סוחר סמים
כך ניבא הר"מ שלי בשיעור ד´ את מקצועי העתידי. נבואה זאת הגיעה לאחר שנפוצה ידיעה בישיבה כי מספר בחורים ובכללם אני חגגו את הסילבסטר לילה קודם. למה הוא התנבא דווקא עלי כסוחר סמים עתידי? אין לי שמץ של מושג, אולי כי "עליתי" בדרגה, מכיון ששנה קודם לכן התנבא ר"מ אחר על עיסוקי העתידי והבטיח שאני אהיה "מארגן מסיבות גדול" – לאחר שהילכתי עם פיג´מה לא עלינו ברחבי הפנימיה באחת השבתות וכנשאלתי על כך אמרתי – "היתה מסיבת פיג´מות", ומכיוון שההומור שלי לא תמיד היה מקובל על אותו ר"מ ועל ראש הישיבה – נשלחתי אחר כבוד לביתי למספר ימים (שאותם נצלתי להיות – נכון, בפיג´מה מתחת לפוך
) בקיצור איפה הייתי? אה כן – סוחר סמים, אז לא ממש ברור כיצד אותו ר"מ הגיע לך שאהיה סוחר סמים, אולי בגלל שבמסיבות ישנם לפעמים אנשים שמעשנים קצת עלים או לוקחים כדור (נגד כאב ראש כמובן), any way התחזיות שלו היו גרועות מנבואות נוסטרדמוס המתאר את סוף העולם. מאז אותה תקופה היה קיים בי הרצון לפגוש את אותו יצור ולהראות לו, להשוויץ בפניו – הנה אני לא אותה דמות שניסית לצייר בפני ובפני הורי, הנה – אני שווה קצת יותר מאותם תלמידיך האהובים שיושבים היום בכויילל ומגרדים בביצים מחוסר מעש (או שזה בגלל תולעים – לא יודע). אין לכם מושג כמה חזק היה הרצון שלי להוכיח לו, כנראה בגלל אותם שנים שהרבנים נתנו לי הרגשה שאני לא ממש שווה משהו (וזה בלשון המעטה) . את השבת האחרונה עשינו בבני ברק. שבת אחר הצהרים לחתי את הקטנטונת והלכתי לטייל קצת ברחובות העיר. כעבור זמן קצר – את מי רואות עיני? אכן את אותו יצור. כמובן שמחשבות התתחילו לרוץ בראשי בטרוף – הנה ההזדמנות שלי להגיד לו את זה ואת זה.... "אווווווו שבת שלום מה שלומנו ?" פונה אלי אותו ויזתא, "מצוין" אני עונה <עד שראיתי אותך היה יותר טוב> "נו נו, ברוך השם ברוך השם" הוא מגיב. נו – גם עכשיו ברוך אשם ...אני מהרהר בציניות... "נו" הוא שואל, "מה אתה עושה היום?" לרגע פתחתי את פי ורציתי לשפוך את כל אותה הרצאה שתכננתי שנים לומר לו ביום שניפגש, אך עצרתי. "סוחר סמים" עניתי במין נון שאלנטיות מסוימת. לרגע היה מבט של חוסר הבנה, אך כעבור רגע ראיתי את זיק ההבנה בעיניו- הוא נזכר. "שבת שלום לך" אמרתי לו והמשכתי לדחוף את העגלה. באותו רגע שפתחתי את פי לענות לו הבנתי כמה דברים. א. אני לא חי את חיי בשביל אף אחד ובטח לא בשבילו, אני עושה מה שאני עושה כדי להנות מהחיים, להרגיש סיפוק – כדי שלי יהיה טוב . ב. לא משנה מה אומר לאותו ברנש ולא משנה למה אגיע או אשיג בחיי, בשבילו אני אשאר אותו אחד, הוא לא ממש יעריך אותי, והוא עדיין ישאר בטוח בצדקת דרכו. לכן עניתי כפי שעניתי (למרות שבהחלט יתכן שהוא חושב שאני סוחר סמים...אבל – על הז´ שלי). אחחחח הצלחתי להתגבר על היצר....
