סוגי אדמה (דחוף)

BloodyWolf

New member
סוגי אדמה (דחוף)

שלום, הבוקר התעוררתי למראה ערימה ענקית של אדמה אדומה בחזית הבית. מסתבר שהטרקטוריסט שהיה אמור להביא כף אדמה שחורה, נתקל בקשיים כשניסה להשיג אדמה שחורה, והחליט (על דעת עצמו) להביא אדמה אדומה במקום. הוא אומר שאדמה הזאת היא "אותו דבר" כמו אדמה שחורה מבחינת הכובד שלה. כרגע אני תקוע עם קוב וחצי אדמה בחזית הבית בלי לדעת מה לעשות איתה. מאחר שהאדמה בביתי חולית, רציתי להחליף את האדמה של חלק מהעצים באדמה שחורה, אולם אני לא מתכוון לעבוד כל כך קשה על החלפת אדמה גרועה אחת באחרת. השאלה שלי היא האם באמת שני הסוגים אותו דבר? איך אפשר לבדוק את איכות האדמה? אם אני לא טועה עולמייה מתמחה בנושא, אבל לא ראיתי אותה כאן מזמן...
 

YOYODIDU

New member
דעתי האישית.

אדמה שחורה בדרך כלל היא חרסית כבדה מאד שבחורף סופחת מים תופחת ונאטמת ובקיץ מתיבשת ומתבקעת עם חריצים עמוקים שגוזרים את שורשי העץ אדמה אדומה יכולה להיות חמרה . חמרה חולית . או חמרה עם חרסית הדרך הכי טובה לבדוק . מלא דלי עם האדמה הזאת לא עד הסוף. תציף במים כלזמן המילוי שיווצר בוץ .תן לכל העסק להיתיבש אם אחרי היבוש האדמה קשה כמו בטון .תתפטר ממנה בלי היסוס אם האדמה אחרי יבוש מתפוררת ופריכה חולית משהו. קבלת אדמה מצויינת להוסיף קומפוסט ובהצלחה!!
 

סודA

New member
זה מה שכתוב בויקיפדיה על חמרה

"החמרה היא אדמה חולית, מאווררת ומנוקזת היטב. עומקה מגיע לעיתים למטרים אחדים. החמרה פוריה ומשמשת מצע נוח לחקלאות, טובה במיוחד לגידול פרדסים. אך בשל היותה דלה בחומרי מזון לצומח יש לדשן אותה בהתמדה. בעיתיות נוספת נובעת מהיותה בעלת כושר חילחול מים קטן שהתדרדר גם עקב עיבוד חקלאי אינטנסיבי והיווצרות קרומי נזאז (הצטברות של חרסיות ותחמוצות ברזל בין השורשים)." בהנחה שזו חמרה ודישון יפתור את הבעייה, אני לא רואה בזה בעיה.
 

shlumbergera

New member
זו יכולה להיות אדומה-חצי-כבדה.

בוצית ולא נחמדה. תעשה את המבחן עם המים שהציעו לך כאן.
 

BloodyWolf

New member
תוצאות המבחן

החמרה עוד לא התייבשה לגמרי, אבל ממה שנדבק בדפנות ומהרגבים ניסן להסיק: 1) כשהאדמה מתייבשת היא מתקשה, אם כי לא "כמו בטון". לחץ פיזי מתון הביא להתפוררות שלה. 2) הרגבים הגדולים די קשים לשבירה. אולם הקטנים לעומת זאת מתפוררים די בקלות. 3) גם כשהאדמה רטובה היא גושית - כלומר ניתן להרגיש בהִדּבקות של החלקיקים בינם לבין עצמם (בניגוד לחול שבו כמעט אין הידבקות). 4) כשמפוררים רגב הוא בד"כ מתפורר גם לרגבים קטנים יותר, ולא לחול בלבד. נשמע לי מוזר, אדמה "אדומה-חצי כבדה" אמורה להיות אופטימלית לגינון (הייתרונות של שני הצדדים), וממה שאתה אומרת היא לא. אני די מאבד את הצפון כאן.
 

