little simba
New member
סוג של פריקה...
אני מחבבת את הפורום הזה אז החלטתי לפרוק כאן כמה מההרגשות שלי... אני מרגישה שאף לא יכול לאהוב אותי.. שזה יהיה אלוהי אם כן... זה מוזר שמישהו יוכל להסתכל עליי ולהרגיש שהוא כל כך אוהב להיות איתי... יכול להיות שאני אומרת את זה מחוסר ביטחון- הביטחון העצמי שלי הוא כמעט אפסי. אני לא מקובלת.. הייתה תקופה שהייתי והביטחון היה לי די גבוה.. אבל אז באו כל כך הרבה ריבים וחזרתי להיות חנונית... למרות שאני נראית טוב. אני יפה לדעתי וכבר זרקו לי "כוסית". אבל יש לי הרגשה שבגלל שאני כזאת לבנה ושיש לי שם מוזר (למרות שהוא בכלל לא מוזר אבל קל לרדת עליו) אפחד לא יוכל להתאהב בי.. כבר היו לי חברים (יחסית לגילי היה מספר נחמד- אני סה"כ בת 13 וחצי וזה נשמע אולי קטן אבל באמת שאני בוגרת
) אבל לא ידעתי להעריך את זה שאהבו אותי.. אני רוצה להרגיש ולדעת שכשאני אהיה גדולה אני אתנשק (התיידדתי עם הרבה בזמן האחרון ויש אחד שקצת נדלקתי עליו וזה נשמע לי כל כך מבטיח כשאני לא איתו אבל כשאני איתו אז פתאום "כלום לא קורה").. בסוף כל בני האדם נועדו להתרבות והכל.. אבל מוזר לי שגם אני אגיע עם מישהו מתישהו לאינטימיות.. ויש לי דחף כל כך גדול להתנשק ואני יודעת, לא צריך למהר אבל אני כל הזמן מדמיינת שאני מתנשקת איתו.. אני כל כך רוצה את זה... בלי קשר אני כל פעם מחדש סומכת על אנשים מספרת להם דברים ובסוף כולם חרא.. כל כך עצוב לי לפעמים יש לי בעיקר ידידים שהם בנים (מאז שאני קטנה אני מתחברת עם בנים הם נראים לי פחות מתוסבכים מבנות) אבל אז חלקם גם יורדים כל החארות האחרים..
אני מחבבת את הפורום הזה אז החלטתי לפרוק כאן כמה מההרגשות שלי... אני מרגישה שאף לא יכול לאהוב אותי.. שזה יהיה אלוהי אם כן... זה מוזר שמישהו יוכל להסתכל עליי ולהרגיש שהוא כל כך אוהב להיות איתי... יכול להיות שאני אומרת את זה מחוסר ביטחון- הביטחון העצמי שלי הוא כמעט אפסי. אני לא מקובלת.. הייתה תקופה שהייתי והביטחון היה לי די גבוה.. אבל אז באו כל כך הרבה ריבים וחזרתי להיות חנונית... למרות שאני נראית טוב. אני יפה לדעתי וכבר זרקו לי "כוסית". אבל יש לי הרגשה שבגלל שאני כזאת לבנה ושיש לי שם מוזר (למרות שהוא בכלל לא מוזר אבל קל לרדת עליו) אפחד לא יוכל להתאהב בי.. כבר היו לי חברים (יחסית לגילי היה מספר נחמד- אני סה"כ בת 13 וחצי וזה נשמע אולי קטן אבל באמת שאני בוגרת