל, שטוח, ופנים שנראות גדולות (אבל זה לא שהן גדולות, זה פשוט שהן נראות כך לעומת הגוף)... אני מסתכלת על אלי מקביל (הדיסק שלה נמצא עכשיו לידי)... בחורה כ``כ יפה, עם חיוך מקסים... אבל מה זה הרזון הזה?! ממש נורא...! רוצים שאתוודה בפניכם? טוב, אני אתוודה... למרות שאני שונאת לספר את זה, אבל... אתם יודעים שהייתי פעם אנורקסית? הייתי מה שנקרא ``אנורקסית קלה``... זת`אמרת - לא הגעתי למצב של בית חולים וכאלה, אבל הרעבתי את עצמי... אתם יכולים לשאול את עמית ונעמה איזה סיוט זה היה בבית... הייתי מדוכאת, עצבנית... כל הזמן חשבתי שאני שמנה, למרות שכשאני מסתכלת כיום על תמונות (היום אני בריאה, אל דאגה) אני רואה כמה רזה הייתי, שחבל``ז... אני רוצה להזהיר את כל עושי הדיאטות: לא להדרדר לזה. אתם יודעים איך אני הגעתי לזה? רק בגלל שהייתי שמנה והתחלתי לעשות דיאטה, ואז כבר לא היתה שליטה על זה... ואתם יודעים מה הייתי אוכלת ביום? טוסט מסכן שאמא שלי היתה מכינה לי בבוקר לביצפר, ואולי איזה גזר או כמה עגבניות שרי. וזהו!!!! כל מי שרוצה לעשות דיאטה, שידאג לא להגיע לזה. שיעשה את זה בזהירות. בבקשה מכם. אם תדרדרו יותר מדי, אתם לא יודעים איזה נזק אדיר אתם יכולים לגרום לעצמכם... אני כיום בריאה (לגמרי), ואני שמחה שכך. אל תדרדרו להיות סוכריה על מקל... היא אמנם מתוקה לכמה זמן, אבל אחרי זה היא נגמרת. לא? צ`או עדי
