סודך הכמוס

[א נתקו]

סודך הכמוס

אמא, עמוק מקרב לבי,
אני מבקש את סליחתך,
כי עד היום צץ בזכרוני
הסומק שהיה עולה על פנייך,
כשהייתי מזכיר את שם העלם,
שבו התאהבת בפעם הראשונה.

לא אטריד את מנוחתך,
גם לא של אבי מולידי.
ובכל זאת תוהה אני:
ההייתי בא לעולם,
לו אחרת דרכי חייך
היו בפיתוליהם נפרסים?

שמא גם שורות אלו
לא היו נכתבות מעולם.
אמא, איני עוד איש צעיר.
בכל זאת, חושב, טוב להזכר
ברגש נעורים, ובשובבות,
שמותירה בליבנו גץ נוצץ.

איני בוש על סומק פנייך,
היה זה כל כך רענן וטהור.
גם איני פגוע, איש לא נפגע,
אך בהיותי עוד ילד חשתי
את רטט נפשך העדינה,
בטרם ידעתי אהבה.

מאז עשרות שנים חלפו
ומדי פעם חוזרות התמונות אליי.
את כה חולה במיטתך,
אני מבקש לשמוע סיפורייך
על ילדותך, על נעורייך
ומרותק שומע צמוד אלייך.

כמו להכנס לארמון מקודש,
לגעת באצבעות סקרניות
בקודש הקודשים של העבר.
כמו לשמוע מיתרי הנבל,
הצלילים המקסימים של הנפש,
עד הפינות הכמוסות ביותר.

אמא, אני חי עם "סודך"
ואשא אותו עד יומי האחרון,
הוא אינו מכביד עליי כלל.
גם האיש ההוא אינו כבר.
ומוזר, אני מרגיש אליו חיבה,
כחלק מאהבתך "הראשונה",
כחלק מאהבתי לאבי מולידי,
כחלק מאהבתי האין סופית אלייך.

-נתן (נתקו) אלעזר

 

[ציקימינגו 22]

נתן . כתוב נכון .ולעיתים אני חושב . שאני כתבתי את השיר.

מוזר. מפני שזה הסיפור שלי אחד לאחד.
כולנו כנראה רקמה אנושית אחת חיה.
יפה נהנתי תודה
צ'י

 

[א נתקו]

תודה מקרב לב, ציקימינגו

 

[קרנף לבן 1]

מאוד אהבתי את השיר

הכתוב ברגש רב

 

[א נתקו]

תודה רבה קרנף לבן

אני שמח שהצלחתי לרגש.

 

[חרסינה משורינת]

עוד

שיר קטן ומקסים -
הוא מצליח לגעת בסקרנות תמימה שנוגעת לדרכי חיים של זו הגוססת ,
הוא מצליח להכניס אותנו ולו בקירוב דק לנפש רכה ורגישה כזו של אמך ,
הוא מתאר בדיוק בכמות הנדרשת את מרחבי הזיכרון בדימויים מעטים ופשוטים ,
הוא בהיר ושקוף .

הוא בדיוק במידה הנכונה בכל,
צר לי על אמך אבל הצלחת לנקוב בזכר קיומה בחייה וחלילה אם יעלה משהו
מיד הגורל בי לפחות לתמיד.

אני מבקשת עוד שירים אם ישנם.

 

[א נתקו]

תודה רבה על דברייך

הם נותנים סיפוק רב. אשמח לקרוא גם שירים שלך.
בתודה ובברכה,
נתן אלעזר (נתקו)