סוחטי הרגש

סוחטי הרגש

נתקלים בהם בחיים הממשיים, נתקלים בהם בחיים הוירטואליים. אותם אנשים שחייבים למשוך את תשומת הלב אליהם, להיות במרכז הענינים. אלו שלא יכולים לתת לאחרים לאמר את דברם אם אינו מכוון אליהם. אלו שיספרו לכולם על המחלות המדומות שלהם, על הצרות בבית, על הסבתא שמסרבת להתחתן למרות שהוריה לוחצים. יספרו על הבעל הבוגד/אלים/חסר כח גברא/וכו´ וכו´. יספרו על המטופל הנקמן שהרס את חייהם (מטאפורה בלבד, כמובן). ישנו וישפצו את גירסת הסיפור עם כל סתירה שתתגלה בו. גם אם יוכיחו אותם על שקריהם, ימשיכו, כי התוכחה גם היא תשומת לב שהם מקבלים. התעלמות מהם היא הדרך היעילה ביותר להשתקתם.
 

צפוני

New member
לא יכולת לומר זאת בצורה טובה יותר !

אני מצדיע. גם בי עלתה מחשבה דומה - הצורך האובסיסיבי בתשומת לב. ומאידך, אולי זה גם תפקיד הפורום? להיות כלי קיבול לדברים כאלו?
 
אם אתה מרגיש טוב עם זה

ואתה מוכן להשקיע את זמנך, את האנרגיה הרגשית שלך, במי שרק רוצה לשאוב אותה ממך, שיבושם לך
 
תגובה

קודם כל, מי אמר שכולם משקרים, הרוב מוציאים את מה שיש להם בלב בגלל שאין להם איפה להוציא את זה בחייהם האישיים, מבלי שאף אחד יזהה אותם. זה אחד, דבר שני - בשביל מה נוצר הפורום "זוגיות במשבר"?
 
בלי הכללות

אם תקראי באחד השירשורים האחרונים כאן, תביני למה התכוונתי. לא אליך. בטח לא אל כולם.
 
לכל הקשוחים

לאיש המערות ואחרים טוב אז אולי אתם לא מבינים אותנו שמוציאים את כל הדברים האישיים החוצה אבל נסו רגע לשים אותכם במקומנו: בעיה אישית מאוד מציקה, אתה מסתובב עם זה כל היום בלב חנוק בטח שעם החברים הטובים או המשפחה אתה לא יכול לדבר על זה ץ פסיכולוג יקר מידי ולא בטוח שמבחינה ריגשית אתה מסוגל לעשות את הצעד וללכת לשם מה אתה עושה???? נכנס לפורום שאתה לא מכיר שלא מכיר אותך והסיכוי שאי פעם תיפגשו או תדע מי האיש קלוש ביותר מה יותר נוח מזה???? דבר נוסף בענין אלו שמפברקים ואולי רק מנסים לימשוך תשומת לב.... אתה יודע מה אני מסוגל למחול להם על כך כי אני באמת מאמין שבכל ה"שירשור" יש גם דברים אמיתיים!!! וכנראה שהם צרכים את זה!
 
אולי תרגום רש"י?

אם אני מבינה נכון את מה שכתב איש המערות, ואני לא תרגום רש"י הוא בכלל לא התכוון לאנשים , מבולבלים, כואבים, כאלו שיש להם מצוקה, בעיה קטנה, בעיה גדולה, צורך לפרוק, צורך לשתף, רצון לקבל דיעה אחרת. ספור שהיה בפורום מסויים לפני כמה שנים במערכת וירטואלית אחרת.נכנסה אישה חולת סרטן במצב סופני- היו לה מצוקות. חלק מהכותבים ענו לה על גבי הפורום,חלק יצרו איתה קשר אחר אם במייל או בטלפון. זה לא היה קל לאף אחד ממי שהגיב,אבל המצוקה שלה לאור המוות הקרב והחרדה שלה לבן זוגה היו צרכים שתפסו משמעות רבה בפורום. ואז-אחרי כמה שבועות טובים, התברר שזה היה "בצחוק" או "עבודה בעיניים" של מישהי. להגיד שכמי שנתן והתייחס לאותה אחת -הרגשתי טוב עם זה? לא. הרגשתי מרומה. ואין לזה קשר לקשיחות כלל וכלל. רק לאמינות . ואם מישהו זקוק לתשומת לב-מה שלגמרי צורך לגטימי,למה לא לבוא ולהגיד-אני חיים משה, לא חשוב מאיפה לא חשוב בן כמה, אני מרגיש בודד ועצוב ואומלל,בגלל שאני נשוי למרות שאני נשוי בגלל שאני לא נשוי-הקף בעיגול את האמירה הנכונה.
 
