סוג של עשיתי את זה.

סוג של עשיתי את זה.

חודש וחצי אחרי שאמא שלי גילתה על הקעקועים שלי החדשים, הצלחתי לגרום לה להתעמק בהם, להבין שזה לא חתיכת גועל נפש על הרגל אשכרה להסתכל בהם לעומק ובאמת להבין שהם יצירת אומנות עם הצללות, קווים, סוגים של מילוי שטחים וכו'. היא עדיין חושבת שקעקועים זה דבילי ואני צריך להתרכז בדברים יותר חשובים בגילי אבל עדיין סוף סוף יכלה לראות את היופי בתוך הגועל. עכשיו נותר לה להבין שהולך לבוא עוד קעקוע ע"מ לשמור על סימטריה ושהוא כבר יכסה לי ככל הנראה את כל השוק הפנימית אבל לזה יש עוד זמן.
 

ozshomer

New member


 

MissSin7

New member
אני מצטערת

אבל הדמיון של הסיטואציה בה אמא שלך בוחנת יצירות אמנות שנמצאות במרחק קצר מאוד מביצי החופש שלך...שיעשעה אותי מאוד:):):)


אחרי שהפסקתי לצחוק..
שמחה בשבילך:)

אמא שלי לא מתעמקת בקעקועים שלי עד היום, לא איכפת לי מה מצוייר שם ומה זה אומר בשבילי.
תכלס, אין לי בעיה עם זה, כמה שפחות תשומת לב, יותר טוב.
 
כשאת מסתכלת על זה ככה ומנסחת את זה ככה

גרמת לי לצחוק ענק על תחילת השבוע, את נהדרת.
אני לא יודע למה, אבל רציתי שאמא שלי תראה מעבר לכאילו גועל.
 
למעלה