shlumbergera

New member
שווייה שווייה,לא להתרגש,עד שתופסים

את כל ההבדלים ומפנימים את הרעיונות עובר קצת זמן. חמרה: 1. חולית בהירה קלה מאד. מחלחלת מאד. דלה במינרלים ובמיקרובים ובפטריות (מאלה שעוזרים). 2.חולית ג'ינג'ית. קרויה חמרה אדומה. מחלחלת. תופסת יותר נפח. יותר מסה מהבהירה. שתיהן טובות לגידולים שזקוקים לאדמה קלה, אבל בעצמן זקוקות למקצה שיפורים בעזרת אספקת קומפוסט קבועה, דישון ואספקת נבגים - שהיום קיימת בסוגי דישון אורגניים. לאחר כשנתיים של טיפול וטיפוח, נותנות יבולים מצויינים. מאד קל לעשב אותה. זקוקה ליותר השקייה מאשר הסוגים הכבדים. אדמה: חצי כבדה - בד"כ נראית כהה/שחורה. כשיבשה מקבלת מרקם פירורי. אפשר לחפור בה בעזרת אצבע או זרד ולהעמיק. כשרטובה - מאד בוצית, נדבקת לנעליים, אבל כשמתיבשת אפשר לנער או לגרד אותה מהנעליים. כבדה - שחורה, מוצקה, צפופה. כשיבשה מקבלת מירקם של משטח סדוק ומחורץ. אי אפשר לחפור בה באצבע/זרד. כשרטובה הופכת בוצית וגושית. נדבקת לנעליים וקשה להורידה מהן גם לאחר שהתיבשה. אדומה-חצי-כבדה - מצוייה בעיקר בגבעות הגבוהות או בהרים הנמוכים (אין לי מושג איפה נגמרת גבעה ומתחיל הר או להיפך). קשה לחפור בה בכל כלי ובכל עונה. כשרטובה, נדבקת לנצח. כשיבשה, קשה וצפופה. יכול להיות שהאבחנות שעשיתי לא יתקבלו על דעתם של מומחים לחקלאות. אישית הגעתי לאבחנות האלה לאחר שהתנסיתי בכל הסוגים דלעיל, הן באמצעות גינון, הן לאחר חפירה באצבעות ואובדן ציפורניים והן באמצעות נעליים שנזרקו לפח. בד"כ לגינון מספקים חמרה חולית. אני יותר בעד האדומה. יש כאלה שמוכנים לעבד רק על אדמה שחורה. צריך לדעת מה שמזמינים. ראיתי אנשים שהביאו לגינה אדמה שחורה מלאה באבנים, ברזלים ושאר ירקות. אדמה כבדה שחורה, אם דוחפים ללקוח את הצפופה - הוא מקלל את המוכר כל חייו. בחורף נוצר עליה אגם וכבר צפיתי בשכן שלי לובש מגפי רפתן ויוצא לשוט באגם שבחצרו. מאדמה כבדה קשה מאד לתלוש עשבים. קשה מאד !!!. מאד !!! אפילו בשיא החורף. יש מי שעושים טעות ומביאים סוג אדמה אחד וממלאים אותו על סוג אחר שקיים אצלם. אולי כדי לשפר או כי שמעו שהאדמה שאצלם "לא טובה". זה לא טוב לצמחים שמעמיקים שורש. עלול לעצור את הצימוח. הדרך לשיפור היא ע"י הצנעה, חוזרת ונשנית, של קומפוסט וכבול.
 

יתור

New member
זו חמרה, ואין בכך ספק

אדמה אדומה בארצנו יכולה להיות רק אדמת חמרה. ואדמה זו נחשבת אדמה טובה לצמחים.
 

shlumbergera

New member
אין ספק שהמשאית הביאה חמרה ולא

את אותה אדמה חצי כבדה אדומה שאני מדברת עליה. היא קיימת בארצנו בשפע, אבל אף אחד לא משוגע כדי לספק אותה לעצמו או לאחרים עבור גידול צמחים.
 

BloodyWolf

New member
תודה למגיבים

אני אבצע את הניסוי של יויודידו. למרות שכנראה אני אהפוך את המסקנות שלו...
האדמה שבבית שלי, כאמור, היא חולית מאוד מאוד מאוד... במשך שנים ניסינו לעבוד איתה, אבל שום דבר לא התפתח מעבר לגודלו המקורי. רק היום, אחרי שכיוונתי את המחשב לחלק את ההשקיה לפעמיים ביום כל יום(!!!), ואחרי שהתחלתי לתת 20-20-20 על בסיס קבוע, מתחילים לראות קצת תוצאות. לסבא שלי ז"ל היה ניסיון טוב מאוד עם אדמה שחורה בגידול כל מיני גידולים חקלאיים ובפרדסים. לכן אני דווקא מעדיף אדמה כבדה (ומאחר שאני תקוע עם חמרה, כנראה שאשתמש בה אם יש לה אחיזת מים טוב). הרגע חזרתי מהגרעין עם 6 שקי קומפוסט של 25 ליטר כל אחד. אני לא מבין למה יש להם ריח כל כך רע - הרי לקומפוסט בשל אמור להיות ריח של "אדמה אחרי הגשם", לא?
 

צפנתי

New member
תנאים אנ-אירוביים שמתפתחים בגלל

ההרמטיות של השקית, ביחוד בחום הזה.
 
שכבות אדמה

לפי מיטב ידיעתי איו זה רצוי לצור שכבות של קרקע מסוגים שונים, ובטח שלא לצור שכבה של קרקע כבדה על גבי קרקע חולית. עצתי לך לערבב את החמרה היטב עם אדמת החול המקורית,
 

צפנתי

New member
גם אני מכירה גינה אחת עם אדמה כבדה

שהובאה מהגליל (נדמה לי מכפר מאכר?) ומכירה הרבה גינות עם החמרה הקלה והכתומה. יש יתרונות שונים לשני הסוגים, אך בעיני עדיפה הכבדה.
 

צפנתי

New member
בעצם שתיים. לדעתי כבדה עדיף.

כמובן, עם גבול לכבדות. שלא תהיה כבדה מידי.
 
למעלה