דניאל יקר

אין אני עולה אליך או על כל אדם אחר כאן בפורום לא בידע, לא ברגישות ולא בנסיון חיים. כל אחד מאיתנו מביא לידי ביטוי את כל מכלול החוויות והתובנות שצבר כאן. כל אחד עם פנים אחרות משל רעהו, אבל בכנות מלאה. לכן אין מה לבקש שאשים את עצמי במקומך. באתי משם ובמידה רבה אני עדיין שם. על כל ההבטים שציינת. אתה מוזמן לבדוק את ההסטוריה שלי. אני מסכים איתך, שלפעמים שירשור שנוצר כדיון בעקבות הודעה היפותטית מועיל הן למשתתפים בו והן לקוראים אחרים. בטוח שיוצרי הבעיה ההיפותטית זקוקים לתשומת הלב. אולי התגובה התאימה היא לא הוקעתם כשקרנים והתעלמות מהם, אלא נסיון להתמקד בצורך שלהם למשוך תשומת לב. אם שמת לב, בשירשור הנדון התייחסתי בתגובתי לכל אחד מההבטים שעלו, ולו מחמת הספק שמא יש אמת צרופה מאחורי הסיפור, ורק רמזתי קלות לאפשרות שמשהו לא תקין בממלכת דנמרק. רק לאחר חשיפת השיטתיות שבהתחזות, כתבתי את ההודעה שבראש שירשור זה. נוכחתי בעבר, ואחותו של שקספיר נתנה דוגמא ספציפית, שאני מרגיש אכזבה וחוסר רצון להמשיך ולהיות כאן בעקבות מקרים שכאלה. מי שנפגע בסופו של דבר הם אותם אנשים שפונים לכאן כדי לדון בבעיות אמיתיות מחייהם. קשה להיות פילנטרופ בקהל שיש בו נוכלים. קשה להיות אלטרואיסט בקהל שיש בו נצלנים. התמורה בהשתתפות כאן היא בידיעה שעזרת למישהו להתמודד עם בעיה בחייו. המחשבה ששימשתי כלי משחק מקוממת אותי.
 

adam33

New member
איני מסכים איתך

אני חושב שמון אנשים מקבלים עצות בפורומים השונים בכלל ובמיוחד כאן בפרט למרות שיש מיעוט של אנשים שאכן מתחזים אין להכליל זאת על כולם ויש לעודד אנשים לכתוב ולשאוב מידע מאנשים בעלי נסיון בסופו של דבר האדם יבחר את הדרך שינהג על פיה ומספיק אחד מתוך 99% שקיבל עיצה טובה או שניצל מהרגשה איומה שהרי זה נאמר שבאנו כאן על שכרינו.
 
אני לעומת זאת מסכים עם כל מילה שלך.

יחד עם זאת, המתחזים המושכים את תשומת הלב אליהם, שואבים את האנרגיות כלפי עצמם ו"חוסמים" משתתפים אחרים בנפח הודעותיהם, גורמים נזק לאלו שבאמת יכולים להעזר כאן.
 

עילית33

New member
אומנם אני חדשה כאן../images/Emo9.gif../images/Emo39.gif../images/Emo142.gif../images/Emo141.gif

אבל אם יורשה לי...בד"כ אני רק קוראת את ההודעות, ואני מתרשמת שיש אכן הרבה אנשים הזקוקים לעזרנ - ואינם אוזרים ( כל אחד וסיבותיו) את האומץ לקום ולגשת למטפל בשר ודם- אז הם פונים לפורום- ואולי זה מועיל או פותח צורת חשיבה שעד עכשיו הייתה סגורה או מאיר נקודות חשוכות או סתם נותן תחושת הקלה עקב זה שהם חולקים את מצוקתם..אז לדעתי לא צריך לזלזל בזה. מצד שני- נורא הצחיק אותי המקרה הזה של קלואי ואיך שזה יצא- אם כי, בעצם זה די עצוב שאנשים חשים תצורך לפברק קשיים ובעיות ואכן לוקחים את תשומת הלב מאלה שבאמת זקוקים לעזרה.. אין מה לעשות- זה עולם וירטואלי ואין שליטה על מי נכנס ומי יוצא וכמה אמת יש בכל הודעה. כבר ניתקלתי גם בפורומים אחרים ב"ממציאנים" קטנים -אבל בסןופו של דבר איכשהו זה תמיד מתגלה. עצוב וחבל. יישר כוח על מה שאתם עושים!
 
אנשים יקרים.

אני לא יודעת למה אדם ירצה לפברק בעיות.להודות בבעיה ולספר אותה ,יש בזה קושי,לדעתי בכל מקרה, כי אתה מודע לזה שמשהו לא בסדר וזה לא קל. קשה לגשת לטיפול ואני חושבת שהאנשים פה שיש להם הרבה ניסיון תורמים ועוזרים לאחרים והכי חשוב הכל נשאר אנונימי. וכן בסוף הכל מתגלה.ולא תמיד קל להתמודד עם מה שמגלים.
 
למעלה