כך ניבא הר"מ שלי בשיעור ד´ את מקצועי העתידי. נבואה זאת הגיעה לאחר שנפוצה ידיעה בישיבה כי מספר בחורים ובכללם אני חגגו את הסילבסטר לילה קודם. למה הוא התנבא דווקא עלי כסוחר סמים עתידי? אין לי שמץ של מושג, אולי כי "עליתי" בדרגה, מכיון ששנה קודם לכן התנבא ר"מ אחר על עיסוקי העתידי והבטיח שאני אהיה "מארגן מסיבות גדול" – לאחר שהילכתי עם פיג´מה לא עלינו ברחבי הפנימיה באחת השבתות וכנשאלתי על כך אמרתי – "היתה מסיבת פיג´מות", ומכיוון שההומור שלי לא תמיד היה מקובל על אותו ר"מ ועל ראש הישיבה – נשלחתי אחר כבוד לביתי למספר ימים (שאותם נצלתי להיות – נכון, בפיג´מה מתחת לפוך
) בקיצור איפה הייתי? אה כן – סוחר סמים, אז לא ממש ברור כיצד אותו ר"מ הגיע לך שאהיה סוחר סמים, אולי בגלל שבמסיבות ישנם לפעמים אנשים שמעשנים קצת עלים או לוקחים כדור (נגד כאב ראש כמובן), any way התחזיות שלו היו גרועות מנבואות נוסטרדמוס המתאר את סוף העולם. מאז אותה תקופה היה קיים בי הרצון לפגוש את אותו יצור ולהראות לו, להשוויץ בפניו – הנה אני לא אותה דמות שניסית לצייר בפני ובפני הורי, הנה – אני שווה קצת יותר מאותם תלמידיך האהובים שיושבים היום בכויילל ומגרדים בביצים מחוסר מעש (או שזה בגלל תולעים – לא יודע). אין לכם מושג כמה חזק היה הרצון שלי להוכיח לו, כנראה בגלל אותם שנים שהרבנים נתנו לי הרגשה שאני לא ממש שווה משהו (וזה בלשון המעטה) . את השבת האחרונה עשינו בבני ברק. שבת אחר הצהרים לחתי את הקטנטונת והלכתי לטייל קצת ברחובות העיר. כעבור זמן קצר – את מי רואות עיני? אכן את אותו יצור. כמובן שמחשבות התתחילו לרוץ בראשי בטרוף – הנה ההזדמנות שלי להגיד לו את זה ואת זה.... "אווווווו שבת שלום מה שלומנו ?" פונה אלי אותו ויזתא, "מצוין" אני עונה <עד שראיתי אותך היה יותר טוב> "נו נו, ברוך השם ברוך השם" הוא מגיב. נו – גם עכשיו ברוך אשם ...אני מהרהר בציניות... "נו" הוא שואל, "מה אתה עושה היום?" לרגע פתחתי את פי ורציתי לשפוך את כל אותה הרצאה שתכננתי שנים לומר לו ביום שניפגש, אך עצרתי. "סוחר סמים" עניתי במין נון שאלנטיות מסוימת. לרגע היה מבט של חוסר הבנה, אך כעבור רגע ראיתי את זיק ההבנה בעיניו- הוא נזכר. "שבת שלום לך" אמרתי לו והמשכתי לדחוף את העגלה. באותו רגע שפתחתי את פי לענות לו הבנתי כמה דברים. א. אני לא חי את חיי בשביל אף אחד ובטח לא בשבילו, אני עושה מה שאני עושה כדי להנות מהחיים, להרגיש סיפוק – כדי שלי יהיה טוב . ב. לא משנה מה אומר לאותו ברנש ולא משנה למה אגיע או אשיג בחיי, בשבילו אני אשאר אותו אחד, הוא לא ממש יעריך אותי, והוא עדיין ישאר בטוח בצדקת דרכו. לכן עניתי כפי שעניתי (למרות שבהחלט יתכן שהוא חושב שאני סוחר סמים...אבל – על הז´ שלי). אחחחח הצלחתי להתגבר על היצר....